קשה היה למצוא בחודש החולף אזרחים בריטים פרו?ישראלים, יהודים ולא יהודים, שהביעו צער על תבוסתו הצורבת של אד מיליבנד בבחירות הכלליות לפרלמנט. היה זה כאילו הסכימו כולם בהנהון ראש לדברים שאמר עליו דיוויד קמרון במהלך ביקור בשכונת הנדון, ושלפיהם, מיליבנד לא עורך הבחנה בין חמאס לבין ישראל. הרוב המוחלט של המפלגה השמרנית בבית הנבחרים, ומחיקתה הכמעט מוחלטת של המפלגה הליברל?דמוקרטית, מבשרים טובות לעם היושב בציון, למרות שהמזרח התיכון נדחק לחלוטין מסדר היום של הבחירות.
קורת רוח מיוחדת העניקה העיר ברדפורד על שני חלקיה, כשדחתה בבוז את שני חברי הפרלמנט האנטי?ישראלים שייצגו אותה בחמש השנים האחרונות. דיוויד וורד, שלא בחל בהשוואות אנטישמיות, סולק בבושת פנים. ב?2010 הוא נבחר ברוב של 365 קולות, אך הפעם הוא הפסיד בהפרש של 7,000 פתקים למועמד הלייבור אימראן חוסיין. וורד אפילו לא אזר אומץ להישיר פנים למציאות, ובחר להיעדר מטקס הספירה המסורתי. ג’ורג’ גאלוויי, הידוע לשמצה במחוזותינו, הצליח לדלות 8,557 קולות לעומת נאז שאח שגרפה 19,977 קולות. זאת, למרות שניהל נגדה מסע הכפשות אישי, שהטיל ספק אפילו בסיפור חייה – היא העידה על עצמה שנפלה קורבן לנישואים כפויים בגיל 15. הנה כי כן, תושבי ברדפורד המוסלמים גילו בגרות ולא הלכו שבי אחרי הרטוריקה האנטי?ישראלית שהשניים שידרו. הם העדיפו לבחור נציגים משלהם.
מי שיכול להיחשב כמייצג האותנטי של המחנה הפרו?ישראלי בווסטמינסטר הוא רוברט חלפון, שנחל ניצחון סוחף במחוז הארלו וזכה לקידום מיניסטריאלי בתוקף תפקידו החדש כסגן יור המפלגה השלטת. כזכור, היה זה חלפון, בן למשפחת מהגרים מלוב, שלחם בשצף קצף כנגד היוזמה הפרלמנטרית של הלייבור להכיר באופן חד?צדדי במדינה פלסטינית. אירוע זה היה הופך למדיניות ממשלתית רשמית אם מיליבנד היה היום הדייר ברחוב דאונינג 10.
למרות הכול, לא ניתן אלא להביע צער על הפסדו של ג’ים מרפי, מנהיג מפלגת הלייבור בסקוטלנד, שהיה מאז ומתמיד תומך נלהב של ישראל. הוא נאלץ להילחם בגל לאומני סקוטי חסר תקדים, שייתן את אותותיו גם בהצבעותיה הפרו?פלסטיניות של המפלגה הסקוטית הלאומית בפרלמנט בכל נושא הקשור לסכסוך הישראלי?ערבי.
הגיע הזמן לעבור לברדפורד?
אותו גאלוויי האשים ?את הגזענים והציוניים? בתבוסתו. שבועיים אחרי הבחירות הוא האשים את ציר הרשע תל אביב-ניו יורק בהרס עתידו הפוליטי. זאת, לאחר שהעוזרת הפרלמנטרית שלו לשעבר, עיישה עלי?חאן, התלוננה עליו בפני הרשויות כי במהלך ששת חודשי העסקתה היא הייתה עסוקה בקניית תחתוניו, בהכנת חתונתו, בסידור פריטי כביסתו ובבישול ארוחותיו על חשבון משלם המיסים. בהפניית התלונה, שהועברה כבר למשטרה, היא נעזרה בפרקליט טרוור אסרסון, עוד בריטי היושב בתל אביב.
בסוף חודש מאי, שלא במפתיע, גאלוויי הודיע על כוונתו להתמודד לראשות העיר לונדון, לאחר שאיבד את כסאו הפרלמנטרי. הבחירות יתקיימו בעוד כשנה ובוריס ג?ונסון כבר הודיע שלא יתמודד בשלישית. למרות שברגע זה נראה כי בחירתו של אותו פוליטיקאי נראית חסרת סיכוי, קשה להיות בטוח בכך, אם הוא יערוך שימוש באותו קוקטייל של השמצות והכפשות, שכמעט והחזירו לפני ארבע שנים לשלטון בסיטי הול את קן ליווינגסטון הזכור לשמצה. לא בכדי שני אלה ישבו לצידו של לוטפור רחמן, ראש העירייה הבנגלדשי של טאוור האמלטס, שסולק מתפקידו בבושת פנים על ידי בית המשפט העליון לאחר שנמצא אשם בזיופים ובמסע הפחדות על רקע דתי מוסלמי.
