מארק אלפר

לא רק אוזני המן



פורים הוא חג של שמחה, ואצלנו היהודים עם השמחה מגיע התיאבון! הפעם בא לידי ביטוי הצד הקולינרי באמצעות משלוחי מנות, ושימו לב - מנהג משלוח המנות אינו מיועד לילדים בלבד כמו שתכולתו איננה אך ורק ממתקים שקונים בחנות. משלוח מנות פריך ומתוק, מתוצרת ביתית, זו אופציה טעימה ומקורית.



אוזני המן הם המעדן המפורסם ביותר של פורים, אבל מעדנים נוספים יכולים להמתיק לכם את החג ולקשט את משלוח המנות בטעם ובניחוח. אני זוכר מילדותי את המגשים הרבים יוצאים אחד אחר השני מהתנור מלאים בסוגים נפלאים של עוגיות ועוגות חג, ואת אזני המן הטריות והמכוערות שקיבלנו לטעום - שהרי היפות שבהן נארזו בתוך משלוחי מנות מרשימים ונשלחו לחברים ולשכנים.



מנהג משלוח המנות מוזכר כבר במגילת אסתר - וכוונתו העיקרית היא לאחד בין אנשים, לחדש קשרים בין אדם לחברו, ואפילו לבקש סליחה. בעיקרו - משלוח המנות חייב להיות מתוק, ולהשלים את סעודות השוכרה והמשתה הגדול שלאחר קריאת מגילת אסתר.



אוזני המן





בצק פריך מצויין ומלית אגוזי מלך וריבה! נא לאכול אחד אחד!

להכנת הבצק הפריך (כ-25 אזני המן) טורפים 3 חלמונים עם 250 ג' חמאה רכה, קליפה מגורדת מ-1/2 לימון, ו-100 ג' אבקת סוכר. מעבדים עם האצבעות 350 ג' קמח לבן ולשים עד לקבלת כדור בצק פריך.



להכנת המלית מרתיחים כוס חלב. מורידים מהאש ומערבבים פנימה 70 ג' ריבה (אפשר ריבת משמשים או ריבת תאנים), 50 ג' חמאה, קליפה מגורדת מחצי תפוז, ו-300 ג' אגוזי מלך טחונים או קצוצים.



מרדדים את הבצק, לא דק מדי, קורצים עיגולים בעזרת סף כוס זכוכית (כ-10 סמ קוטר לכל היותר), ממלאים בכפית מלית אגוזים (לא יותר), ויוצרים אוזן המן משולשת על ידי כינוס שולי העיגול בעזרת האצבעות בשלושה מוקדים.



אופים במשך כחצי שעה בתנור מחומם ל-180 מעלות, עד להשחמה.



את אוזני המן ניתן, כמובן, למלא במלית שונה - פרג קלאסי, וניל יוקרתי, קוקוס טרופי או תפוח עץ שמרני, אבל הכי מתוק והכי פשוט - לשים במרכז האוזן קוביית שוקולד. הקובייה נמסה בתנור ומתפזרת היטב בכל רחבי האוזן. טעים טעים!

ניתן לפזר אבקת סוכר לאחר שהמאפה מתקרר.



רולדות תמרים





עוגיות נהדרות וקלילות, פשוטות מאד להכנה ויפות למראה! מומלץ כל השנה!

יוצרים כדור בצק (כ-80 עוגיות) מ-750 ג' קמח, 250 ג' חמאה רכה, 3/4 כוס שמן חמניות או תירס, חצי כוס מיץ תפוזים, 3 כפות סוכר, כפית גדושה אבקת אפייה. משמנים קלות את כדור הבצק ומניחים כ-15 דקות בצד.



בינתיים מכינים את המלית - מערבבים 400 ג' ממרח תמרים, 50 ג' שקדים טחונים ו-100 ג' אגוזים קצוצים בינוני.



מחלקים את כדור הבצק לארבע כדורים שווים בגודלם, מרדדים כל כדור הכי דק שאפשר, מורחים כרבע מכמות המלית ומגלגלים לרולדה. כדאי לסמן עם סכין חריצים במרווח של כ-1 סמ כדי להקל על הפריסה לאחר האפייה.



אופים על נייר אפייה בתנור מחומם ל-170 מעלות במשך כ-20 דקות. פורסים לעוגיות כשהרולדה חמה, ומחזירים לתנור את העוגיות הפרוסות למשך עוד כ-15 דקות.

מצננים ומפזרים אבקת סוכר.



עוגיות קורביה טורקיות

עוגיות שקדים נימוחות שהן כיף של דבר - העוגיות אינן מאד מתוקות, אבל בהחלט ממכרות! והכי חשוב - קלות ביותר להכנה.



מערבבים 250 ג' חמאה רכה, כוס וחצי אבקת סוכר, כוס וחצי שקדים פרוסים (קונים מוכן), 500 גרם קמח לבן, 2 כפות סוכר וניל - עד לקבלת בצק אחיד.



מכינים כדורים קטנים בקוטר כ-2-3 סמ, ומשטחים קלות עם האצבעות.



אופים על נייר אפייה כ-20 דקות בתנור מחומם ל-180 מעלות.



העוגיות נשארות בהירות - אסור לתת להם להשחים.



ניתן לגלגל אותן לאחר האפייה באבקת סוכר, על מנת להוסיף מתיקות.



עוגיות שושנים מקצף וניל

גולת הכותרת של כל משלוח מנות - עוגיות עדינות, אווריריות מאוד וריחניות.



מכינים רולדה וחותכים לפרוסות לפני האפייה - המילוי מתנפח בתנור ויוצר צורת שושנה.



להכנת הבצק מערבבים 200 ג' חמאה, 4 חלמונים, 8 כפות סוכר, 180 מל שמנת חמוצה, כף תמצית ווניל, כף תמצית רום או ליקר תפוזים, 3 כוסות קמח תופח מאליו. מכסים את כדור הבצק בניילון נצמד, ומכניסים למקרר למשך כשעה.



למילוי, מקציפים 4 חלבונים עד להתקשות, מוסיפים כוס וחצי סוכר באטיות, וחבילה של אינסטנט פודינג וניל (חשוב מאוד).



מחלקים את הבצק ל-3 כדורים, מרדדים עם מערוך למלבן בעובי של כ- ½ סמ. מורחים כ-3/4 מהמילוי ומגלגלים (אפשר להוסיף שבבי שוקולד לפני הגלגול).



חותכים לשבלולים בעובי של כ-2 סמ, ומניחים על נייר אפייה.



אופים כ-25 דקות בתנור מחומם ל-180 מעלות.



מוציאים מהתנור וממתינים כשתי דקות - העוגיות עדיין רכות, ומתקשות רק לאחר הצינון.

מפזרים אבקת סוכר, ומלקקים את האצבעות

לא על הלחם לבדו





כאחד ממוצרי המזון הבסיסיים הנפוצים ביותר בעולם - הרומן שלנו עם הלחם על כל גלגוליו הולך ומתקרר במשך השנים. למרות ששוק הלחם מגלגל כ-75 מיליארד דולר בשנה במערב אירופה בלבד - אנחנו צורכים כשישית מכמות הלחם שצרכנו לפני כ-100 שנים. לעומת זאת, איכות הלחם הולכת ומשתפרת עם השנים, וכיכר הלחם המבויילת והמסובסדת הפכה לכיכר ארטיזנית מגונדרת, דחוסה בכל-טוב אורגני, מה שנקרא - לחם בוטיק.







כל מה שצריך להכנת לחם בסיסי הוא חומרים איכותיים וזמן: קמח (כמו חיטה או שעורה, שיפון, תירס, אורז או דגנים אחרים), מים (או נוזלים אחרים כמו חלב או בירה), שמרים יבשים או חיים, סוכר, מלח, שומן ומעט תבלינים או תוספות.



