המאבק מציג את השניים כגיבורי מיתולוגיית שינטו הפוצעים זה את זו בסכינים ואוכלים את בשר היריב כחלק מטקס קניבליסטי מוזר. התוצאה הסופית מאכזבת במקצת ומזכירה יותר קליפ ראוותני מרהיב ביופיו (כדרכו של בארני, הידוע בהפקות הענק שלו), מאשר את סדרת עבודות הוידיאו האפית והסימבולית שלו The Cremaster Cycle שנחשבת לאחת העבודות החשובות והמרשימות ביותר שנוצרו ב-20 השנים האחרונות.
כוחו של בארני ניכר דווקא בעבודות הפיסוליות שלו. לבארני יש חיבה ליופי סייבורגי (שילוב של מכונה, או חומר מלאכותי בגוף חי) מודרני דוחה, ועבודותיו נעות בין האורגאני לאנאורגאני. הוא גילה חומר פיסולי חדש, מעין פלסטיק מתוחכם בעל מראה של בשר, שהפך אותו לז’אן קוקטו של עידן הסייבורג והוא עושה בו שימוש גם בתערוכה הנוכחית. בחלל המרכזי מוצבים שיירי פולחן: מוט מתכת שמגיע עד התקרה, שמסביבו מפוזרות על הרצפה נעלי טיפוס, חביות שמן מלאות בווזלין, אובייקטים שמזכירים חבל-טבור ומנופים.
בארבעת פינות החדר מותקנות נקודות אחיזה לטיפוס על הקירות ועל הקירות בסמוך לתקרה תלויים ארבעה רישומים, אותם צייר בארני לאחר שטיפס על קירות הגלריה בעודו רתום לחביות הווזלין. המאמץ הפיזי של אקט הטיפוס והקפיצה מתקשר באופן ישיר לרעיון המאמץ הכרוך ביצירתיות והסביבה הפיסולית הזו, שהינה ללא ספק העבודה הטובה והמעניינת ביותר בתערוכה, שבה ומפגינה את יכולתו של בארני להגדיר באופן פיסולי את עידן המוטאנטים שבו אנו חיים.
בחלל אחר מוצב מודל ריאליסטי ענק של סוללה על ספינה לציד-לווייתנים ובצדו האחר של הבניין פסל ענק נוסף עשוי אלפי ראשי שרימפסים שקובצו תחת מעטה פלסטיק. התערוכה עמוסה ברישומים שגם בהם מופגנת המשיכה לים: קברניט שלדי ומאיים, יצור בעל ראש כריש, פורטרטים פנטסטיים של בארני וביורק. הבעיה באובייקטים וברישומים הללו היא שכולם נשענים על הסרט החדש (שאינו מוקרן בגלריה אלא בקולנוע Gate Picturehouse שחסרים בו העומק והאנרגיה של ה- The Cremaster Cycle אבל כל זה לא מוריד מההנאה הצרופה אל מול הדמיון החזותי השופע של בארני ומהיכולת הנדירה שלו לייצר דימויים טורדי מחשבה שהופכים את התערוכה הזו לבלתי נשכחת.
עד 11/11. א’-שבת 10:00-18:00. חינם.
Serpentine Gallery
Kensington Gardens, W2
Tel: 020-7402 6075
Tube: Lancaster Gate / South Kensington