רפובליקת הבננות של ביבי
מה בכלל יהיה שווייה של הפעילות הפרו?ישראלית באיים הבריטים, אם ישראל עצמה מסרבת באופן עקבי לסייע לידידותיה? ממשלת בנימין נתניהו הרביעית היא מעל ומעבר לכל פארסה אפשרית. מסחר הסוסים הגרוטסקי שסלל את הקמתה של הקואליציה המגוחכת הנוכחית הפך לבדיחה בקרב הקהילה הדיפלומטית הבינלאומית. ישראל נראית כמי שהדמוקרטיה גדולה על מידותיה ככל שהיא הולכת ומתבגרת.
אם השמעתם אנחת רווחה לאחר שנוכחתם לדעת כי הגיעו לקיצן שש שנים מביכות בשירות החוץ בהנהגתו של אביגדור ליברמן, הרי שתוכלו עתה להתחיל להתגעגע אליו. במקום שר חוץ, מינה נתניהו סגנית שרה המבקשת לספח את הגדה המערבית ולהעניק לתושביה הפלסטינים אזרחות ישראלית מלאה. בנוסף לכל, היא שומרת שבת ואינה לוחצת ידי גברים. יש להניח כי תעדיף להיפגש רק עם אנגלה מרקל, אבל ספק אם זו תרצה בכלל להיפגש עמה. מזל שהיא אינה סגנית שר הביטחון, אתם אומרים לעצמכם, במקרה שגם המלחמה הבאה תפרוץ ביום כיפור. אבל התפקיד הזה כבר נלקח על ידי סגן השר האחר ששומר שבת, ואולי מוטב אם לא יידע על פרוץ המלחמה הבאה בזמן אמיתי. לכך יש להוסיף את שרת המשפטים החדשה, המבקשת לקצץ בכנפי בית המשפט ולאסור על קיומן של עמותות זרות. למקרה שאינכם מצויים בהיתולון הפוליטי הזה, הרי שהשמות של אותם בעלי תפקידים הם ציפי חוטבלי, אלי בן דהן ואיילת שקד. וכאילו על מנת להוסיף עוד שמן למדורת ההבלים הזאת, הרי שהקבינט החדש כולל שרים נוספים, המחלקים ביניהם את ענייני החוץ של המדינה. האחד ממונה על איומים אסטרטגיים, השני ידאג להמשך המומ לשלום, האחר יפקח על המנהרות של החמאס והרביעי יילחם בחרם, לתפארת האומה.
כרישי הנדלן ישחזרו את הפאב
כששמעתי על הרס הפאב קרלטון טאברן בשכונת מיידה וייל, ממש התפלצתי. כשנודע לי שעל מעשה ההרס אחראית חברה קבלנית ישראלית מעיי התהפכו בקרבי. מדובר במבנה אייקוני בן 94, היחיד ששרד את ההפצצות הגרמניות ברחוב, ששימש כבית שני לקהילה המקומית. האתר נרכש בשעתו על ידי חברת CLTX מתל אביב, מתוך כוונה להקים במקומו בניין בן עשר דירות יוקרה. החברה ביקשה היתר הריסה ובנייה מעיריית ווסטמינסטר, ונתקלה כצפוי בסירוב. זה לא הפריע לה לשגר למקום שני בולדוזרים ולהחריב את המקום עד היסוד. המהרסים ביצעו את האקט הברברי הזה כגנבים בלילה. לפי עדי ראייה, הם הודיעו לעובדים שלא להגיע לפאב בשל ספירת מלאי, ואפילו המנהלת, פטסי לורד, לא ידעה על המזימה, אלא רק לאחר שהתבקשה לפנות את מכונית המשפחה מהמקום. גם תכולתו של הפאב נהרסה, כולל מכשיר הטלוויזיה הגדול והגביעים שבהם זכו יושביו. אפילו כוסות הבירה שהיו מונחות על הבר לא זכו לרחמיהם של הבולדוזרים.
החדשות הטובות הן שמועצת העיר הורתה למבצעים לבנות מחדש את הפאב לבנה אחרי לבנה. כלומר, לא רק שהם לא יוכלו לבנות את בניין חלומותיהם, הם יצטרכו לשחזר את המבנה למצבו כשנבנה בשנות ה?20′ של המאה הקודמת. רוברט דיוויס, סגן ראש מועצת העיר, נתן לכך ביטוי הולם: איננו יכולים לגור בעיר שבה קבלנים פראים יכולים להרוס בניינים כראות עיניהם. מיותר לציין כי CLTX נעלמה לחלוטין מהאופק ולא הנפיקה תגובה אחת לרפואה.
האינתיפאדה הבלתי גמורה
אפילו השחקנית מורין ליפמן טרחה ובאה להפגנה שנערכה מחוץ למרכז התרבות בשכונת באטרסי, ובה הניפה שלט הנושא את שמותיהם של אזרחים ישראלים שנהרגו בשנים האחרונות על ידי מחבלים מתאבדים של ארגון חמאס. העילה להפגנה הייתה מחזה פלסטיני בשם מצור, שתיאר את אחד האירועים הידועים במהלך האינתיפאדה השנייה, ושבו מחבלים שנמלטו מהצבא הישראלי מצאו מסתור בכנסיית המולד בבית לחם. אלה שראו את המחזה, ש?15,000 פאונד מעלות הפקתו נתרמו על ידי מועצת התרבות הבריטית, טוענים כי הוא מהלל ומשבח את הרוצחים. אחרים ציפו להצגת דברים מעוותת יותר. עשרות המפגינים נמנו על הפדרציה הציונית וידידי ישראל בסאסקס.
