נשאלת השאלה, עכשיו כשאנחנו יודעים על ריבוי הרקטות, בונקרי הפיקוד ומערכת המנהרות בעזה, איך הצליח החמאס להשיג לא רק את מכונות הבנייה, אך יותר מפתיע מזה, את הכמות העצומה של בטון ופלדה אשר שניהם כבדים בצורה יוצאת דופן
זה נראה בלתי סביר כי מנהרות ההברחה במצרים, שהיו כל כך רווחייות עבור חמאס, תוכלנה להעביר את כמויות המלט והפלדה יחד עם טלוויזיות המסך השטוח ומכוניות היוקרה שהופיעו כמטה קסם בבתים ומוסכים של מפקדי חמאס .

ב -17 ביונים 2010, ישראל הסכימה לאחר לחץ רב מהאום, אמנסטי אינטרנשיונל ועמותת גישה, ארגון זכויות אדם ישראלי, להכין רשימה של פריטים שיהיו מורשים לכניסה לרצועת עזה דרך מעברים רשמיים. פריטים דו שימושיים שעומדים בקוד ואסנאר, שנועד לאסור על פריטים שיכולים להוות יתרון לשימוש צבאי, וחומרים וציוד העלולים לשמש לביצוע פיגועי טרור.
בסעיף שלוש ברשימת ציוד הבנייה היה תנאי כי הם ישמשו אך ורק כדי להקל על פרויקטים של הבנייה בעזה, שכבר אושרו על ידי הרשות ויושמו ומנוטרים על ידי הקהילה הבינלאומית, בדרך כלל, אך לא באופן בלעדי של האום.
זה יהיה סביר להציע כי הרוב המכריע של חומרי בנייה המשמשים את חמאס להטיל אימה, להרוג ולחטוף סופקו עי ידע ואולי אפילו עי עזרה אקטיבית של עובדי אונרא.
יחד עם תגובה מאוד מושתקת ותגובה מתחמקת ידי אונרא ל-20 הטילים שנמצאו באחד מבתי הספר שלהם בשבוע שעבר, שבו הם החזיר לאחר מכן לרשויות חמאס, אנחנו צריכים להטיל ספק במציאות של המוטיבציה אונרא על הקרקע בעזה.
צריך להסתכל על האום כחלק מהבעיה התמידית שעזה מהווה הן עבור ישראל והן עבור העולם כולו.
כל נוסחת שלום שמציע באן קי מון, חייבת לכלול חקירה יסודית, עצמאית ולשם שינוי שקופה של אונרא בעשור האחרון ברצועת עזה ובגדה המערבית.
לפני שניתן יהיה למצוא כל פתרון קבע קבוע או אפילו חצי לעזה, באן קי מון יצטרך לערוך סדר בביתו שלו, לא יכול להיות שום אמון בזמן שאונרא היא חלק מהמשוואה.



