והמבחר הוא רב, כמעט אינסופי: לחם מקמח לבן, מקמח מלא, לחם שיפון (פומפרניקל, למשל), בגט, צ'אפאטי, לחם נאן, לחם מנטו (לחם סיני נפלא), בריוש, ג'באטה, פוקאצ'ה, מופלטה, פנדורו, פנטונה, טורטיה, פיתה, טף (לחם אתיופי אגוזי), לחמים מתוקים, לחם סודה, ועוד רבים וערבים לחיך!







כיום ניתן לקנות מכונת אפיית לחם ביתית ולהנות מלחם טרי ושליטה מלאה במרכיבים. למכונת הלחם יתרונות רבים; היא לשה את הבצק בעצמה, מאפשרת לו לתפוח בתנאים מתאימים, ואופה את הכיכר בהצלחה מרובה בטמפרטורה הנכונה. בנוסף - תוכלו להכניס פנימה את כל המרכיבים, לכוון את השעון הפנימי של המכונה, ולהתעורר בבוקר לריח וטעם של לחם טרי וחם! אבל יש גם יתרון של הנאה חושנית בהכנה ידנית של כיכר הלחם.







ג'באטה איטלקית אמיתית







להכנת כיכר גדולה אחת







285 מל מים, 4 כפות שמן זית איכותי, ½1 כפיות מלח, 2 כפיות סוכר, 50 ג' קמח מלא חזק, 450 ג' קמח לבן חזק, ¼1 כפיות שמרים יבשים.








מכניסים את הקמח, הסוכר, המלח והשמרים אל תוך קערה. יוצרים גומחה קלה במרכז ומוסיפים שמן זית ומים בטמפרטורת החדר - בוחשים בעדינות עד ליצירת בצק. לשים על משטח מקומח כ-10 דקות לפחות! מחלקים לשני חלקים שווים, מותחים כל חצי למעגל בגודל צלחת גדולה, ומקפלים לחצי - על מנת להעניק את צורת הג'באטה הקלאסית, מניחים על משטח משומן ומכסים במגבת. מתפיחים כ-20 דקות.







מפזרים קמח בנדיבות ואופים כ-15 עד 20 דקות בתנור מחומם מראש ל-200 מעלות.







מקררים לפני ההגשה.







על מנת לגוון ניתן להוסיף לבצק לפני תהליך ההתפחה עגבניות מיובשות חתוכות, או זיתים שחורים, או מעט פסטו. נסו להוסיף חתיכות גבינת עיזים טרייה.















חלת בריוש קלאסית







להכנת 8 חלות אישיות.







350 ג' קמח לבן חזק, 175 ג' חמאה רכה, 25 ג' סוכר, כפית מלח, שקית שמרים יבשים (7 ג'), 2 ביצים שלמות מעורבבות, 4 כפות חלב מחומם מעט.








מכניסים את כל החומרים יחד למערבל עד ליצירת בצק. מערבבים למשך כ-5 דקות נוספות (או 10 דקות בלישה ידנית, ללא מיקסר). מחלקים את הבצק ל-8 חתיכות שוות, שמים כל חתיכה בתוך תפנית מאפין, ומשאירים לתפיחה עד שהחלות יכפילו את גודלן לפחות (כ-20-30 דקות).







אופים כ-15-20 דקות בתנור מחומם מראש ל-190 מעלות.







מצויין עם ריבה או דבש או ממרח שוקולד, לצד הקפה.







כיכר תמרים וגרנולה (או מוזלי)







להכנת כיכר גדולה אחת.







250 ג' קמח לבן חזק, 200 ג' קמח שיבולת שועל, כפית סוכר, כפית מלח, 50 גר' תמרים קצוצים, 2 כפות דבש, כפית קינמון טחון, 75 ג' גרנולה או מוזלי יבש, 7 ג' (שקית אחת) שמרים יבשים, 250 מל חלב חמים, כף שמן חמניות, 200 מל מים, 2 כפות ריבת משמשים אורגנית.








מערבבים את כל החומרים (מלבד הריבה) במערבל עד ליצירת כדור בצק. ממשיכים ללוש כ-5 דקות נוספות (10 דקות בלישה ידנית).







מכניסים לתבנית לחם מרובעת ומשאירים לתפוח כ-30 דקות, עד שהגודל מוכפל.







אופים כ-30 דקות בתנור מחומם מראש ל-190 מעלות. מברישים את הריבה מעל כשהלחם עדיין חם, ומשאירים להתקרר.















מקלות פרמזן







להכנת 8 מקלות.







225 מל מים, 75 מל שמן זית איכותי, כף סוכר, 200 ג' קמח לבן חזק, 200 ג' קמח מלא חזק, 50 ג' פרמזן מגורד, 2 כפיות מלח, ¼1 כפיות שמרים יבשים, ביצה שלמה מעורבבת.








מכינים בצק מכל המרכיבים מלבד הביצה והפרמזן. מחלקים ל-8 חלקים שווים, ומכינים מכל חלק מקל ארוך. מברישים בביצה ומפזרים פרמזן. מניחים בתבנית משומנת ומתפיחים עד להכפלת הגודל.







אופים כ-20 דקות בתנור מחומם מראש ל-190מעלות.



















בצק הפיצה הטוב ביותר בעולם!







להכנת 2 בסיסי פיצה בינוניים.







260 מל מים חמימים, 60 מל שמן זית איכותי, ½1 כפיות סוכר, ½1 כפיות מלח, 3 כוסות קמח לבן חזק, ½1 כפיות שמרים יבשים.








בוחשים הכל יחד על ליצירת כדור בצק. אם הכדור לא מספיק אלסטי - מוסיפים מעט שמן זית - לא קמח!







חשוב מאוד - לכסות ברוטב עגבניות וגבינה (או כל תוסף רצוי) מיד לאחר הכנת הבצק!! לא להמתין להתפחה!! אם תרצו להכין מראש - הכינו ללא שמרים, ולושו את השמרים ברגע האחרון, לפני האפייה.











הכל שוקולד







למרות שההסטוריה השוקולדית מתחילה עוד באלף הראשון לפני הספירה – השוקולד המוצק והמתוק כפי שאנחנו מכירים אותו היום הוצג לראשונה באנגליה ב-1847 בלבד! יותר מ-160 שנה אחר כך, שוק השוקולד העולמי מוערך בכ-70 מיליארד דולר לשנה ובאירופה המערבית עומדת הצריכה על כשבעה קג לאדם בשנה בממוצע!





מלבד היותו עתיר שומן ואנרגיה, השוקולד מצויין לחיזוק המערכת החיסונית, עשוי לשמש סם הרגעה טבעי, ונאסא משתמשת בו כמרכיב חיוני בתפריט היומי לאסטרונאוטים. וכמובן – השוקולד מכיל אמפטמינים, שנקראים גם סם האהבה - חומרים כימיים שמגבירים יצר מיני ואקסטזה, ויוצרים סוג של התמכרות. וכמו שאמרה מרילין מונרו: Forget love -- I'd rather fall in chocolate!!!.







פילה בקר עם רוטב שוקולד-צ'ילי עשיר



פילה בקר משובח, תפוחי אדמה מגוררים ואפויים בתנור עם שמן זית, פטרוזיליה, עירית קצוצה ופלפל שחור – ומעל לכל זה רוטב שוקו-צ'ילי עשיר וסמיך!



להכנת הרוטב:

25 ג' חמאה ללא מלח

בצל סגול גדול וקצוץ דק

3 גזעי פטריות גדולות קצוצות היטב

½ 1 צ'ילי אדום נקי מגרעינים וקצוץ דק

150 מל יין אדום חצי-יבש ואיכותי

100 מל ציר בקר משובח

עלה דפנה אחד

טימין טרי

60 ג' שוקולד מריר איכותי מרוסק

מלח ופלפל



מטגנים בחמאה את הבצל, הפטריות והצ'ילי במשך כ-4 דקות על אש בינונית, עד לקבלת צבע מוזהב. מוסיפים את היין, ציר הבקר, עלה הדפנה והטימין, מערבבים ומביאים לרתיחה. מצמצמים את הרוטב עד לקבלת חצי מהכמות, ומסננים לתוך סיר נקי. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.



