נציגי הקהילות הישראליות בחמשת היבשות הבינו כי היחד הוא כוח משמעותי והחליטו ליצור רשת חובקת עולם, במטרה לדון יחד בנושאים המשותפים לחייהם בתפוצות ובהעמקת היחסים עם העם היושב בציון. הכנס, שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה בסוף חודש פברואר האחרון, הפגיש בין נציגי הקהילות הישראליות השונות לבין מובילי דעת קהל בישראל וחברי כנסת. בשנים האחרונות, נראה שינוי משמעותי במדיניות הממשלה, שכבר אינה יכולה להתעלם מכמיליון הישראלים שחיים ברחבי העולם ומכירה בחשיבותם. ביטוי לכך ניתן בדבריו של חכ צחי הנגבי (ליכוד), שפתח את הכנס: אני מודע לתרומה החשובה של הקשר שלכם איתנו ושלנו איתכם לחיזוקה של ישראל. הישראלים בחול הם נכס אמיתי שיכול להיות לנו לעזר בכל כך הרבה תחומים ובכל כך הרבה מישורים, ואת הקשר הזה יש לחזק.
קיומו של הכנס לא חמק גם מעיני נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שבירך את משתתפיו: כנס ייחודי זה הוא בעל משמעות קהילתית ומדינית רחבת היקף. מיפוי צרכיה הייחודיים של הקהילה הישראלית בתפוצות מחזק את הקשרים בין הקהילות היהודיות ברחבי העולם ומסייע לחיזוק הקשרים בין מדינת ישראל לידידותיה שמעבר לים… ואתם משמשים גשר בין המדינות. את ברכתו חתם הנשיא ריבלין: ממני, בן משפחה אחד לקרוביו שמעבר לים.
פרופ’ אוריאל רייכמן, שאירח את הכנס במרכז הבינתחומי, כתב אף הוא דברי ברכה וסיפר שכל סטודנט רביעי בקמפוס מגיע מחול.
דור אנשי העולם הגדול
בין נציגי הקהילות הישראליות, ניתן היה למצוא אנשי היי?טק, אנשי עסקים, חוקרים וגם כאלה שבחרו להקים משפחה עם בני זוג שאינם ישראלים. השאיפה המשותפת לכולם היא הרצון לשמר את הזהות והתרבות הישראלית?יהודית ולהנחילה לדורות הבאים. מחקרים שנערכו בארהב ובדקו את בני הדור השני והשלישי של ישראלים המתגוררים בחול הציבו מראה מפכחת לנגד עיני המשתתפים הדור השלישי כבר לא קיים. הדור הזה נעלם, התבולל ומדבר בשפות אחרות. נושא זה הוא אחד מבין המניעים השונים שחיברו בין מארגני הכנס – ענת קורן מבריטניה, איתן דרורי מאוסטרליה, רן מסטרמן מטורונטו, ארן היימן מניו יורק, ניר גבע מאמסטרדם, דר ורד גליקמן מבודפשט ולי אלוני מהלסינקי – ומנהיגים נוספים מ?60 קהילות וארגונים ברחבי העולם.
לקבוצה זו הצטרפו רבים שהבינו כי זה הזמן להצהיר: הישראלים שבחרו לשבת מחוץ לישראל, מכל סיבה שהיא, זכותם היא. הם אוהבי ישראל בכללם, דואגים לעתידה, לחלקם בנים ובנות שמגיעים לשרת בצהל וללמוד בישראל. בילדותם ובנערותם, הוריהם דאגו לחבר אותם לישראל באמצעות פעילויות במשך השנה, ובקיץ הם ביקרו את משפחתם והלכו לקייטנות בישראל. זהו דור של אנשי העולם הגדול שדוברים יותר משפה אחת, חשופים לשתי תרבויות לפחות, ומחונכים על ערכים יהודיים ברמות שונות. אם כך, מה שנותר הוא לדאוג שימשיכו להוות חוסן עורפי למדינה, כנכס שהמדינה צריכה להיות מודעת לו, לדאוג לו ולהשתמש בו.
המשתתפים מימנו בעצמם את ההגעה לכנס והוצאותיו בנוסף לחסויות. הם הקדישו מזמנם בהתנדבות מלאה, וכל זאת, להעצמת דור המחר ולהמשך שיתופי פעולה גלובליים. כנס זה, שנערך לראשונה על אדמת ישראל, הוא המשך לפעילות המארגנים שלפני שנה הביאו ללונדון 70 משתתפים מ?26 קהילות, ובחודש אוקטובר האחרון, ארגנו יום עיון בנושא התפוצה הישראלית לראשונה בכנסת ישראל.
