מים ושלווה הם שני דברים שלא יחסרו לכם במסלול הבא. צפון מזרחה מן הכרך הגדול, בגבול הרטפורדשייר ואסקס, נמצא איזור הנהר לי (Lea) – כ-20 קמ צפונה מכביש הטבעת של לונדון רבתי. את הטיול ניתן להתחיל בוור (Ware) – עיירה חביבה להפליא, שרבים מבתיה מסודרים בשורה ציורית על גדת הנהר המאופיינת בצמחייה שופעת. יש בעיירה גם שלל חנויות, בתי קפה ולא מעט היסטוריה: כנסייה נורמנית עם צריח יפה ומזקקה חשובה לאלכוהול שפעלה במשך מאות שנים עד 1994 ולזכרה הוצב פסל משעשע של פועל ייצור במזקקה. בנוסף, בתים רבים במקום מתוארכים מימי צ’ארלס הראשון ואוליבר קרומוול (המאה ה-17) ואל תחמיצו את מבני ה-Priory והגזיבו השונים שעל גדת הנהר ואת הפארק העירוני.
בכביש הראשי, Viaduct Road, נמצא שלט המורה על תחילת מסלול לאורך הנהר לי. כשפונים בו ימינה, מגיעים אל שביל שנמתח לאורך הנהר. לאחר קמ אחד, מגיעים לתא השיט – Hardmead Lock. זוהי מכונה פשוטה וישנה אך מתוחכמת להעלאת מפלס המים על מנת להקל על סירות לשוט נגד זרם הנהר. אם ממשיכים לאורך שביל זה, מגיעים אל תא השיט השני, לידו עוגנות סירות רבות של מטיילים ונופשים. הנוף שם נפלא – שלו, טבעי, המים מרגיעים והברווזים ידידותיים. סביר להניח שתיתקלו בעיקר ברוכבי אופנים מקומיים, רובם מצלצלים בנימוס לפני העקיפה.
אם תמשיכו בשביל, תגיעו לגשר שנמצא לפני העיירונת הנחמדת, סטנסטד אבוטס (Stanstead Abbots). כאן ניתן להיפרד לרגע מהנהר ולהגיע לרחוב הראשי של עיירה זו (High Street), בו יש שפע של פאבים ובתי קפה. הפאב החשוב ביניהם, The Red Lion, נמצא במבנה עתיק מט לנפול. פאב טוב נוסף הוא Lord Louis, המציע ארוחות בכל ימות השבוע. ברחוב הסואן, Cappell Lane, שוכנת הכנסייה המקומית – The Parish Church of Saint Andrews. זוהי כנסייה בעלת מאפיינים מהמאה ה-15 ובנויה כולה מאבן הפודינג המקומית האופיינית להרטפורדשייר. אפשר להיכנס ולהציץ.
המחזה המרהיב של נהר אש
מי שלא שבע מנופים מופלאים, יכול להגיע מהכנסייה אל עמק הנהר אש (Ash): מ-Cappell Lane פונים אל שביל עפר צר, Hertfordshire Way, שמוביל אל פסגת גבעה. בהסתעפות הראשונה פונים שמאלה לשביל נוסף, בפאת שדה, המוביל לקצהו של חורש מטופח וחביב הנקרא Easneye Wood. כשמתקרבים לחורש ופונים ימינה עד הצטלבות נוספת, מגיעים לשלט המורה על הכיוון ל-Watersplace Farm (כתוב בשגיאת כתיב – Waterspace). לאחר שחולפים על פני קוטג’ פרטי בודד, הולכים כקמ וחצי בדרך שעוברת כמעט במעבה יער, ממנו מתחילה ירידה משמעותית בגובה. שם ייגלה לפניכם עמק הנהר הקסום.
מומלץ לעצור לרגע להתרשם מהנוף, ובמיוחד מהפורד, המקום בו יורדת הדרך אל חוות ווטרספלייס אל תוך זרם הנהר בהיעדר גשר (תופעה נפוצה באנגליה הכפרית). מי הנהר טהורים וזכים, אין שקופים מהם, אך לא הייתי לוגם מהם! ראו הוזהרתם. כמו כן, אין להתפתות לחצות את הפורד ולפנות שמאלה להביט בשפע עופות הבר שבמקום, כי זו אדמה פרטית והדרך מובילה לשום מקום.
משם יש לחזור אחורה כ-100 מ’ ולפנות ימינה ליד חווה נוספת, על דרך עפר נוחה עד למעבר עץ מגודר. עוברים אותו ולאחר כמה מאות מטרים, שוב מתחבר השביל לנהר המקסים. מומלץ להביט לאחור על העמק החלומי שמזכיר את נופי סדרת הטלוויזיה, בית קטן בערבה. מגיעים למחסום עץ נוסף, שאם מטפסים עליו וחותכים שמאלה מגיעים לשביל צר מוקף בעצי תאשור ואלון. שביל זה ייקח אתכם לאורך קמ אחד בנתיב מסילת ברזל מפורקת, שלא נותר ממנה זכר, עד שמורת הטבע אמוול (Amwell Nature Reserve). למי שיש זמן, מומלץ להיכנס לשמורה על אגמיה הרבים ושפע חיי בר – גן עדן לצפרים ולדייגים.
ניתן להבחין באחד הגשרים שעל פניהם חלפתם בתחילת ההליכה. פונים שמאלה ואז ימינה בכדי לעלות על הגשר שממנו רואים את יופיו של הנהר לי למרחק רב לכל כיוון. יורדים מהגשר ימינה בחזרה אל השביל שלצידו השמאלי של הנהר עד הנקודה בה התחלתם את הטיול.
מרחק הליכה: כ-13 קמ במסלול המלא (כארבע שעות), כ-6.5 קמ בהליכה לאורך הנהר בלבד (כשעה וחצי).
דרגת קושי (1-5): 2.
מפה: Ordnance Survey Explorer 194.
