שנת 2020 סימנה אבן דרך בהיסטוריה הפוליטית של בריטניה. לאחר תקופה סוערת ממושכת, בריטניה יצאה מהאיחוד האירופי. באחת, המרקם של החברה האירופאית בכלל, ושל החברה הבריטית, בפרט, השתנו באופן דרמטי. נושא ההגירה היה נושא מרכזי בשיח הפוליטי והתקשורתי בבריטניה, כגורם מרכזי ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי.
ב-2015, מיליוני פליטים ברחו לאירופה, מאזורי קונפליקט שפרצו במזרח התיכון, כשהם מחפשים לבנות מחדש את חייהם שהתרסקו באחת במדינה חדשה.
לתקשורת היה תפקיד מרכזי בתהליך היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי. המספר הגדול של הפליטים שנכנסו לאירופה יצר מחלוקות חריפות בין מדינות האיחוד האירופי ושסעים בתוך המדינות הללו. רשתות חברתיות רבות הפיצו מסרי שנאה כנגד פליטים, פייק ניוז ומידע מניפולטיבי. הקולות האלה היוו מחאה כנגד הטענות של המתנגדים לקליטת הפליטים, בשל החשש שלהם למה שהם ראו כאיום משמעותי על היציבות החברתית באירופה. בניגוד לקולות האלה, אלפי אנשים ברחבי אירופה צעדו במצעדי תמיכה להביע את תמיכתם בפליטים.
למרות ששנת 2020 הייתה שנה שבה הקורונה שיבשה באופן חמור את חייהם של אנשים ברחבי העולם, בעקבות הגבלות של סגרים ובידודים, הייתה זו גם השנה שבה הייתה עלייה משמעותית ביותר במספר האנשים שנאלצו לברוח מבתיהם בשל מלחמה ואלימות. הקורונה גם העצימה את הבעיות של הפליטים ואת הסיכונים.
בסוף שנת 2020, 82.4 מיליון אנשים נעקרו מבתיהם. מספר הפליטים העולמי הגיע ל-26.4 מיליון. מספר האנשים שנעקרו מבתיהם ונשארו במדינת המוצא שלהם, 48 מיליון. מספר הילדים הפליטים – 35 מיליון. (Global Humanitarian Overview, 2022)
מאז חודש פברואר, 2022, יותר משני מיליון אנשים ברחו מאוקראינה UNHCR Operational Data Portal 2022)), כשהם יוצרים את משבר הפליטים השני בגודלו בעשור האחרון, לאחר המספר חסר התקדים של הפליטים במזרח התיכון.
״מדיניות בריטניה במשבר הנוכחי שונה מזו של האיחוד האירופי״
הקונפליקטים בסוריה, עיראק ותימן הובילו למיליוני פליטים והפכו את המזרח התיכון לאזור עם אוכלוסיית הפליטים הגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם. מספר הפליטים בסוריה הוא המספר הגדול ביותר של פליטים בעולם. יותר מ-6.6 מיליון סורים ברחו מסוריה מאז שנת 2011 ו-6.7 מיליון נוספים נשארו ללא קורת גג במדינה שלהם (refugee facts, 2021).
בשנת 2021, בריטניה קיבלה 48,540 בקשות למקלט מדיני. המדינה העיקרית של מבקשי המקלט הייתה איראן (UNHCR UK). מדיניות בריטניה במשבר הנוכחי שונה מזו של האיחוד האירופי, בכך שאוקראינים שרוצים להכנס לבריטניה, יצטרכו להגיש בקשה לויזה הקשורה למשפחה או לגורם תומך אחר בבריטניה.
התפקיד של מדיה וטכנולוגיה בתקופה המטלטלת הזאת, היה בחזית הבמה. אפילו יותר מכך, בשל הקורונה, עם ההבנה שבעידן הפוסט קורונה, העולם יישען על טכנולוגיה, כולל טכנולוגיה שמיועדת לעזור לפליטים. טכנולוגיה תקשורתית הפכה להיות קו הצלה לפליטים.
מיליוני פליטים ברחבי העולם, תלויים בטלפונים חכמים ורשתות תקשורת חברתית, כולל פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ, וייבר והמפות של גוגל, ככלים תומכים בהשרדות במסעות הבריחה שלהם, בניווט במעברי גבול, מאפשרים להם לקבל דיווחים על התקפות בזמן אמת, להעביר עדויות מצולמות מאזורי הקונפליקט וקבלת מידע. השימוש בתקשורת טכנולוגית הוא חיוני לפליטים בכל שלבי ההגירה. בהגיעם למדינה המארחת, הפליטים מסתייעים בטכנלוגיה לשימושים מגוונים ובעיקר, לקבל שירותי תמיכה מהמדינה וגופי הסיוע, בשלבי ההתאקלמות.