מנהיגות העתיד
הכנס נערך במשך שלושה ימים וכלל מושבים בתחומים שונים: זהות, מקומה של השפה העברית בטיפוח הקשר לישראל, קהילה והטמעת מנהיגות, תרבות, שייכות ועוד. במושב הפתיחה – שאותו הנחה דני רופ, החזאי הלאומי – אמר תאל במיל גל הירש, יור המכון למנהיגות העתיד בישראל: מנהיג חי בדיסוננס ורואה כל הזמן לנגד עיניו שתי תמונות: תמונת המצוי והחזון לתמונת הרצוי. לדבריו, מנהיגות נועדה להוות גשר בין תמונות אלה ולהוביל את האנשים אל הרצוי.
פאנל מעניין נוסף, בהשתתפות רמי קליינשטיין ודפנה ארמוני, דן בחיבורם של ילדי דור העתיד לישראל. בתום היום הראשון, נערכה ארוחת ערב מגבשת, ובה אליהוא בן?און, מייסד ומגיש תכנית הקשר הישראלי ברשת ב, קיים עם הקהל ראיונות דומים לאלה שבתכניתו. המנטליסט איתי פינקי והזמרת דפנה ארמוני תרמו לחלק האמנותי של הערב.
אחד משיאי הכנס היה רב?שיח בנושא ההסברה וההתמודדות עם דעת הקהל העולמית. ארתור קול (סמנכל הסברה ותקשורת במשרד החוץ), רוני רימון (רימון-כהן-שינקמן), אילון אסלן?לוי (בוגר קיימברידג ביחסים בינלאומיים) דנו בנושא יחד עם חכ דר רונן הופמן (יש עתיד). הסברה אינה עומדת בפני עצמה, היא יחידת הקומנדו שמפלסת את הדרך, אמר חכ הופמן, שציין כי מדיניות משרד החוץ נפרדת ממשרד ראש הממשלה. רימון הדגיש את הצורך בקמפיין מאורגן ומתוקצב שיוביל את מסע ההסברה, וארתור קול הבטיח שיתוף פעולה בין כל נציגויות ישראל בתפוצות והתארגנויות מקומיות, כגון חדר מצב בבריטניה, שהיה אחת מנקודות האור היחידות במהלך צוק איתן.
מבין משתתפי הכנס הנוספים, אפשר היה למנות חברי כנסת מהמפלגות הגדולות ונציגי הממסד בישראל: חכ חיליק בר, מזכל מפלגת העבודה; חכ וסגנית יור הכנסת, דר רות קלדרון, (יש עתיד); פרופ’ בועז גנור, מהמרכז הבינתחומי הרצליה; כתריאל שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי; וחכ לשעבר, דר עינת וילף. עצם השתתפותם, יחד עם החשיפה התקשורתית לה זכה הכנס, מצביעות על כך שמדינת ישראל מכירה בחשיבות הקשר בין הישראלים בתפוצות לבינה. מארגני הכנס צופים שקשר זה רק ילך ויתהדק בעקבותיו.
הנציגות הבריטית
מבריטניה נרשמה נוכחות יפה, שכללה בין השאר את שרון בואנוס מהבית הישראלי, מנואלה רטהאוס?אלפר משבט הצופים, תלמה קינן מהסאנדיי סקול, ונתי גל?ער וענת ארבל מאגיב.
חלק ממטרות הכנס היו להיחשף ליוזמות ולפרויקטים המתקיימים בקרב ריכוזי ישראלים בעולם כדי לעודד שיתופי פעולה ולהעצים את תחושת השליחות. יור אגיב ומול עלונדון, ענת קורן, שהיא מבין מייסדי המנהיגות הישראלית בתפוצות, אמרה בסיום: אני חושבת שמי שהיה נוכח בכנס יהפוך מעכשיו לשגריר פעיל בהפצת הרעיונות המרכזיים שהעלינו שם. קיבלנו פידבקים מאוד טובים. אנשים מבינים את הקשיים, ויחד עם זאת, יש מוטיבציה מאוד גבוהה לכל אחד מהמשתתפים לקחת אחריות אישית להפצת המסרים.
*הכותבת היא חברת מועצה מקומית ניו יורק, בעלת טור בידיעות אמריקה והייתה מבין משתתפי הכנס.
