כהנחת בסיס יש לזכור שפקידי השומה לא אוהבים את העובדה שישראלים מייבאים לכאן את ההפסדים וכתוצאה מכך משלמים פחות מס לאוצר המדינה. עוד דבר חשוב: הסיווג הנכון של ההפסדים (עסקי, פסיבי, ניירות ערך) הוא בעל חשיבות רבה לניצול מכסימלי של אפשרות הקיזוז.
כך עושים כסף מההפסדים בבורסה
ההפסדים הרבים שנגרמו למשקיעים ישראלים כתוצאה מהמפולת בשווקים בישראל ובחול, מהווים נכס בעל ערך כלכלי רב, ואם פועלים נכון – ניתן לקזז את ההפסדים כנגד ההכנסות. ניצול יעיל של הפסדים, תלוי ביישום נכון של הוראות החקיקה המסדירות את קיזוז ההפסדים, תחום הנודע במורכבות רבה.
עקרונות הקיזוז
הפסד הון של יחיד או חברה, אשר נוצר לאחר מימוש נייר ערך, ניתן לקיזוז כנגד רווח הון, בין אם ההפסד או הרווח נוצרו מנכס בחול, לרבות נייר ערך הנסחר בבורסה בחול, ובין אם ההפסד או הרווח נוצרו מנכס בישראל, לרבות נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל.
בנוסף, ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך לסוגיהם השונים גם כנגד הכנסות מדיבידנד או מריבית, הנובעים מאותו נייר ערך שמומש. כמו כן, ניתן לקזז הפסד הון שוטף כאמור גם כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך אחרים, ובתנאי שהמס על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%.
הפרקטיקה של קיזוז ההפסד
קיזוז הפסדי הון מניירות ערך מבוצע בבנקים לפי הכללים הבאים:
כל ההפסדים והרווחים הנוצרים במשך חודש קלנדרי מקוזזים זה כנגד זה. מס שנוכה מרווחים יוחזר עם היווצרות הפסד הון מאוחר יותר באותו חודש. באופן דומה, הפסד הון מקוזז כנגד רווח הון שייווצר מאוחר יותר באותו חודש.
אם לאחר הקיזוזים שבוצעו במהלך החודש, יסתיים החודש ברווח, יועבר המס שנוכה במקור (לאחר הקיזוז) לשלטונות המס, ולא ניתן יהיה להחזיר את המס כנגד הפסד הון שייווצר לאחר אותו חודש.
המעוניין לבצע קיזוז בין רווח שנוצר בחודש קלנדרי מסוים כנגד הפסד שנוצר לאחר אותו חודש, יכול להתחשבן עם רשויות המס בסוף השנה.
אם לאחר הקיזוזים שבוצעו באותו החודש, יסתיים החודש בהפסד, תשמר ללקוח יתרת הפסדים לקיזוז אשר תקוזז כנגד רווח שייווצר ללקוח במועד מאוחר יותר באותה שנת מס בלבד (ינואר-דצמבר).
יתרות הפסדים שנצברו ללקוח במהלך שנת מס מסויימת, ואשר לא נוצלו כנגד רווחים במהלך השנה שבה נוצרו, יאופסו בתום שנת המס ולא יועברו במערכת הבנקאית לשנים הבאות.
המעוניין לקזז הפסדים שנוצרו בשנה מסוימת כנגד רווחים שייווצרו בשנים מאוחרות יותר, יכול לפנות לרשויות המס לצורך התחשבנות, ובתנאי שהגיש דוח לגבי השנה שבה נוצרו ההפסדים.
המלצות לקיזוז יעיל ומועיל
קיימות אפשרויות רבות לקיזוז ההפסדים אשר נוצרו בשוק ההון.
אם היו רווחים במשך השנה ואשר שולם בגינם מס באמצעות ניכוי במקור בשיעור 20% מהרווחים, וקיימים גם הפסדים אשר ניתן לקזז כנגד אותם רווחים, יש להגיש דוח שנתי לפקיד השומה בשל אותה שנה ולדרוש בחזרה את המס אשר נוכה במקור.
