בשנים האחרונות יתרונות הפיזור הסקטוריאלי השתוו ואף מתחילים לעלות על יתרונות הפיזור הגיאוגרפי והצפי הוא להמשך מגמה זו, שכן תהליכים גלובליים רחוקים מלהגיע לקצם. משקים מתעוררים / מתפתחים הינם נכס נפרד בתיק ההשקעות. למרות התגברות הגלובליזציה, השקעה בהם עשויה לתרום לפיזור הסיכונים ולהגברת יעילות תיק המניות.
פיזור ההשקעה המוכר לכולם הינו הפיזור הגיאוגרפי שעל-פיו מחלקים את תיק ההשקעות לפי משקלי הכלכלות השונות בעולם (זאת בחלק הנותר לאחר ההשקעה בארץ המגורים שתמיד חלקה משמעותי יותר לאור הנטייה הלא תמיד נכונה – להשקיע יותר בארץ המגורים). וכך השקעה זו לרוב מתחלקת לארבעה רכיבים: ארהב/ צפון אמריקה, אירופה, יפן ושאר העולם – או שלושת הראשונים והיתר תחת משקים מתעוררים (Emerging Markets).
הרצון לפזר את התיק נועד להשיג שתי מטרות: מאחר ושערי מניות משקפים בטווח הארוך את צמיחת המשק המקומי – חשוב להיות מושקע במגוון המשקים בעולם. לדוגמא: במידה ובשנתיים האחרונות לא היינו מושקעים בסין, היינו מפספסים חלק נכבד מהצמיחה העולמית. הסיבה השנייה לפיזור ההשקעות היא שבכל משק עליית המניות נבעה גם ממשתנים מקומיים. במידה ותיק ההשקעות היה מפוזר נכון אזי גם במצב ששוק מניות מסוים ירד או לא השתנה – פיזור ההשקעה הוביל לכך שהפגיעה בתיק הייתה נמוכה יותר. מטרה נוספת שהושגה באמצעות הפיזור הגיאוגרפי היא שבכל משק ישנה נטייה או התמחות בסקטור מסוים. לדוגמא באנגליה רכיב מניות המוסדות הפיננסים מתוך 100 המניות הגדולות FTSE100 הינו גדול משמעותית מחלקם של מניות הפיננסים בשוק הגרמני שבו ישנו רכיב גדול יותר לחברות תעשייתיות. מכאן שהפיזור הגיאוגרפי איפשר למשקיעים להיחשף להשקעות בסקטורים שונים.
הדיון בשאלה, האם עדיף לפזר את התיק לפי מדינות או סקטורים/תעשיות, קרם עור וגידים ככל שגבר זרם המאמרים אשר דיווחו על עלייה בהשפעה של הגורמים התעשייתיים/סקטוריאליים. על תשואת רכיב המניות בתיק ההשקעות, לדוגמא. העדר חשיפה לתחום ההיי-טק במחצית השנייה של שנות ה-90 הובילה לתשואת חסר בתיקים אלו. בשנים האחרונות נראה כי חשיבות התעשיות/סקטורים עלתה בצורה מספיק משמעותית כך שחשיבותם לא פחותה, אם לא יותר גדולה, מזו של הפילוח הגיאוגרפי וחובה להתייחס אליהם בפילוח ההשקעה.
מבנה דומה תשואות דומות
האם השינוי והעלייה בחשיבות הפיזור התעשייתי, הם קבועים או רק תופעה זמנית? ניתוח של העשורים האחרונים מראה כי האינטגרציה הכלכלית והחשבונאית, הגלובליזציה, גדלה בכל הרמות, גם בין מדינות באותו אזור וגם ברמה העולמית. תופעה זו מסיעת להסברת הירידה בפוטנציאל הפיזור הגיאוגרפי. ישנם תימוכים רבים למגמה של שווקי המניות השונים להפוך ליותר קורלטיביים, בד בבד עם עלייה ברמת ההשתלבות שלהם עם העולם הגלובלי. לדוגמא, באוגוסט האחרון בזמן הירידות בשווקים, המתאם בין שווקי המניות השונים הגיע ל-1 (מתאם מלא). העלייה במתאם הגיאוגרפי נבעה מהגידול בסחר חוץ של המדינה, שכן כלכלות פתוחות יותר מושפעות יותר ממגמות בשוקי ההון הגלובליים. כמו כן מגמת הירידה בסיכוני המטח מהווה גורם נוסף לעלייה במתאם הבין-לאומי ברמה האזורית והמדינתית. הסיבה המרכזית להבדלים בין תשואות המניות נעוצה בהרכב המדדים התעשייתיים. משמעות הדבר היא, שככל שהמבנה התעשייתי של האזור/המדינה הופך לדומה יותר לזה של אזור/מדינה אחרת, תשואות המניות שלהם הופכות דומות יותר. יתרה מכך, כאשר המבנה התעשייתי של אזור/מדינה דומה יותר לזה של הכלכלה העולמית – ביצועי המניות של האזור/המדינה מתנהגים באופן דומה לזה של מדד המניות העולמי.
שינויים מבניים ומשתנים זמניים
ממצאים אמפיריים מראים כי המתאם בין תשואות המניות בשוק הבינלאומי נוטה לעלות בתקופה של שוק הדובים (שוק יורד), כך שהיכולת לפזר סיכונים קטנה וקשה יותר להגן מפני התפתחות שלילית בשוק. בנוסף, חשיבות הסקטורים עלתה באופן חד על רקע התעוררות והתפוצצות בועת ההיי-טק ו/או התעוררות מניות האנרגיה והכרייה בשנים האחרונות. שינוי משמעותי נוסף שמשפיע הינו עלייתם המטאורית של השווקים המתעוררים בשנים האחרונות, אך אנו מתייחסים אליהם כנכס נפרד.
שיקול נוסף שמסייע בבחירת הפיזור הינו בחינת המתאמים היחסיים. גידול מבני במתאם בין המדינות שלא מלווה בגידול תואם במתאם בין הסקטורים משמש גם הוא כתמיכה לחשיבות הגדלה והולכת של הפיזור התעשייתי.
חשוב לזכור כי ניהול תיק השקעות אינו בבחינת שגר ושכח. קיים צורך מתמיד לא רק לבחון את ההשקעות עצמם, אלא את האסטרטגיה של תיק ההשקעות.
*משה לנגרמן משמש כמנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי.
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/ או ייעוץ המתחשבים בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, לרכישה ו/ או ביצוע השקעות , פעולות ו/ או עסקאות כלשהן ואין בו משום המלצה ו/ או חוות דעת ו/ או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
