מאמרים קשורים
מאת דר אבי נוב*
מנהל רשות המסים החדש, יהודה נסרדישי, פועל לקדם את הרפורמה למשיכת עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל. עידוד הגירה של יהודים לישראל הוא צעד מבורך, אלא שבמקביל, רשות המסים מערימה קשיים על ישראלים המעוניינים לעזוב למדינות אחרות, בין היתר באמצעות מערכת המס.
בהתאם לתוכנית אשר אושרה בממשלה, יוענקו הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, במטרה להשיב הביתה מאות אלפי ישראלים החיים בחול, תוך הסרת חסמי מס משמעותיים. ההקלות המוצעות כוללות מתן פטור ממיסוי ומדיווח לתקופה של עשר שנים על נכסים והכנסות שמקורן מחוץ לישראל, והן תוענקנה על כל סוגי ההכנסות.
אלא, שבצד ההטבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים, קיימת חקיקת מס, חדשה יחסית, הקובעת כי כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, רואים אותו כאילו מכר את נכסיו בארץ ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. מדובר במס יציאה החל על נכסיו של תושב ישראל המהגר למדינה אחרת. הבעיה, היא שמס היציאה מתעלם מהמציאות הכלכלית החדשה של ניוד עובדים גלובלי, ופוגע שלא לצורך באלו המבקשים לעשות רה-לוקיישן למדינות אחרות.
הגבלות על יציאה מישראל מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי: כל אדם חופשי לצאת מישראל. זכות יסוד זאת מוגנת גם במשפט הבינלאומי בכלל, וביחס לעובדים בפרט. כאשר מדובר בהגירת עבודה, הרי שהטלת מיסוי על היציאה מישראל של עובד המבקש לעבוד במדינה אחרת – פוגעת בזכות החוקתית לחופש התנועה.
יתירה מכך, מס היציאה, המטיל מס על רווחי הון, עומד בסתירה להוראה המקובלת באמנות למניעת כפל מס ביחס למיסוי רווחי הון, לפיה רווחים מהעברת נכסים יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושב בה. למדינת ישראל אין אפשרות להטיל מס יציאה כאשר תושב ישראל מחליט לעזוב למדינה אחרת, אשר חתמה על אמנת מס עם ישראל, ונהיה לתושב בה.
כאשר מדובר במדינות אמנה, הרי שהקשרים הבינלאומיים במסגרת מערכת היחסים בין המדינות שכרתו ביניהן אמנה, וכן מידת האמון שרוחשת ישראל לשיטת המס של המדינה עימה נכרתה אמנת מס, אינם עולים בקנה אחד עם פעולה חד-צדדית של הטלת מס היציאה. מדובר בחקיקת מס אקסטריטוריאלית המנוגדת לעקרונות המשפט הבינלאומי. בנוסף לאמור, אמנת מס היא בעלת מעמד חוקתי מיוחד ולפיכך הוראותיה גוברות על הוראות מס היציאה.
חקיקת מס היציאה הישראלית אשר יש בה כדי לשלול מהנישום את הקלות המס להן הוא זכאי מכוחה של אמנת מס מסוימת, מעמידה את ישראל במצב של הפרת אותה אמנת מס, וכן הפרתם של כללי המשפט הבינלאומי. אם רוצים לחוקק מס יציאה, זאת אינה יכולה להיות פעולה חד צדדית ויש לשלבה באמנות המס כפי שנעשה, לדוגמא, באמנת המס בין ישראל לקנדה.
הגירת עבודה היא תופעה כלכלית הנובעת מהתפתחות הגלובליזציה והמתבטאת בהגירתם של אנשים המבקשים, ולעיתים גם נדרשים, למצוא את פרנסתם במדינה אחרת. אין כל הצדקה להעניש את תושבי ישראל המבקשים להתגורר ולהתפרנס בנכר.
במקביל לעידוד עליית יהודים לישראל, יש לאפשר לישראלים להגר למדינות אחרת חופשיות מבלי שחרב המס תונף עליהם.
* דר נוב הוא עורך דין במחלקת המסים במשרד איתן, מהולל – עורכי דין
(www.EitanMehulal.com) ומרצה בביהס למשפטים במכללה למנהל-המסלול האקדמי. ניתן לפנות למחבר
