בתמורה לגילוי המידע, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המסים, ובמיוחד הוא ייהנה מאי-העמדה לדין פלילי. במדינות שונות מקובל גם לקבוע שיעורי מס נמוכים יותר ביחס להכנסות שדווחו במסגרת ההליך לגילוי מרצון. במקרים מסוימים, גם נישום תושב ישראל עשוי ליהנות משיעורי מס נמוכים.
היוזמה של רשות המסים
רשות המסים מבקשת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם השגת מטרה זו, רשות המיסים בתאום עם הפרקליטות פרסמה חוזר ובו התחייבה שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד הפונה שעמד בקריטריונים משפטיים שונים.
רשות המסים הבהירה כי במסגרת ההליך של גילוי מרצון יטופלו רק עבירות של השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקות בארץ ובחול ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. עבירות בסיסיות כגון: אי הגשת דוחות וניכויים אינן נכללות במסגרת הנוהל.
מאמרים קשורים
הקריטריונים ליישום ההליך
בחוזר של רשות המסים נקבעו קריטריונים ליישום ההליך לגילוי מרצון:
1.פניה לגילוי מרצון צריכה להיות כנה, היינו שהיא לא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת עי רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה או בית משפט, וכדומה.
2.לא היה מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3.רשות המסים לא החלה בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה להליך הגילוי מרצון.
4.אם פורסם מידע באמצעי התקשורת השונים ביחס להכנסות הנישום, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים, ולא תתאפשר הפניה בהליך לגילוי מרצון.
5.המידע כאמור לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
הגשת הבקשה לרשות המסים
נישום, או עורך דין המגיש בקשה בשמו של הנישום לגילוי מרצון, אמור להגיש את הבקשה לסמנכל בכיר לחקירות של הרשות למסים. בבקשה יש לפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן לגבי המס של שולם.
במידה ואושרה הבקשה, הרי שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד המבקש. אולם, מגיש הבקשה יופנה לפקיד השומה, ממונה תחנת מעמ, מנהל מיסוי מקרקעין, וכדומה, לצורך הגשת דוחות על ההכנסות, במטרה לגבות מס בהתאם.
שימו לב, כי נישום אשר הגיש בקשה לגילוי מרצון ישלם מס מלא על הכנסותיו בהתאם לדוחות החדשים שהוא מגיש בעקבות ההליך. רשות המסים נוהגת גם להוסיף ריבית והצמדה על סכום החוב, ואף מחייבת בקנסות. עם זאת, ניתן להגיע להסדרים עם אנשי רשות המסים ולהפחית את התשלומים הנלווים.
הפרקטיקה במדינות שונות
אמנם בישראל משלמים מס מלא על ההכנסות שדווחו במסגרת ההליך של גילוי מרצון, אך במדינות אחרות היטיבו להבין כי הפחתת שיעורי המס במסגרת הליך הגילוי, יתמרצו את הנישומים לחשוף את ההכנסות הבלתי-מדווחות והחשבונות הסודיים שלהם.
באיטליה, לדוגמא, חקיקה חדשה קובעת כי מי שיבחר להצהיר על הון המופקד מחוץ לגבולות המדינה יוכל לפנות לרשות המסים באופן אנונימי, ואף להתחמק מעונש. ההליך הוא פשוט יחסית והנישום נדרש לשלם מס בשיעור של 5% בלבד.
בבריטניה, הממשלה הודיעה על תכנית חדשה לפיה מי שיגלה באופן מלא הכנסה המקושרת לחשבון מס לא מוצהר בחול ישלם מס בשיעור של 10% בלבד.
כדאיות ההליך
ישראלים רבים מחזיקים בכספים בחשבונות בנק בחול מבלי לדווח על כך לרשויות בישראל. ברוב המקרים, רשות המסים בישראל לא תדע על כך. אלא, שעשויים להיות גורמים שונים אשר ישפיעו על העברת המידע לרשות המסים בישראל.
אותם ישראלים חוששים לעשות שימוש בכסף, שכן תנועת הכספים במערכת הבנקאית ממדינה אחת לאחרת עשויה לחשוף את מקור הכספים לרשויות. הפנייה לרשות המסים במסגרת הליך לגילוי מרצון יכולה להלבין את הכספים ולאפשר שימוש חוקי בהם בישראל ובכל מקום אחר בעולם.
כדי למנוע את החשיפה לדין הפלילי, וכן על מנת להקטין את חבות המס במישור האזרחי ביחס לרווחים הנובעים מאותם כספים, מומלץ לפנות לרשות המסים באמצעות מומחה בעל שם ומוניטין. בדרך זאת, ניתן לנטרל את החשש מפני העמדה לדין, ובמקרים מסוימים ניתן גם להגיע להסדרים מיטיבים ביחס לחבות המס במישור האזרחי. אציין עוד כי מנהל רשות המסים הודיע לאחרונה על כוונתו לשפר את הליך הגילוי מרצון.
*כל הנכתב בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מיקצועית חוקית. כל מקרה שונה לגופו ויהיה מוערך בהתאם.
דר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחול בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
