בין ישראל, אנגליה והאג – המורכבויות המשפטיות של חיי משפחה ישראליים בחו״ל,ילדים, רכוש וירושה
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני מש־פחה בתל אביב קיבל את תביעתה של ג׳, ישראלית תושבת אנגליה, שבן זוגה לשעבר “חזר” עם הילדים המשותפים לישראל במסווה של “חופשת מולדת”, ללא כוונה להחזירם. בית המשפט קבע כי מדובר ב”חטיפה” וקיבל את תביעתנו להשבת הילדים לאנגליה בהתאם להוראות אמנת האג.
בעניין אחר פנו אליי לייעוץ בני זוג ישראלים המתגוררים באנגליה, שלהם נכסים בשתי המדינות, וביקשו לערוך הסכם יחסי ממון ביניהם, לאור השקעה של אחד מהם במיזם עסקי תוך קבלת כספים מבני משפחת המקור. השאלה הייתה כיצד לערוך הסכם שיהיה תקף גם בישראל וגם באנגליה: האם צריך לערוך שני הסכמים? רק אחד? ומהו הדין שיחול על ההסכם – הישראלי או האנגלי?
לחיות בלונדון כישראלים זה עולם של הזדמנויות: עבודה, לימודים, ילדים שגדלים דו־לשונית וחיים בי־נלאומיים. אבל דווקא הזיקה לשתי המדינות יוצרת מורכבות בהסדרה המשפטית של ענייני המשפחה. מורכבות זו גורמת לא פעם לאנשים לדחות החלטות חשובות בענייני משפחה וירושה. זה מובן לגמרי, אף אחד לא קם בבוקר עם חשק לדבר על פרידה, על צוואה או על כסף. הבעיה היא שבתחומים הללו ההימנעות מהעיסוק אינה מקלה, אלא להפך: כשמשהו משתבש, כמו סכסוך או מחלוקת, זה קורה לעיתים באופן פתאומי, תחת לחץ, ובדרך כלל עם הרבה רגשות. וכשיש שתי מדינות בסיפור, הקושי מוכפל. מי שמטפל בדברים מראש ובשיקול דעת מרוויח שקט, שליטה והגנה על המשפחה ועל היחסים בה. מי שנמנע מה־תמודדות מגלה לעיתים שהמחיר הוא סכסוך מורכב וקשה פי כמה.
ישראלים שחיים במדינה אחרת לא תמיד מודעים עד כמה ישראל עדיין נוכחת בחייהם מבחינה משפטית וכלכלית. דירה שנשארה בארץ ומושכרת, חשבון בנק ישראלי שלא נסגר, קרן השתלמות או פנסיה בישראל, עסק שנרשם בארץ, ירושה עתידית מהורים, או עצם העובדה שהילדים אזרחי ישראל ויש משפחה קרובה בישראל, כל אלה מחברים אתכם לישראל גם אם עברו שנים מאז שגרתם בה. ויום אחד, כשיש פרידה, מחלה, פטירה או מחלוקת משפחתית, עולות לפתע שאלות פרקטיות מאוד: היכן מטפלים בכך, באנגליה או בישראל? מי מוסמך להחליט? ואיך דואגים שההחלטות יהיו אפקטיביות בשתי המדינות? במצבים כאלה, ייעוץ מוקדם אינו מותרות אלא כלי הכרחי שמונע טעויות וסכסוכים מיותרים.
כשמדובר בפרידה או בגירושין, אחת השאלות הראשו־נות שיש להבין היא באיזו מדינה מנהלים את התהליך. זו אינה שאלה טכנית. לעיתים ההשלכות שונות מאוד בין מערכת משפט אחת לאחרת, למשל ביחס לחלוקת רכוש, להתייחסות לנכסים הנמצאים בישראל, להתנה־לות סביב חשבונות בנק ופנסיות, וליכולת לאכוף החל־טות במקום שבו באמת חיים או שבו מצויים הנכסים. לא אחת קורה שאנשים פועלים מהר מדי, מתוך כעס או פחד, ומקבלים החלטות שמקבעות מצב לא נכון לשנים. לעומת זאת, מי שעוצר לחשוב בתחילת הדרך, מבין את המפה ופועל בצורה מסודרת, יכול לעיתים לחסוך עוגמת נפש רבה, כסף וזמן יקר.