״התקשורת הטכנולוגית היא חיונית וקריטית בעבור הפליטים״
הקורונה שינתה את כללי המשחק בהקשר הזה. יחד עם המגמה העולמית של מעבר בשימוש בתקשורת מרחוק כמעט בכל תחומי החיים, נוצר צורך מיידי להשתמש בטכנלוגיה כדי לתמוך בפליטים. מידע על הקורונה ברשת החברתית, פייסבוק, למשל, בשפות מקומיות, יכול ליצור את ההבדל בין חיים למוות לפליטים שלא צופים בחדשות ולא מבינים אנגלית.
זה נושא משותף לפליטים מהמזרח התיכון ולפליטים מאוקראינה. כמו כן, תקשורת חברתית וטלפונים חכמים הפכו להיות קריטיים במלחמה נגד הפצת מידע כוזב ותעמולה. בניגוד לעבר, בעקבות המהפיכה הטכנלוגית, כל מה שעיתונאי לא מקצועי צריך הוא מכשיר טלפון נייד ובשניות, ביליוני אנשים ברחבי העולם יכולים ללמוד על המצב של הפליטים בשטח.
פתרונות טכנולוגיים הם עמוד התווך של יעדי פיתוח בר הקיימא של האומות המאוחדות United Nations Sustainable) Development Goals) ותעשיית הטלפונים הניידים משלבת פתרונות הומניטריים דיגיטליים באופן גובר והולך.
זמן קצר לאחר פרוץ משבר הפליטים באוקראינה, חברות הטכנולוגיה הגדולות נקטו צעדים פעילים. ענקית הטכנולוגיה, גוגל, למשל השקיעה מילוני דולרים בפתרונות טכנולוגיים לעזור לפליטים, בנושאים כמו חיפוש אנשים, מידע על פינוי ומלחמה במרחבי הסייבר כנגד תעמולה.
לא התחוור לי כמה הנושא הזה חשוב עד ששמעתי באופן חוזר ונשנה, מהפליטים שראיינתי, למה ההשפעה של תקשורת טכנולוגית היא קריטית. התקשורת הטכנולוגית היא חיונית וקריטית בעבור הפליטים מאחר והיא מאפשרת להלחם בדעות קדומות ובפשעי שנאה. היא קריטית מאחר והיא מצילה חיים. ממשלות וארגוני סיוע ברחבי העולם יוזמים באופן פעיל קמפיינים בכדי לחנך אודות פליטים. כמו גם, משקיעים בלהגדיל את אפשרויות הגישה והשימוש של פליטים בטכנולוגיה.
״הפליטים האוקראינים שמהגרים לישראל ישתלבו בחברה״
אכן, לדעתי הפתרון נעוץ בשימוש נכון בטכנולוגיה וגם בחינוך. חינוך לפליטים וחינוך על פליטים. בזמן שהחינוך הפורמלי של מאות ילדים פליטים נפסק, ההמשך של הלימודים בעבורם צריך להוות מטרה מרכזית. חינוך על פליטים הוא קריטי ליציבות חברתית ואינטגרציה מוצלחת. הייתה זו מאלאלה יוספזי, הילדה זוכת פרס הנובל, הילדה שנלחמה למען השכלה, שאמרה: “עם רובים אפשר להרוג טרוריסטים, עם השכלה אפשר להרוג טרור”. אני לא יכולה שלא להסכים איתה.
ובנימה אישית, הפליטים האוקראינים שמהגרים לישראל, ישתלבו בחברה שקמה מאפר השואה. אני מקווה שיחד, יוכלו הישראלים במדינת ישראל והמהגרים החדשים מאוקראינה לחתור להקים חברה שתהווה מודל לדבקות במטרה, אומץ ויכולת השרדות בתנאים בלתי אנושיים.
ד”ר אמירה הלפרין, היא חוקרת תקשורת והגירה באוניברסיטת נוטינגהם סין, סגנית המכון ללימודי מובייל.
Dr. Amira Halperin – University of Nottingham Ningbo China
https://www.nottingham.ac.uk/news/expertiseguide/international-communications/amira-halperin.aspx
