הטלטלה החזקה בשווקים הפיננסים היא זעזוע בסדר גודל שלא קרה לפחות מאז 1929. בנק ההשקעות ‘ליהמן ברדרס’ – ששרד שתי מלחמות עולם ואפילו את המיתון הגדול של 1929 – הגיש בקשה להגנה מפני נושים ובעצם פשט את הרגל. ‘מריל לינץ’, בנק השקעות בעל פיזור נרחב של לקוחות פרטים ברחבי ארצות הברית והעולם, נהפך בין לילה לאגף בתוך בנק מסחרי, בנק אוף אמריקה וזאת לאחר ש’בר סטרנס’ נעלם לתוך בנק אמריקאי אחר. שני הבנקים להשקעות היחידים שנשארו בעולם כבנקאי השקעות ללא בנק מסחרי, ‘גולדמן סאקס’ ו’מורגן סטנלי’, תלוים על בלימה ונראה שהדבר היחיד שיציל אותם הוא תיקון שלא יאפשר מכירה בחסר של מניות, לאחר שמחירי המניות שלהם צללו בעשרות אחוזים בימים בודדים.
בנוסף – הממשל האמריקאי שמוביל את העולם בדחיפה לכלכלת שוק, הפך לסוציאליסט הכי גדול בעולם, הלאים שני בנקאים למשכנתאות ‘פרדי’ ו’פאני’ ולא רק, אלא גם הלאים את חברת הביטוח שהיתה הגדולה בעולם עד לא מזמן AIG. האם האמריקאים נוטשים את מודל כלכלת השוק?
באנגליה, לאחר ש’נורת’רן רוק’ הולאם והוצל על ידי הממשלה והבנק המרכזי מעמיד מימון על ימין ועל שמאל למערכת הבנקאית, עדיין עמד HBOS לפני קריסה, ורק רכישה של הרגע האחרון עי ‘בנק לוידס’ הצילה אותו מללכת בדרכו של ‘ליהמן ברדרס’, למרות שמדובר בבנק מסחרי לכל דבר, שחי מפיקדונות מהציבור ונותן אשראי למשכנתאות (ולא עסק בהנפקת נכסים פיננסים מורכבים).
ולשאלת השאלות: היכן להחביא את הכסף שלי האם מתחת למזרון או מתחת לבלטות, שכן אי אפשר לדעת איזה בנק יקרוס מחר.
למה זה קורה, ולמה דווקא עכשיו?
ניקח לדוגמא את ‘ליהמן ברדרס’. הדוחות הכספיים האחרונים שלו, לסוף מאי 2008, מראים שיש לו הון עצמי של 26 מליארד דולר, שעל פניו נראה כהון עצמי מאוד משמעותי ומספק. הון זה הינו ההפרש שבין נכסים של כ-640 מיליארד דולר והתחיבויות של כ-615 מליארד דולר. נניח שבגלל זעזוע בשוק שווי הנכסים שלו יורד רק ב- 5% (ירידה לא משמעותית) אזי היקף הנכסים ירד ל 640 פחות 32 – דהינו 608, ופתאום אין לבנק הון עצמי בכלל ואין לו יכולת להתקיים. כולנו מכירים את זה מהמשכנתא על הבית הפרטי שלנו ולכן תמיד משתדלים ללוות בשיעור נמוך יותר. אז איך זה קרה לבנק ואיך אף אחד לא ראה את הכתובת על הקיר?
הסיבה פשוטה. כל מערכת הבנקאות עובדת על היקפים גדולים של נכסים והתחייבויות יחסית להון העצמי, אך בעוד בבנק מסחרי רגיל רוב הנכסים שלו הם חובות של לקוחות פרטים וחברות שלקחו אשראי פשוט, בבנקאי השקעות הנכסים הם לרוב מוצרי אשראי הרבה יותר מתוחכמים, שקביעת המחיר שלהם אינה נעשית לפי איכות לוקח האשראי, אלא על פי פרמטרים מגוונים של מצבי שוק, שערי ריבית ועוד משתנים רבים נוספים, ולכן יכולה להיות תנודה הרבה יותר גדולה במחירם.
המציאות שנוצרה בשוק הייתה כזו, שאם בשוק מסוים כגון אגח חברות, היתה סחורה בהיקף של כ-6 טריליון דולר, בשוק שעוסק בנגזרת האשראי CDS של החברות הללו היה מסחר בכ-60 טריליון דולר. כי יותר קל (נזילות ועלויות מסחר) לסחור במוצר סינטטי מאשר במוצר הבסיס. בצורה כזו מקבלים מצב שהזנב מכשכש בכלב ובגלל שוק הנגזרים ניתן להביא לקריסה של ענק כמו ‘גולדמן סאקס’.
לענין היכן לשים את הכסף התשובה פשוטה. תמיד טוב שיהיה קצת כסף בארנק אבל את כל שאר הכסף כדאי לשים בבנק שיחס הלימות ההון שלו גבוה (מדד שקבעו המפקחים על הבנקים לבדיקת יציבות) וגם תמיד עדיף בנק שפועל במבנה הקלאסי של בנק שיש לו היקף משמעותי של פקדונות מהציבור והוא לא תלוי בבנקים אחרים שילוו לו כספים בשוק הבין בנקאי.
*הכותב הוא מנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי אנגליה