לדוגמא: בתחילת השנה הרווחת 50 אלף שקל מניירות ערך, ובגינם שילמת למס הכנסה עשרת אלפים. כעת נניח כי שלקראת סוף השנה הפסדת 40 אלף שקלים. סך כל הרווח במקרה זה בשנת 2008, הם עשרת אלפים שקלים, שעליהם יש לשלם אלפיים שקל בלבד.
במקרה כזה, יש לגשת לפקיד השומה ולדרוש בחזרה 8,000 שקלים.
אם צפויים רווחים מניירות ערך מסוימים העומדים בפני מימוש, או שצפוי לקבל ריבית מניירות הערך, וכבר נרשמו הפסדים מניירות אחרים, כדאי כבר להזדרז ולהשתמש בהפסדים אלה לקיזוז אותם רווחים.
יש לפנות מראש לפקיד השומה על מנת לקבל פטור מניכוי במקור על הרווחים העתידיים מניירות ערך אלה.
ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך גם כנגד הכנסות מדיבידנדים. יתרון נוסף במשיכת דיבידנד שהוא לא מחויב בביטוח לאומי.
לבעלי שליטה (בחברות ציבוריות ופרטיות) כדאי למשוך דיבידנד עד תום שנת המס מהחברות שבשליטתם.
החוק מתיר לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד רווחי הון, ובכלל זה רווח כתוצאה ממכירת מקרקעין (שבח).
כדאי לשקול מימוש נכסים והשקעות בשנת המס ברווח, תוך קיזוז ההפסדים מרווחי המימוש.
יש לשקול לממש את ההפסדים עד סוף השנה, גם אם לא צפוי להם ניצול באותה שנת מס, שכן ניתן להעביר הפסדים לקיזוז מרווחים בשנים הבאות, ללא הגבלת זמן.
אם יש חשבונות ניירות ערך בכמה בנקים, יש לפנות לפקיד השומה ולבקש אישור פטור מניכוי במקור או מס מופחת לפי חשבון הקיזוז.
קיזוז הפסדים פסיביים (כגון: ריבית, דיבידנד, דמי שכירות ותמלוגים), מהווה אפשרות מרתקת לייבא הפסדים עסקיים לישראל.
אפשרויות קיזוז נוספות של הפסדים שנוצרו בחול
הפסדים פסיביים בחול- הקיזוז נעשה בסדר הבא:
שלב ראשון: קיזוז ההפסד יעשה כנגד הכנסה פסיבית מחוץ לישראל באותה שנה. כך למשל, ישראלי יכול לקזז הפסד משכד בצרפת כנגד הכנסה מדיבידנד באנגליה.
שלב שני: היתרה תועבר ותקוזז כנגד ההכנסה הפסיבית מחול, בשנים הבאות.
הפסדים עסקיים מחול – הקיזוז נעשה בסדר הבא:
שלב ראשון: ההפסד יקוזז תחילה כנגד הכנסה חייבת מעסק בחול.
שלב שני: לאחר מכן, יקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחול (במידה והכנסה זו טרם קוזזה מהכנסות פסיביות אחרות מחול).
שלב שלישי: היתרה, תקוזז מהכנסה חייבת או מרווחי הון שיווצרו בחול בשנים הבאות.
שלב רביעי: במידה וההפסד מקורו בעסק מחוץ לישראל, אשר השליטה והניהול בו הם מישראל, רשאי הנישום בתנאים מסוימים לבקש לקזז את יתרת ההפסד גם כנגד הכנסה שהופקה בישראל.
אזרח ישראל המעוניין לייבא הפסדים עסקיים אשר נוצרו בחול לצורך קיזוזם בישראל, צריך להעביר את מערך השליטה והניהול של העסק הזר, מחול לישראל. הצלחת המהלך הזה, תלויה בליווי משפטי-מיסויי אשר ייקח בחשבון את השלכות המס בישראל ובחול.
הכותב, דר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ומרצה בבית הספר למשפטים ובבית הספר למנהל עסקים של המכללה למנהל-המסלול האקדמי.
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