מערבבים פנימה את השוקולד בעזרת מקציף ביצים ידני, ומוסיפים מעט חמאה וצ'ילי, לפי הצורך.



טורט שוקולד ביסטרו

זוהי אחת מעוגות השוקולד הקלות והטעימות ביותר שנתקלתי בהן - ללא קמח ובעלת מרקם עשיר, קטיפתי ולח. מומלץ להגיש את העוגה חמימה, עם כדור גלידה וכוסית קוניאק!



200 ג' שוקולד מריר

200 ג' חמאה ללא מלח

4 ביצים גדולות, מופרדות

100 ג' סוכר לבן

50 ג' סוכר חום בהיר

100 ג' שקדים טחונים

אבקת סוכר לקישוט



מחממים תנור ל-180 מעלות. ממיסים את השוקולד והחמאה בתוך קערה מעל לסיר עם מים חמים (בן-מארי), ומצננים. בקערה אחרת מקציפים את החלמונים עם הסוכר עד לקבלת מרקם אוורירי. מוסיפים את השוקולד המצונן (על מנת שהביצים לא יתבשלו), ואת השקדים הטחונים ומקפלים הכל יחד.



מקציפים היטב בקערה שלישית את החלבונים ומערבבים פנימה בזהירות את תערובת השוקולד.מומלץ לא לערבב יותר מדי, פשוט לקפל באיטיות עד לקבלת תערובת גסה. משמנים תבנית עגולה בקוטר 23 סמ, מניחים נייר אפייה בתחתית. שופכים את התערובת פנימה, אופים למשך כ-30 דקות. מקררים כרבע שעה לפני שמשחררים את העוגה מהתבנית ומפזרים מעט אבקת סוכר.



בראוניז שוקולד לבן (בלונדיז) עם הל, אוכמניות ואגוזי מקדמיה

בתור אוהד בראוניז מושבע אני מוכרח להודות שהאלטרנטיבה הבהירה הזאת היא תחרות לא קלה לעוגה השטוחה המפורסמת. יש רק בעייה אחת עם הבלונדיז – הן נגמרות מהר מדי, ולעיתים אפילו עוד לפני שמספיקים להעביר אותם לצלחת הגשה! המממ....



200 ג' שוקולד לבן

200 ג' חמאה ללא מלח

3 ביצים גדולות

150 ג' סוכר לבן

200 ג' קמח לבן

1 כפית אבקת סודה

5 גרעיני הל (קרדמון), כתושים

50 ג' אגוזי מקדמיה

150 ג' אוכמניות טריות



ממיסים 150 ג' מהשוקולד הלבן עם החמאה בתוך קערה מעל לסיר עם מים חמים (בן-מארי), ומצננים. מקציפים את הביצים, חלמונים וחלבונים ביחד, עד לקבלת תערובת אוורירית.



מוסיפים את הסוכר, וממשיכים להקציף עד שמתקבל מרקם יציב. מערבבים פנימה את תערובת השוקולד, ההל הכתוש, הקמח ואבקת הסודה.



כותשים גס את שארית השוקולד הלבן ואת האגוזים, ומקפלים לתוך התערובת. משמנים תבנית ברואוניז מרובעת 25x25 סמ ומניחים נייר אפייה על התחתית. שופכים את התערובת אל תוך התבנית, ומפזרים את האוכמניות מעל. אופים כ-25 דקות בתוך תנור שחומם מראש ל-180 מעלות. מקררים לגמרי לפני שמוציאים מהתבנית וחותכים לקוביות!



משקה מוקה חם בשלוש שכבות!

מומלץ להגיש במיטה, מתחת לפוך חם ורך, ביום חורפי. מרומם נפש גם ברגעים היותר קשים. באחריות.



להכנת 4 מנות:

200 ג' שוקולד מריר

500 מל קפה אספרסו חזק וחם

150 מל שמנת מתוקה להקצפה, צוננת היטב

2 כפות אבקת סוכר

1 כף דבש

אבקת קקאו או שוקו לקישוט



ממיסים את השוקולד ומערבבים פנימה את הדבש. בכלי אחר מקציפים את השמנת המתוקה, מוסיפים את אבקת הסוכר וממשיכים להקציף. לוקחים כוס זכוכית גבוהה, ממלאים בשוקולד עד לשליש הגובה, מוזגים מעל את האספרסו לגובה של שליש נוסף, ומוסיפים את השמנת המוקצפת בשליש האחרון. מפזרים מעט קקאו או שוקו מעל ומגישים עם כפית בחישה ארוכה.

מילוי לסופגניות







ולמרות שאין עליה - על הסופגנייה השמנמנה והמלאה בריבת תות נוזלית ודביקה - חיפשתי עבורכם רעיונות מפתיעים למילוי סופגניות, מה שנקרא א-לה-קארט!

טופי עם בוטנים מלוחים: ממיסים סוכר, מוסיפים למחבת שמנת מתוקה, ולבסוף בוטנים כתושים.



חלב קוקוס ואספרסו: מצמצמים על אש קטנה עד לקבלת נוזל סמיך – ומזריקים לתוך הסופגנית.



שוקולד מריר וליקר תפוזים: ממיסים את השוקולד עם מעט ליקר תפוזים, מצננים מעט לפני המילוי. תענוג!

רדי, סטדי – שייק!



המילה קוקטייל מעלה אצלנו אסוסיאציה אורבנית, תפאורה קוסמופוליטית, מועדון נוצץ בחוג הסילון, מוזיקה חמימה ורגועה ועוד. כשלוגמים קוקטייל משובח אי אפשרשלא להרגיש יותר חשובים וזוהרים.



מהמרגריטה העממית , דרך הבלאדי- מרי הקלאסי ועד לפונצ'ים למינייהם – הקוקטייל מבקר במסיבות ואירועים למעלה מ-200 שנים ומהווה תחליף עדין לאלכוהול הנקי – ג'ין, וודקה, רום או וויסקי.

חומרי הגלם בקוקטייל מחפים לרוב על רמת האלכוהול ועלולים להטעות – כך שקוקטייל מתקתק וקליל עשוי להיות חזק במיוחד ומשכר במהירות הבזק, לכן כדאי להגיש חטיפים מגוונים ובצקיים עם הקוקטיילים.



בשביל להכין קוקטייל טוב צריך שייקר קלאסי ממתכת או שייקר מודרני מזכוכית, כזה שיהיה לכם יותר נוח לנער ושיכול להכיל לפחות שני משקאות גבוהים או ארבעה קצרים. בלנדר מטבחי יכול לשנות את הטקסטורה של המשקה, תלוי במתכון. ציוד עזר נוסף הוא מגרדת קטנה, כף ערבוב ארוכת רגל, כוסיות מדידה – 15 מל ו-30 מל – מקל מועך, סכין עדינה, מסננת קטנה, והרבה קרח. חשוב מאוד – הקרח בפריזר סופג את כל הריחות סביבו, ולכן חשוב להכין קרח טרי!



גם כוסות ההגשה הן חשובות. יש לבחור אותן בקפידה לפי סוג המשקה: משקאות ללא קרח מוזגים בכוסות עם רגל – על מנת שהיד לא תחמם את המשקה; משקאות קצרים, כדוגמת מרטיני, מוזגים לכוסות משולשות בעלות שטח פנים רחב כך שהשותה יגמע בעיקר מחלקו העליון והמאוורר של המשקה ; משקאות מוגזים, כדוגמת קוקטיילים על בסיס שמפניה, מוגשים בכוסות גבוהות כדי למנוע מהמשקה לאבד במהירות את ההגזה; מומלץ לבחור את הכוסות בהתאם לתצוגה – אם החלטתם להטביע פרי שלם בתחתית הכוס כדאי לבחור כוס בה הפרי מוצג היטב.



