אם יש תרבות ישראלית – זה כנראה המנגל. או ה” על האש”. או בקרב האנגלוסקסים – הברביקיו, וזה לגמרי הספורט הלאומי שלנו (אחרי המטקות). וביננו, אם יש משהו שאני אוהבת ב SO CALLED תרבות שלנו , זה המנגל.
אז גם אצלינו בממלכה השמש זורחת מדי פעם, וגם אצלינו אין דבר יותר מהנה ממפגש בראשון צהרים, עם בירה קרה ביד, חברים מכל קצוות צפון מערב העיר, ונתח בשר עסיסי. כי לא משנה מה נשים על פסי הברזל הלוהטות, זה יצא אששש!
שום טעם לא ישתווה לטעמם הכרוך של פלפלים קלויים, או מבחר ירקות העונה מסודרים כמו חיילים (אני בחורה, אוהבת אנטיפסטי על מנגל. תנו לי רגע פה), ממתינים לפיזור המלח והפלפל לפני היפוך על גבם להמשך ההשחמה. רצועות עוף וכנפיים מתובלות, ואיך אפשר בלי סטייק עסיסי שתמיד יעדיפו את מכת החום שלמנגל איכותי מאשר כל מחבת עייפה או תנור בישול.
והפיתות ?? אלוהים הפיתות!
המנגל תמיד יהווה משפט פתיחה להצעה למפגש וזה לא משנה אם אתם בפארק הירקון או בגינה האנגלית הפרטית שלכם. מפגש שכזה תמיד יחבר בין כולם, תמיד יכלול עבודת הצוות בבניית לוח המטלות של טופס ה- “מי מביא מה” ותמיד יגרום לכולנו לצאת מכל הסיפור הזה, עייפים אך מרוצים.
ומה שיותר חשוב מהמנגל עצמו, זה כמובן המנגליסט. ובזה אין פשרות. אין מקום לבינוניות וכל חבורת אנשים בין אם משפחה ובין אם חבר’ה טובים – חייבת להחזיק קרוב קרוב מנגליסט מקצועי.
ואיך מזהים את המנגליסט?
הכל מתחיל בסידור הבשרים. מחלקות מחלקות מחלקות. הבשרים ימוינו לפי גדלים, זמני צלייה ולפי טיב, קרבה ואיכות האורחים.
המקדימים להגיע לאירוע המנגל, ייהנו ממבחר נקניקיות וכנפיי עוף בתיבול מתאים לכל חיך. הנקניקיות בדרך כלל עולות על המנגל לטובת הילדים, אך גם בני ה-40 פלוס מתמוגגים מטעמי הילדות.
בהמשך יגיעו קבבים מתובלים, חזה עוף לשומרים וכבדי עוף לתפארת. קבוצה זו של אורחים , אם יתמזל מזלם, אולי תזכה לטעום שיפוד או שניים.
את כל החגיגה הזו מלווים פיתות שחומות עור, ומבחר סלטים מטסקו, חלקם אגב מיובאים מארץ המטקות והמנגל.
אלה המאחרים להגיע, ונכנסים בחלקו השני של המפגש, הם החברה הרציניים. על המנגל יחכה להם נתח אנטרקוט עסיסי לפי מידת צלייה רצויה, רצועות סינטהעליזות, צלעות טלה וצלעות בקר, טיבון ושיפודי פילה בקר משובח. כל זה ללא תוספות מיותרות. כי ביננו, כשמזמינים לעל האש הכי טוב להגיע לפחות שעה אחת אחרי תחילת האירוע.
ולגבי החבר’ה עצמם ואת מי להזמין למפגש הברביקיו, גם כאן צריך לדעת לבחור טוב, וגם הם מתחלקים לקבוצות.
יש את אלה שלא משנה מה, לא זזים. לא מתפנים וממתינים בסבלנות לקריאה “חברה, הבשר מוכן, אפשר להתחיל לאכול”.
ויש את אלה, שאוטומטית נמשכים לעבר המנגל ואפילו שלא נותנים יד בצלייה, לאכ”כ מבינים בבשר, ובטח שלא מבינים בתורת המינגול, תמיד יעמדו לצידו שלהמנגליסט, ינסו לפתח שיחה מעניינת על כלום, יציעו עזרה בנפנוף, ימרחו איזה פיתה וידאגו שצלחת הבשרים לעולם תעלה על גדותיה.
בשר טובים וחברה’ טובים הם מתכון בטוח לברביקיו מוצלח.
שננו את עשרת הדברות להצלחת המנגל, ואל תשכחו להזמין גם אותנו:
1. כשזה מגיע לכמויות בשר, החישוב הוא בערך 350-400 גרם בשר נטו לאדם, וילדים מתחת לגיל 12 לרוב יסתפקו ב 150-200 גרם בשר.
2. מלח ופלפל הם החברים הטובים ביותר של הבשר. כשזה מגיע לנתחי בשר אדום, ותרו על כל השאר.
3. אין צורך להפוך את הבשר כל הזמן. הופכים פעם אחת במהלך הצלייה.
4. וותרו על הפחמימות. שני שיפודים וחצי פיתה הם כמעט אותו הדבר.
5. העלו את הנקניקיות/ קבבים בהתחלה, וודאו שהילדים שבעים ואז תעברו לנתחים הרציניים.
6. לא חובה אדום. יש יינות לבנים שהולכים מצוין עם בשר.
7. למרות שאנו נוטים לחשבו שלא, ילדים אוהבים לאכול סטייקים. אם אפשר, וותרו על הנקניקיות המתועשות והתמקדו בבשר טוב וטרי.
8. נתחי מינוטים מהמילה minute הם הלהיט. צלייה של נתחים דקים שלא דורשים יותר מדי הכנה, עניין של כמה דקות על כל צד. אין צורך התכנון מוקדם, בלי יותר מדי מורכבות אבל עם המון המון טעם. ובעיקר טעם של עוד. סינטה למשל יכולה להיות נתח מינוט מצוין.
9. נצלו את האש הדלוקה והעלו על הברזל הלוהט ירקות. פרוסות קישוא וחציל עם מעט שמן זית יהווה תוספת נהדרת לחגיגת הבשרים.
10. קנו בשר איכותי.