הנושא הרגיש ביותר הוא כמובן הילדים. מצבים אופייניים לפרידה בין בני זוג החיים בחו״ל, כמו רצון של אחד ההורים לחזור לישראל עם הילדים, ויכוח על מקום מגורים קבוע, מחלוקות לגבי תקופות שהייה בחגים ובחופשות, או נסיעה “זמנית” לישראל שמסתיימת בכך שהילדים לא חוזרים – עלולים במהירות להפוך למשבר עמוק. גם אם כל הורה בטוח שהוא פועל לטובת הילד, חשוב להקדים ולהתייעץ לפני ביצוע צעדים שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך. במצבים בינלאומיים חשוב במיוחד להתנהל באופן שקול. מדי שבוע פונים אליי ישראלים המתגוררים במקומות שונים בעולם בשאלה כיצד לפעול נכון במצב המורכב של פרידה מבן או בת זוג תוך מגורים במדינה אחרת. מניסיוני, קרוב ל־30 שנות עיסוק בדיני משפחה בינלאומיים, ברור כי הסדרה מראש של תרחישים שונים בהסכם בין הצדדים היא האפשרות העדיפה. עם זאת, במקרים רבים הסכם כזה אינו קיים, ויש צורך למצוא פתרונות אחרים.
הסכם הוא אחד הכלים היעילים ביותר לישראלים שחיים בחו״ל, דווקא משום שהוא מאפשר לשני בני הזוג לדעת מראש מה יקרה אם ייפרדו. רבים נרתעים ממהלך שנראה מנוגד לרומנטיקה, אך למעשה ההפך הוא הנכון: ההסכם מעניק שקט נפשי, במיוחד כשיש נכסים מלפני הנישואין, כשההורים בישראל מסייעים ברכישת דירה או מעבירים סכומים משמעותיים, כשיש פערים בהכנסות, או כשיש נכסים בשתי מדינות. הסכם טוב אינו נועד “לנצח” את הצד השני, אלא למנוע מחלוקות והליכים משפטיים בעתיד. מניסיוני, כאשר תהליך עריכת ההסכם מנוהל נכון וברגישות הראויה, הוא אף עשוי לחזק את התקשורת הזוגית ואת היחסים. ואולי הנושא שהכי דוחים, אך הוא מהחשובים ביותר להסדרה, הוא הצוואה. מי רוצה לחשוב על היום שבו לא נהיה כאן? אך כאשר יש נכסים בישראל או משפחה בישראל ובמדינה אחרת, או כאשר מבנה המשפחה מורכב, ילדים מנישואים קודמים, זוגיות שנייה, נכסים שנרכשו במשותף אך רשומים על שם אחד בלבד, הסדרה ברורה בצוואה התקפה בשתי המדינות היא הכרחית ומפחיתה את הסיכון לסכסוך בין בני משפחה בדור הבא. במצבים בינלאומיים חשוב לבחון את התמו־נה הכוללת: האם יש מקום לצוואה אחת שמכסה את הכול, או שיש צורך בתיאום מדויק כדי למנוע סתירות או כפילויות בין מסמכים שונים.
גם כאשר מדובר בירושה בישראל של אדם שחי בארץ, יורשים המתגוררים בחו״ל מגלים לא פעם שהדב־רים “נתקעים”: נדרשים מסמכים מקוריים, חתימות ואימותים, תרגומים ותיאומים בין רשויות ומוסדות, כגון בנקים, במדינות שונות. לעיתים גם מחלוקות קטנות מחריפות בשל המרחק וחוסר היכולת לשבת יחד. במצבים כאלה, עזרה מקצועית בישראל יכולה להפוך תהליך מתיש למסודר יותר, לקצר לוחות זמנים ולהפחית טעויות העלולות לגרור עיכובים ממושכים. בסופו של דבר, כולנו שואפים לשקט נפשי ולביטחון, במיוחד בתחום המשפחתי והכלכלי. החיים בחו״ל אינם מבטלים את הקשר המשפטי לישראל, ולעיתים אף מחדדים אותו. מי שמקדים להתייעץ ולהסדיר נושאים אלה מרוויח בראש ובראשונה שקט נפשי, הידיעה שיש סדר, ושאם יקרה משהו, המשפחה לא תיוותר בתוך ערפל. וגם אם נקלענו לסכסוך, חשוב לנהל אותו בנחישות וברגישות.
*אילן יעקובוביץ, הוא עורך דין, נוטריון ומגשר המתמחה בדיני משפחה וירושה, בדגש על דיני משפחה בינלאומיים
מייל: ilan@ilanyac-law.co.il
טל׳: +972-54-454-6844
מגדל לוינשטיין – קומה14 , דרך בגין23 , תל אביב