ולבסוף – הקישוט! – ואני לא מתכוון למטריות נייר או זיקוקי דינור קטנים, אלא למעט שוקולד מגורד או קקאו, עלה של פטרוזיליה, קליפת לימון – מה שמשקף את הטעם והקונספט של הקוקטייל המוגש.



להכנת יותר ממנה אחת, הכפילו בהתאם.



בליני מדממת

המשקה בליני הומצא ב-1948 ונקרא על שמו של הצייר האיטלקי. אומרים שהמשקה מספר את סודותיה של ונציה בקיץ. הגרסה המדממת מוסיפה למשקה המקורי צבע ארגמן מהפנט.

חומרים: 15 מל ליקר משמשים, 30 מל מיץ מתפוזי דם (עדיף סחוט וטרי), חצי פלח תפוז דם, כוס שמפנייה קרה מאוד.

הכנה: מכניסים כוס שמפנייה גבוהה לפריזר כחצי שעה לפני הכנת הקוקטייל. מוזגים את ליקר המשמשים ומיץ תפוזי הדם, מוסיפים את השמפניה (אפשר גם יין לבן מוגז אחר), מקשטים עם חצי פלח תפוז דם.





סאוור אוכמניות

חומרים: כף גדושה של סורבט לימון, 15 מל וודקה, יין שרדונה לבן, סודה, 6 אוכמניות, חלבון מחצי ביצה, 2 כפיות סוכר.

הכנה: מקציפים את החלבון עם הסוכר עד לקבלת מרקם קשיח, מוסיפים את סורבט הלימון וממשיכים להקציף מספר שניות. שמים את התערובת בתחתית כוס מרטיני. מוזגים מעל את הוודקה, ומוסיפים יין לבן וסודה עד לסף הכוס – כ-2/3 יין לבן ו-1/3 סודה. מכניסים פנימה את האוכמניות.



מרטיני ליצ'י ואפרסקים

כל כך טעים ומרענן – שתרגישו את הקיץ גם ביום חורפי גשום!

מכניסים אפרסק שלם חתוך לקוביות אל תוך כחצי בקבוק וודקה – ומשאירים כשבוע ימים (אבל לא פחות מ-3 ימים). אפשר לעשות את אותו הדבר עם ליצ'י, תותים, מלון, וניל, לימון וכו', ולשמור בשביל הכנת קוקטיילים עד חצי שנה במקרר.



חומרים: 60 מל וודקה –אפרסק, 15 מל סירופ סוכר (אפשר גם להכין לבד – חצי סוכר חצי מים להרתיח ולקרר לגמרי), חצי כוס קרח מרוסק, 6 ליצ'י שלמים מגולענים רחוצים ומעוכים (מקל מועך), 2 כפות ליקר ליצ'י.

הכנה: להכניס הכל לשייקר, ולערבב היטב. למזוג לכוס רחבה וקצרה, לקשט עם ליצ'י מקולף ומגולען על קיסם ולפזר מעט מאוד קקאו מריר מעל.



החיים היפים

קוקטייל מורכב יותר, מתאים מאוד לפני ארוחה בשרית גדולה.

חומרים: קרח בקוביות קטנות – לא מרוסק, 30 מל וודקה וניל, 15 מל וודקה פטל, 15 מל מיץ ליצ'י, 15 מל מיץ חמוציות, 15 מל תותים מרוסקים לפירה, כפית סוכר, 15 מל שמנת סינגל קרים.

הכנה: מכניסים הכל לשייקר, ומנערים היטב. מסננים דרך מסננת קטנה ישר אל תוך כוס רחבה וקצרה, גם כוס מרטיני מתאימה. סוחטים מיץ מרבע ליים מעל, ומגרדים שוקולד מריר ושוקולד לבן לקישוט.

לא רק טעים מאוד, אלא גם יפה להפליא.



קולינס יער

אומרים שבגרסה המקורית שלו זה היה המשקה האהוב ביותר על מרילין מונרו! עכשיו בגרסה מודרנית, הקולינס הזה הוא קר, חושני ועשיר.

חומרים: 2 כפות אוכמניות מעוכות עם 15 מל סירופ סוכר בתוך השייקר. מוסיפים כוס קרח מרוסק, 45 מל ג'ין, 30 מל ליקר וניל, 15 מל מיץ לימון טרי.

הכנה: מנערים הכל היטב. מוזגים לכוס גבוהה עד לכ-3 סמ מחלקה העליון של הכוס. מוסיפים בעדינות תערובת של חצי מיץ חמוציות וחצי לימונדה. מדהים!



גפילטע דיש!

הגפילטע פיש, דג ממולא ביידיש, היה נפוץ בין יהודי גרמניה, הונגריה, פולין, רוסיה ואוקראינה – ובקיצור – יהדות אשכנז. לאורך שנים נחשבה הכנת המאכל למסובכת ומסורבלת, ולנחלתו האשכנזית של הדור המבוגר. אולם בשנים האחרונות ניתן לראות את קציצות הדגים בנוסחים שונים מעל שולחנות החג של משפחות רבות, גם ממוצא מזרחי, בגרסאות מתוקות או חריפות, מוגשות כקציצות או כפרוסות דג ממולא, עם תפוחי אדמה או בצל מטוגן, ובהחלט עם כוס יין לבן קר.



וזהו למעשה הקסם של הגפילטע פיש – שלכל משפחה יש מתכון קצת אחר, ויותר חשוב מזה – שכל משפחה בטוחה שהקציצות שלה הן הטעימות ביותר!



באופן בסיסי הגפילטע פיש הוא סוג של קציצת דגים טחונים המבושלת במים (ציר דגים). אל הסיר מוסיפים את ראשי הדגים משום שהם מלאים בג'לטין טבעי וגורמים לציר להתקשות ולהפוך לג'לי לאחר קירורו. ניתן לייצר קציצות מאורכות – אולם המקפידים יעדיפו לתפור את העור בחזרה ולהגיש לשולחן דג ממולא.



קציצות גפילטע פיש – מתכון קלאסי

חותכים לפרוסות כ-1.5 קג קרפיון שמן, ומקלפים את העור מכל פרוסה. את הראש של הקרפיון שומרים בצד ולא זורקים.

טוחנים את כל פרוסות הדג, כולל העצמות, עם בצל גדול אחד ו-2 ביצים קשות.

מוסיפים לעיסה כ-120 גרם קמח מצה, כפית פלפל שחור, כפית מלח, 2 ביצים טריות, סוכר לפי הטעם (כ-4 כפות גדושות). ניתן להוסיף 2 כפות דבש טהור במקום 2 כפות סוכר.

את הכול לשים היטב עד ליצירת עיסה אחידה, ואז יוצרים קציצות שוות ומאורכות .

אל קרקעיתו של סיר גדול מכניסים בצל לבן גדול פרוס, 2 גזרים גדולים פרוסים, ואת כל הקציצות. מפזרים מעל עוד כפית סוכר וחצי כפית פלפל שחור, מוסיפים את ראש הדג, וממלאים במים עד לכיסוי הקציצות.

מביאים לרתיחה – ואחר כך מנמיכים לאש קטנה למשך כשעתיים וחצי.

מוציאים את ראש הדג בתום הבישול וזורקים לפח. מעבירים את הקציצות לכלי ויוצקים מעל את הציר. מעבירים למקרר למשך הלילה כדי שהציר יתקרש. מגישים בליווי הגזרים מהציר וחזרת ביתית משובחת.



קציצות גפילטע פיש מזרחיות

במתכון המזרחי מכינים את הרוטב בנפרד ואת הקציצות בנפרד.

הקציצות:

טוחנים יחד עם העצמות כ-1.5קג קרפיון נטול עור. שומרים את הראש של הדג בשביל הרוטב

מטגנים בשמן תירס/קנולה בצל לבן קצוץ. מוסיפים את הבצל לעיסת הדגים, עם 2 ביצים חיות, כפית פלפל שחור, כפית גדושה של כורכום, 2 כפות סוכר ומעט כוסברה (אפשר גם בלי אם לא אוהבים).

