מעשה בשלושה לונדונים הסוחבים עמם ידידות-יריבות מופלאה עוד מימי בית הספר. שניים מהם התאלמנו לאחרונה. שניהם יהודים. השלישי אינו יהודי, אך משתוקק להיות כזה. אחד משני היהודים הוא סם פינקלר, בעל תוכנית מצליחה לפילוסופיה עממית המשודרת בערוץ 4. השני הוא ליבור סביץ’, המורה לשעבר של השניים, שהוא מאד פרו-ישראלי. פינקלר, לעומתו, מאוד אנטי, וכאשר הופיע בתוכנית על אי בודד ברדיו 4, הוא לא יכול היה להסתיר את סלידתו מישראל בשל יחסה לפלסטינים. לאחר התוכנית הוא הוזמן להצטרף לקבוצה בשם יהודים מבויישים, שחבריה נפגשים אחת לשבוע, ביום רביעי, בקומה השנייה של מועדון גראוצ’ו בסוהו. לא כולל חגים וימים נוראים.
הפינקלרים, כלשונו של ג’וליאן, הגוי שבחבורה, שופכים אש וגופרית על ישראל. הם גאים להתבייש במדינה וביהודים התומכים בה. הם אפילו לא נוקבים בשמה ומעדיפים לכנותה פלסטין. ספרו להם על תקריות אנטישמיות בלונדון והם יתרעמו מיד. צלצלו אלי כאשר יהודי יירצח ברחוב אוקספורד, בגלל היותו יהודי, יאמר לכם פינקלר. אבל הוא נגד חרם על ישראל. מי מחרים את משפחתו?!, הוא יאמר, וגם יביע הסתייגות מאלה המגדירים את עצמם יהודים רק משום היותם אנטי ציונים.
ישראל היא הציר המרכזי סביבו נעה העלילה. היא לא רק מקור לבושה או גאווה, היא חלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית של השלושה. זו מעצבת את השקפותיה כלפי העולם על פי מה שישראל עושה או אומרת. ישראל ממלאת תפקיד הגדול יותר ממידותיה שלה, אומר הסופר האוורד ג’ייקובסון, וזה נכון גם לחיים שמחוץ לנובלה שכתבתי. כדבריו, עבור בריטים רבים, יהודים ולא יהודים, ישראל היא צורת ביטוי – המניע למילים פראיות ומערבלות, העילה להחנקת רגשות ולהחצנתן.
הוא החל לכתוב את הספר ב-2008 ובמהלך הכתיבה פרצה המלחמה האחרונה בעזה, מה שהפך את בריטניה למקום מפחיד עבור יהודיה. והוא אינו מתייחס רק להתקפות פיזיות על אנשים, בתי כנסת ובתי קברות, אלא לרטוריקה האנטי ציונית אותה הוא מכנה אלימות אינטלקטואלית. מיותר לציין שעופרת יצוקה טיפטפה לספר וחידדה אצל המחבר את דילמת האנטישמיות, עד כדי התייחסות לאפשרות שליל בדולח בגירסה אנגלית עלול להתרחש בלונדון.
ג’ייקובסון עורך חשבון נוקב עם אלה הסבורים כי בתוך האידיאולוגיה האנטי-ציונית לא חבויים מרכיבים אנטישמים. הוא עשה זאת בכישרון רב, מעל דפי האינדיפנדנט, במהלך הפעולה בעזה. הוא גם מתחשבן עם היהודים, בני דמותו של פינקלר, החובטים בישראל ללא הרף ופונים האחד כנגד השני. רבים מהם היו מעדיפים שלא להיות יהודים.
מקרוב משקיף עליהם ג’וליאן, הלא יהודי המוכן לעשות הכל כדי להיות יהודי. הוא מביט על השניים האחרים בקנאה. עבורו היהודים הם התגלמות השנינות, הכישרון, הפקחות, התושייה והתבונה. הוא שוקל לעבור ברית מילה ומתאהב באישה העונה לשם חפציבה. כאשר יהודים רבים מבקשים לנטוש את הספינה בגלל ישראל, הוא דווקא רוצה לקפוץ על סיפונה. באחד הימים הוא מותקף ברחוב ותוקפיו מסננים לעומתו יהודי מלוכלך. הייתכן שהם יודעים עליו יותר משהוא יודע על עצמו?
הספר זכה בפרס ה-Man Booker והביקורות עליו נלהבות. אבל את ג’ייקובסון אין צורך להציג. ספריו הקודמים היו מוצלחים לא פחות, אולם זהו ספרו היהודי ביותר. הוא מגדיר את עצמו כג’יין אוסטין של היהודים וניתן היה להוסיף לו גם תארים אחרים, כמו וודי אלן של הספרות או פיליפ רות’ הבריטי. אפילו האחים כהן היו מוצאים בפינקלר דמות העשויה להזין את תסריטם הבא. זהו ספר מבריק ומשעשע, אבל זועם לעיתים ומעורר מחשבות נוגות על עתיד היהודים בשתי המדינות.
לחצו כאן לפרטים נוספים על זכייתו בפרס היוקרתי – מאן בוקר.
Howard Jacobson – The Finkler Question
Bloomsbury
320 pages
£18.99.