הרוטב:

מטגנים בצל לבן גדול ו-2 גזרים קצוצים , מוסיפים כ- 6-8 כוסות מים, כפית פלפל שחור, כפית כורכום, 2 כפות סוכר, כפית פפריקה וחצי כפית זעפרן. מוסיפים את ראש הדג, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-20 דקות נוספות על אש קטנה.

מוציאים את ראש הדג ומוסיפים את הקציצות. ממשיכים לבשל כ-45 דקות נוספות.

מקררים ומגישים.



קציצות גפילטע פיש פיוז'ן

במקום קרפיון משתמשים בסלמון רגיל ומעושן, טראוט ואנשובי!



טוחנים כ-1 קג סלמון טרי עם 200 גרם סלמון מעושן, 800 גרם דג שמך טרי, וכ-150 גרם אנשובי משומר בשמן זית.

מאדים בשמן זית 2 בצלים קצוצים, 2 גזרים גדולים קצוצים, ו-3 שומים שלמים (לא לפחד מכמות השום – הוא הופך להיות מתקתק בתום הבישול, ולא חריף) – ומוסיפים לבלילת הדגים.

מוסיפים כפית זעפרן, מיץ מחצי לימון, כפית גדושה של פלפל שחור, כפית וחצי מלח, 2 כפות סוכר, 3 כפות שקדים טחונים, 3 כפות שמן זית, 4 ביצים חיות, וכ-300 גרם של קמח מצה.

לשים היטב עד ליצירת עיסה אחידה, ויוצרים קציצות מאורכות ולא שמנות מדי, בצורה של קובה.

מכסים את הקציצות בציר דגים משובח, ומבשלים במשך 45 דקות עד שעה.



טרין גפילטע פיש

טוחנים 1 קג קרפיון שמן ללא עור וללא עצמות, מערבבים לתוכו 2 בצלים קצוצים, 400 גרם קמח מצה, 3 ביצים חיות, כפית פלפל, 3 כפות סוכר, כפית מלח.

בתחתית של קערת פיירקס מלבנית גדולה מהדקים כ-2 סמ גובה של הבלילה, ואז מניחים שכבת פרוסות מ-4 ביצים קשות ופרוסות מ-2 תפוחי אדמה מורתחים (על מנת שיהיו רכים) מפזרים מעט מלח, פלפל וסוכר, ומהדקים מעל את שארית הבלילה.

בשכבה האחרונה מניחים פרוסות דקות מ-4 גזרים מאודים, באופן קישוטי.

מטגנים בסיר בצל קצוץ אחד, ראש סלרי, מלח, פלפל, מעט סוכר וכף פפריקה – מוסיפים את ראש הדג ו-4 כוסות מים. מביאים לרתיחה, ומבשלים כ-30 דקות על אש קטנה.

מעבירים את הנוזל העשיר דרך מסננת, ויוצקים אותו באופן אחיד על פני הפשטידה. אופים בחום בינוני (כ-180 מעלות) למשך כשעה.

מניחים כ-15 שעה על השיש וחותכים עם סכין לקוביות הקשה רטובות.

המנה מיועדת להגשה חמה, אולם טעימה מאוד גם קרה.

אהבה ממבט ראשון







את עלונדון הראשון שלי אני לא כל כך זוכר - אלא רק את הבחורה היפה שקראה אותו בבית הקפה בווסט המפסטד. היו לה עיניים גדולות וחיוך לבן וקוראים לה אשתי. וכשאשתי היקרה הכניסה הביתה לראשונה את עלונדון - אז מודפס על נייר עיתון מלכלך וכתוב חציו בעברית וחציו מתורגם לאנגלית - התפשטה בי תחושה חמימה ופרפרית, כמו זו כשהיינו ילדים לפני החופש הגדול.



זה לא קרה דווקא בגלל כתבה עוצרת נשימה שקראתי בעיתון ההוא או בגלל דיווח חדשותי מרעיש בעמוד הראשי. אני חושב שזה קרה מאותה סיבה שאנחנו מתרגשים קלות בכל פעם שאנחנו מגלים ישראלים במקום לא צפוי ומתמלאים רצון בלתי מוסבר לגשת לדבר ולברר - אפילו אם אנחנו בסוף לא עושים את זה מתוך מבוכה. זאת תחושת השייכות, נטיעת הדגל הפרטית, ההגדרה העצמית. וזאת הסיבה שכולנו קוראים את עלונדון, מעלעלים בין דפיו הצבעוניים והמושקעים, ויודעים שזה שלנו.



לורד נורדקליף - אחד מחלוצי העיתונות הבריטית, אם לא החשוב שבהם – אמר פעם שהעיתונאות תמיד מנסה להסביר לאחרים מה שהיא בעצמה אינה מבינה. כך גם עלונדון – מנסה בכל פעם מחדש לחפש ולמצוא בשבילי את הקשר הישראלי בלונדון, מביא אלי את הסיפורים הקטנים והגדולים, פותח לי את העיניים, ומזכיר לי שלמרות שהעיר היפה הזאת לא ממש שלי - היא חלק ממני בדיוק כמו שאני חלק ממנה.

אני אומר לכם, בחיי - אם לא היה קיים עלונדון - היה צריך להמציא אותו!

לאכול עם הילדים

זאת הפעם האחרונה, אני רוטן בפני זוגתי בפעם המיליון, שאנחנו יוצאים למסעדה עם הילדים!. המסעדה הקוקטית קטנה מלהכיל את האנדרלמוסיה שיוצרים המלאכים הקטנים שלנו - רצפת העץ הכהה מלאה בפיסות אוכל שמקומן הטבעי בצלחת או בבטן, למלצרית החיננית אין עט מיותר לתת לילדים לצייר בזמן שהם ממתינים לאוכל ואת כל הכוסות והסכינים כבר הערמנו בצד הנגדי של השולחן כדי שהילדודס לא ישפכו ולא יחתכו.



אתה חייב להירגע , מאיצה בי אימא שלהם. אז מה אם הם יעשו קצת רעש?. אבל אני דווקא נהיה פחות רגוע בעודי מפתח קנאה קלה ביכולת הניתוק שלה מההמולה המביכה.



ושלא תבינו – הילדים שלנו מחונכים מאוד, עפי סטנדרטים ישראלים כמובן! הם יודעים היטב שאת השולחן לא ממליחים ושהצלחת נשברת אם זורקים אותה בכוח לרצפה - כמו כן הם גם כמובן מבינים שהחולצה של אבא היא לא מפית, ושהקשית נועדה לשאיבת מיץ התפוחים ולא לשאיפת בועות אוויר אל תוכו – וכל זאת כשסביבנו יושבים בשקט מופתי אנשים שבאו ליהנות מערב נעים, שליו ושקט בעודם נהנים מאוכל טוב.



בואו נודה שכל עניין המסעדות הזה הוא לא הכי פייר כלפי הילדים – הרי אנחנו הולכים איתם למסעדה לרוב בשביל עצמנו, לא בשבילם, ובעודנו רוטנים בפנייהם שיפסיקו להפריע לאחרים לאכול בשקט – אנחנו למעשה רוצים שיפסיקו להפריע לנו. לכן – כשלוקחים את הילדים למסעדה רצוי להפנים שהם איתנו, ולקחת אותם מראש למקומות שמתאימים לסעודה משפחתית באווירה פחות פורמאלית. במסעדת הגורמה הצרפתית החדשה כדאי לסעוד כשהילדים בבית עם בייבי-סיטר!



יש תקווה

לונדון ידועה בחוסר פתיחות וחוסר סבלנות כלפי ילדים, בייחוד כשמדובר במסעדות. פוטנציאל שוק המשפחות תפס תאוצה בשנים האחרונות, וכיום ניתן למצוא מסעדות רבות שמקבלות ילדים בזרועות פתוחות ודואגות להפוך את חוויית הסעודה לנעימה – לילדים וגם להורים.



הרשתות Giraffe ו- Fish מצויינות לסעודה משפחתית, ומבטיחות לילדים חוויה חמה וטעימה. מעבר למבחר המנות בגודל ובמורכבות הטעמים המותאם לילדים – מצויידות הרשתות בחוברות צביעה, מלצרים ומלצריות סובלניים, ואפילו סכום מיוחד לילדים.



בעוד Fish, כשמה כן היא, מסעדה מרובה במנות דגים ופירות ים – יוכלו המבוגרים למצוא ב- Giraffe מנות נודלס למיניהן, כופתאות אורז ממולאות, ומנות סטיר-פריי רבות וערבות לחיך. שתי הרשתות נהנות גם מקהל רב ונאמן ללא ילדים!



את מסעדות Giraffe תוכלו למצוא בין היתר בהמפסטד וריצ'מונד, ואת Fish בבורו מרקט.

מסעדות איטלקיות רבות מקבלות ילדים באהבה, מספקות בצק נא למשחק, ומקבלות בהבנה וחיוך לכלוך ורעש. La Porchetta בסטראוד גרין היא אחת מהן. L’Artista בגולדרס גרין היא נוספת. Locanda Locatelli במרילבורן ווילאג' מקבלת ילדים כמו שעוד לא ראיתם – והפיצה פשוט חלומית.



The Blue Kangaroo בצ'לסי מציעה קומה תחתונה שהיא כולה משחקייה מדהימה. ההורים יכולים לאכול בקומת המשחקייה או בקומה העליונה – בה יוכלו לצפות בילדים המשחקים למטה על גבי מסך וידאו גדול! המסעדה זולה (פחות מ-£5 למנת צ'יקן נאגטס לילדים) – והבשר הוא ברובו אורגאני. הילדים שלי נהנו מאוד.



Rainforest Cafe בסוהו מקום נפלא לילדים – צלילי טבע וחיות בשילוב תאורה חמימה מלווים את הארוחה. ניתן למצוא בתפריט מאכלים ללא ביצים, ללא גלוטן וללא מוצקי חלב – והמבחר בכלל הוא גדול מאוד. ארוחת ילדים הכוללת קינוח מסתכמת בכ-£10.



The Cafe בהייגייט ווד בנוי לצד מגרש משחקים מרהיב לתינוקות, זאטוטים וילדים בוגרים יותר. האוכל נקי ופשוט – סנדביצ'ים רבים, תפוח אדמה אפוי, מנות בשריות למיניהן, סלטים טעימים. הילדים שלי מיהרו לנקות את הצלחת בריצה לכיוון המתקנים הרבים. אה, כן, והקפה ממש מצויין.

לאכול בחוץ









כל החורף חיכינו שיבוא! כבר באביב נראה שהוא עומד להפתיע אותנו בגדול – אבל הנה אוגוסט ורק עכשיו הקיץ הלונדוני מגלה סימני נוכחות. הבטיחו לנו התחממות עולמית, הבטיחו שהתמזה תתייבש לאלתר – והשמש? עדיין מנערת את קורי השינה! אף אחד לא אמר לה שהסתיו מתקרב, ושנרשמה עלייה של כ-15% בשימוש תרופות נגד דיכאון בעקבות האין-קיץ!



חשוב לזכור שבלונדון, כמו בלונדון, כשהשמש מחליטה להתמתח בשמיים ולצאת לסיבוב ראווה – אז העיר נהיית עוד יותר יפה. אין כמו לונדון ביום שמש רענן, בו יוצאים לאכול סנדוויץ' בפארק ולשתות בירה על מדרכות הפאבים. אז לצלילי השיר של גזוז לכבוד הקיץ שהגיע... - בחרתי להתעלם מהטיפות, להפגין נוכחות שזופה ולצאת לאכול תחת כיפת השמיים, מה שנקרא: אל פרסקו (מאיטלקית: באוויר הפתוח).



Inn the Park

וואו איזה מקום! בליבו של פארק סנט ג'יימס, בתוך מבנה עץ מודרני בתכנונם של האדריכל המוכשר, מייקל הופקינס והמעצב, טום דיקסון – מגיש השף המבטיח, אוליבר פייטון, תפריט מגוון של אוכל בריטי עשיר, ארוחות בוקר דשנות, קפה מצויין, וקנפה למינייהם. על המרפסת העליונה מוגש מידי יום היי טי מול הפנורמה הירוקה המתפרשת מקצה לקצה, וארוחות ברביקיו קייציות מהצהריים ועד הערב. בנוסף יש במקום ארוחות ילדים איכותיות, ארוחות פיקניק מפתיעות, ובר משקאות מרשים.

ו... אם יורד גשם אפשר להכנס פנימה, להביט בפארק המלכותי מבעד לחלונות ענקיים ונקיים, ולהרגיש 'כמעט' בחוץ.



שלוש ארוחות ברביקיו אפשריות – 20, 30 ו-40 פאונד לאדם. ארוחת ה-20 פאונד כללה סלטים, נקניקיות אנגליות על הגריל או שיפודי סלמון וירקות ומנת קינוח, והייתה מספקת ומצויינת. תמורת הארוחות היקרות יותר תקבלו סטייקים או צלעות, ומבחר רב יותר של סלטים וקינוחים.

חבילות ההיי טי מתחילות מ-15 פאונד לאדם, וכוללות מבחר של סנדביצ'י אצבע, סקונס ומאפים למינייהם. הכל פשוט טעים, טרי, איכותי וירוק עד.



Inn the Park

St. James’s Park

London

SW1A 2BJ

Tel: 020 7451 9999




The Waterway

פאב-מסעדה מקסים בסגנון סקנדינבי על גדות הקאנאל של מיידה וייל. מרפסת עץ ענקית גבוהה מעל המים, סירות בארדג' ארוכות, וסוגים רבים של בירה.



ה'ווטר-וויי' הפך במהרה לפופולארי ביותר בקרב דיירי מיידה וייל! התפריט לא גדול במיוחד, אך ניתן להזמין בו מנשנושי פוקאצ'ה קטנים וקלילים ועד מנות בשריות מלאות. השף טוביאס ג'ילסמרק יצר מנות קלאסיקה שוודיות - למרות שהמסעדה היא לא שוודית במהותה. המחירים סבירים מאוד, בין 12 ל-25 פאונד לראש בלי אלכוהול, וניתן גם להתענג על מבחר היינות המשובח שהמקום מציע.

בערב חמים מומלץ לשבת בחוץ באוויר הצח - התאורה מרשימה, והאווירה רומנטית וממכרת.



The Waterway

a54 Formosa Street

Maida Vale

W9 2JU

Tel: 020 7266 3557




Chez Gérard

מסעדת הדגל של רשת שה ז'ראר נמצאת במקום הכי תיירותי ולא צפוי שיש, בלב המולת הקובנט גארדן. ניתן להזמין סטייקים סבירים מאוד בין 10 פאונד ל-25 פאונד, הסיבאס האפוי בתנור לא רע ואפילו הקינוחים טובים – אבל לא כדאי לרוץ לכאן בשביל האוכל!



לשבת ולשתות כוס יין לצד פלטת גבינות מגוונת במרפסת שבלב הפיאצה לצד בית האופרה זאת חוויה מדהימה. המרפסת הגדולה שטופה באור, והמיקום האסטרטגי צופה על כל הקומפלקס.

תמצאו כאן רקדנים מהבלט המלכותי שבאים לשתות בירה של יום שישי, ואמנים רבים שמגיעים כדי להיראות בפוזה של עיתון בוקר וקפה חזק!



Chez Gérard

The Opera Terrace

a45 Covent Garden Piazza

WC2E 8RF

Tel: 020 7379 0666




ברוב הפאבים האנגלים תוכלו למצוא ביר גארדן, גן בירה, שזה למעשה חצר אחורית סגורה בה תוכלו לשתות אלכוהול וללעוס את אוכל הפאבים תחת כיפת השמיים. אני אוהב מאוד את הגן הקסום של The Hill בבלסייז פארק, אבל כמוהו יש עוד רבים ויפים אחרים.



אשמח אם תשלחו לי את גן הבירה האהוב עליכם במייל ואני מבטיח לנסות, למיין ולשתף. mark@alondon.net







ישמח לבב







היין, שלב טבעי של תסיסת ענבים, נתגלה במקרה במסופוטמיה לפני כ-8,000 שנים. מגילות פפירוס מצריות עתיקות מורות על שתיית יין כפולחן לאלים, היוונים האימפריאליים חשפו אותו לעולם במסע יחסי ציבור נועז, וכמרים ואנשי אצולה שתו יין בעוד העם הפשוט שתה בירה. מה שברור – האנושות כולה מתעסקת בתסיסת ענבים רקובים לאורך כל ההיסטוריה.



לאחר שנים של תדמית ממוסדת מגלה הדור הצעיר מחדש את היין ומאות יקבי בוטיק צצים ברחבי העולם, כשאלו המגדירים את עצמם כמביני יין נחשבים לבורגנים מורמי אף.



כל החושים מעורבים בשתיית כוס יין: חשוב להקשיב לצליל המזיגה מהבקבוק לכוס הרחבה, להתבונן היטב בצבע העמוק וניקיונו של היין, לדחוף את האף עמוק לתוך הכוס בלי פחד – ולהריח את היין בנשימה עמוקה. רק אחר כך לטעום מהיין תוך שימוש בחיישני הטעם שעל הלשון ולחוש את תערובת הפירות והתבלינים, יחד עם המרקם החלק – היישר אל תוך הגרון!



היינות מתחלקים לעשרות סוגים ותתי-סוגים על פי התערובות, תהליכי הייצור וזן הענבים, אולם באופן גלובלי - ליין אדום, יין לבן ויין רוזה. מילוני יין עבי כרס מתארים את סוגי היינות המוצעים למכירה בעולם, אך הסוגים העיקריים הם: יין צרפתי – מחבלי בורדו, בורגונדי, לואר, רון, בוז'ולה, שמפיין – שם מייצרים יינות מרלו, שרדוניי, מדוק, פינו נואר, קברנה סוביניון ועוד רבים. היינות הצרפתיים נחשבים למעודנים ביותר, ומסמלים מסורת ארוכה של ניסיון ודיוק בייצור יין. מזג האוויר האידיאלי לגידול ענבים הופך את צרפת לאחת מיצואניות היין הגדולות בעולם.



יין איטלקי – אמרונה, ברונלו, קיאנטי, רצ'יאוטו, פרוסקו, ועוד. יינות חצי יבשים, מעט כבדים, והרבה יותר מתובלנים מהיינות הצרפתיים. מתאימים, כמובן, לארוחה איטלקית דשנה.

יין ספרדי – ריוחה, שרי, מלגה, ועוד. הספרדים נחשבים מעולים בתערובות יין, על מנת ליצור הייבריד משופר.



יינות מעולים מייצרים גם בצ'ילה, בפורטוגל, באוסטרליה, בניו-זילנד, ואפילו בדרום אפריקה –במחירים נמוכים בהרבה מיין צרפתי. גם יקבים ישראליים נחשבים מאוד בעולם היין ואף זוכים כמעט כל שנה בפרסים יוקרתיים. לאחרונה פתחתי בקבוק יין לבנוני – שאטו מוסר – שהיה מצויין. לבנון היא אחת המדינות הערביות הבודדות שמייצאות יין לעולם, אולם בכמויות קטנות.



בקיצור – השמיים הם הגבול, ולמרות שיין איכותי מגיע למאות ואף לאלפי פאונדים לבקבוק – ניתן ליהנות ביותר מבקבוק שכונתי במחיר פאונדים בודדים.

אז איפה נהנים מיין, חוץ מאשר בבית עם חברים ומשפחה?



English Wine Festival

למעלה מ-1,200 מבקרים מידי שנה בפסטיבל היין האנגלי, בו תוכלו לטעום יינות רבים לצד אוייסטרים קרים, בשרים אורגניים, מאפים ותבלינים, כחלק מ-Glynde Food and Drink Festival. פאנל מומחי יין בוחר את היין הטוב של השנה, ולמבקרים ניתנת זכות בחירה בקטגוריית אהוב הקהל. זהו אירוע אוכל משמח, כמו מרבית אירועי האוכל, בו תתוודעו ליצרני יין צעירים.



מומלץ להביא חבר-נהג כדי שתוכלו לטעום יין אחר יין!

22 ו-23 בספטמבר 2007, ב-Glynde Village, East Sussex.



The Fine Wine Experience

חברה מדהימה שמספקת שירותי יין רבים – הדרכות על כרמי צרפת למיניהן, חוגים ללימוד הערכת יין, וערבי טעימות. תמורת כ-600 פאונד תוכלו להשתתף בערב טעימות יוקרתי ביותר, בו יוצג יקב מוביל עולמי וייפתחו בקבוקים מאותו היקב על פני 50 שנות ייצור. זוהי חוויה מדהימה לאוהבי יין.



The Fine Wine Experience Ltd

No. 105, 8 Shepherd Market

Mayfair

London

W1J 7QE

Phone: + 44 (0) 20 7692 0602

www.finewineexperience.com



מועדוני יין (Wine Clubs)

תוכלו להצטרף לאחד מעשרות מועדוני היין – שם תוכלו לקנות יין במחיר מוזל, לשמור על קשר עם החברים, ולהצטרף לאירועים הרבים שהם מארגנים. מועדונים אלו הם לרוב די זולים, ומהווים כניסה נעימה לעולם היין. בחרנו שניים עבורכם:



The Bin Club

Lay and Wheeler Group Ltd

Holton St Mary

Suffolk

CO7 6NN

Tel: +44 (0)845 330 4085

www.laywheeler.com



Connoisseur

10 Wedderburn Rd

London

NW3 5QG

Tel: 44 (0)20 73282448

www.connoisseur.org







ביכורים מאוחרים





את הגבינות הראשונות בעולם ייצרו בתוך כלים מחוררים שנקראו ביוונית פורמה, על מנת לסנן את הנוזלים מהגבינה. מאוחר יותר הצרפתים מיסדו את המונח פרומאג', המבוסס על שמם של המסננות העתיקות האלה שהיו עשויות מחרס טבעי.



תחמיץ החלב שהופך לאחר זמן לגבינה משובחת עבר גלגולים רבים מאז תחילתו לפני כ-7500 שנים, וכיום ניתן למצוא מאות רבות של גבינות מחלב פרות, כבשים ועיזים, ואפילו מחלב גמלים – גבינות מסריחות, מטובלות, מעושנות, חריפות, מתוקות, קשות, רכות, מבושלות וטריות. אה, וכמובן שגבינות זה לא רק לבן, אלא גם צהוב, כחול, ירוק ואפילו אדום.



מלבד מלאי הסידן הנמצא בשפע בכל סוגי הגבינה, הן עשירות גם בפרוטאינים ופוספורוס, מגינות על השיניים מפני עששת, ממריצות את בלוטות הרוק ובכך מדללות סוכרים וחומצות באוכל, ואפילו עשוייות לשמש כחומר מחטא נגד חיידקים.



היוונים כבר הכריזו שהגבינה הומצאה עי האלים, הנוצרים השתמשו בגבינות כתחליף לאוכל קדוש בריטואלים דתיים, ואפילו התורה שלנו משולה לחלב כי החלב הוא האוכל היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד (כמו תינוקות יונקים).



טעמה וסוגה של הגבינה נקבע לפי זמן ההחמצה, אחוזי השומן, סוגי התחב השונים, מליחות ותהליך הייצור, אך הגבינות מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים:

גבינות טריות: גבינות שמנת למינייהן, ריקוטה, אורדה, מוצרלה, גבינת עיזים - נהדרות לבישול ואפייה, והן לרוב בעלות אחוזי השומן הנמוכים יותר.

גבינות קשות: צ'דאר, אדם, גאודה, אמנטל, גרוייר, פרמזן, פקורינו – נהדרות כקינוח, חלקן חריפות יותר, חלקן מתוקות יותר, ובכל אופן כולן שמנות מאוד.

גבינות תחב: ברי, קממבר, גבינה כחולה, רוקפור,גורגונזולה – את הגבינות האלה או שאוהבים או שלא בשל טעמן החריף, והטקסטורה המיוחדת שלהן.

וכמובן – שלצד הגבינות הנפלאות חייבים למזוג כוס יין אדום איכותי משנת בציר טובה, כוס מרלו, קיאנטי או פינו נואר.



לה פורמאז'רי

חנות גבינות משובחת בעלת שני סניפים – האחד בלב מרילבורן ווילג' והאחר בהייברי פארק. לחנות הזאת חייבים להכנס – אפילו בלי לקנות. חדר הגבינות המתוחכם מציג לראווה עשרות פיסות של גבינות מכל העולם. ניתן למצוא שם צמת מוצרלה בופלה ב-12 פאונד, ו-100 גרם פקורינו מצויינת ב-4 פאונד. מטווח הגבינות והמחירים הוא גדול, למרות שבשביל איכות משלמים. המקום מצוייד במיני דליקטסים רבים מלבד גבינות, וניתן לאכול במקום ארוחות בוקר פרובנסאליות זולות. מומלץ להזמין פלטה מגבינות היום המומלצות.



LA FROMAGERIE

a2-4 Moxon Street London W1U 4EW

a30 Highbury Park London N5 2AA



פאקסטון וויטפילד

צ'יזמונגר אנגלי, שקיים באותה חנות מ-1797, ונחשב בעל גבינת הסטילטון הטובה ביותר בכל אנגליה. צ'רצ'יל נהג לומר: ג'נטלמן קונה את הגבינה שלו רק מפקסטון וויטפילד. החנות היפהפייה מוכרת סוגים רבים של גבינות, ומתמחה בגבינות בוטיק אנגליות. ניתן למצוא שם גרוייר מצויינת, וקממבר טרייה מעולה. אפילו מבחר גבינות התחב עולה על כל דמיון, והחנות מציעה שירות סלסלות משלוחים – האמפרס ממבחר גבינות היום.



PAXTON & WHITFIELD

a93 Jermyn Street

St. James

London SW1Y 6JE



האמיש ג'ונסון

החנות המצויינת מציעה מבחר של כ-150 גבינות אנגליות, צרפתיות, איטלקיות והולנדיות. המחירים סבירים מאוד, וניתן למצוא גם שמנים מעולים, פטה אווז, ריבות וצנימים המיועדים לאכילת גבינות. הצוות החביב יענה בשמחה לכל שאלה, ובסופי שבוע התור הוא ארוך ומשתרך מעבר לפינה.



HAMISH JOHNSON

a48 Northcote Road

Battersea

London SW11 1PA



נילס יארד

זוהי אולי החנות המפורסמת ביותר של גבינות בלונדון, ועדיין המובילה מבחינת המבחר.

המחירים יקרים, אולם מבחר הגבינות המוצעות באופן קבוע הוא מרשים ביותר, ואפילו ניתן להזמין חלק מהגבינות באינטרנט. החנות מייצרת בעצמה מספר לא מבוטל של גבינות דגל, אולם מציעה גם מבחר רחב מאוד של גבינות מכל רחבי העולם. לחנות סניף בקובנט גארדנס, וסניף נוסף בבורו מרקט.



NEAL’S YARD DAIRY

a17 Shorts Gardens, Covent Gardens

London WC2H 9UP

a6 Park Street, Borough Market

London SE1 9AB







חוויה יוונית





חומרי היסוד במטבח היווני דורשים תכונה אחת – טריות! ולמרות שהמטבח היווני לא נתפש כלל כשיק קולינרי – הוא למעשה אחד המטבחים העתיקים ביותר, הבריאים ביותר, והחברותיים ביותר - כשלא פחות מהאוכל עצמו חשובה האווירה בין הסועדים. הארוחה היוונית שמה דגש על שיתוף האוכל סביב השולחן, על הנוף הסובב את הסועדים, על המבטים, רעש הכלים, הריחות, המוסיקה והאוזו. י-א-ס-ו!

באופן מפתיע לונדון גדושה בטברנות יווניות – מסעדות דגל קטנות וביתיות, שמגישות אוכל טעים טעים, בדרך כלל מבלי לשבור את הכיס (או את הצלחת).



אפרודיטה טברנה

הטברנה הזאת קיימת שנים רבות, ומהווה מפגש אותנטי של בני העדה היוונית. למרות שהמסעדה מעוצבת בחוסר טעם משווע – האוכל הנפלא מצליח להאפיל על החוויה האסתטית. אוכל יווני מסורתי, ללא יומרות ועם המון מצב רוח.



אכלנו תפוחי אדמה אפויים בשום ויוגורט, סלט קלמארי חם ונתח כבש בשזיפים ודבש. המנות הגיעו מהר ובטמפרטורה הנכונה, הלחם היה פריך ומצויין, והמלצר החברותי המשיך למלא את כוסות היין והסודה לאורך כל הערב. בסכום זעום יחסית של כ-25 פאונד לסועד אכלנו אוכל יווני ביתי מוצלח ביותר, והבטחנו שנחזור שוב ושוב לאפרודיטה.



Aphrodite Taverna

a15 Hereford Road

W2 4AB

020-7229 2206




רסטינה

המסעדה, שנפתחה לפני מספר שנים, נמצאת בלב ליבו של בלסייז פארק וילאג', ושייכת למשפחת מסעדנים יוונית. המסעדה נעימה מאוד ונקייה מאוד, והאוכל מצויין ומוקפד. בהיותנו ארבעה סועדים חלקנו סדרה של סלטים הכוללת: צדזיקי, טרמסלטה, עלי גפן ממולאים באורז, חצילים בשום ויוגורט, סלט פלפלים אדום וחומוס יווני. למנות עיקריות הזמנו דג סיבאס בשום ולימון, צלעות כבש בפטריות ומרמלדה, סקאלופס מוקפצות בשום ושמן זית ומנת מוסקה מרשימה.



המנות כולן היו טעימות מאוד, ורעשי התאווה לחיך הציפו את השולחן. אפילו הבקלאווה בסוף הארוחה הייתה טרייה מאוד ועסיסית. כ-35 פאונד לסועד, ללא יין.



Restina

a48-50 Belsize Lane

NW3 5AR

020-7431 5855




בקחוס

במרכזה של שכונת המפסטד, מסעדה המתמחה במאזטים. מלבד החומוס שדרש שיפור רב (קשה לספק תאוות חומוס של ישראלים, הסטנדרטים גבוהים מידי) – כל הסלטים ללא יוצא מן הכלל היו מצויינים. ישבנו במסעדה ארבעה מבוגרים וארבעה ילדים – ולמרות ההמולה שיצרו האחרונים נתקבלנו בחביבות רבה מאוד.



מבחר היינות מרשים, פילה האליבוט מצויין, נתח סטייק בקר מעולה, ומיקס גריל דגים וירקות אפויים.

למרות הקושי במציאת חנייה – המסעדה שווה ביקור. התחברות קלילה עם המלצר תבטיח לכם צלוחית זיתים דפוקים מדהימה ולחם טרי במיוחד. כ-40 פאונד לסועד, לא כולל יין.



Bacchus Restaurant

a37 Heath Street

NW3 6TR

020- 7435 2855








ברוך הבא!

התחברו למשתמש שלכם

יצירת משתמש חדש!

הזן את הפרטים הבאים על מנת להרשם

שכחתי סיסמה

הזן בבקשה שם משתמש או אימייל בשביל לאפס את סיסמתך