לא מזמן נפגש פרס עם אבו מאזן והרוחות לחשו שהם תאמו את הפריצה ליריחו, כלומר שגם אבו מאזן הוכנס בסוד העניינים. בקדימה טענו שהפגישה ביניהם עסקה בענייני כלכלה. האם אכן כך? הפריצה לבית הכלא בהוראת אולמרט זכתה לקונצנזוס נרחב ואף לתשבחות מהימין, גם אם לעיתים מסויגות. בשמאל היו אלה שזעקו שהיא הייתה פעולת תמריץ לקידום האינתיפאדה השלישית. ג’ק סטרו, שר החוץ הבריטי, טען באמצעי התקשורת בבריטניה שלא היה שום תאום עם ישראל והפקחים עזבו את בית הכלא כי הרשות לא יכלה לערוב לביטחונם האישי. עריקאת לעומת זאת נפנף במכתבים שקיבל משר החוץ הבריטי ובעיניו היו אלה הוכחות לקונספירציה שהתקיימה בין ארהב, בריטניה וישראל. ובעוד העניינים מתחממים והביתן הבריטי עולה באש – כשאת העשן מכסים קולות פלסטינים שמדברים על הבגידה של הבריטים בפלסטינים ב-1948- התארח מר פרס בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום ובנון שלנטיות סיפק כותרת חדשה כשחשף את תוכנית 400 הקילומטרים מאילת ועד הגבול הצפוני של הגדה המערבית – החזון החדש פרוזדור כלכלי משותף לירדן לפלשתינים ולישראל.
פרס טען שהעיסוק עם הפלסטינים כולו עומד על רגל מדינית ויש ואפשר להעמיד גם את הרגל הכלכלית. הוא הוסיף ותאר את השטחים בתוכנית המדוברת. רצועת 200 הקילומטר בין עקבה והלאה בהם לא נורתה ירייה אחת נגד ישראל מזה שנים. עוד כ-100 קילומטר שקטים, שאין בהם אפילו גדרות לסימון הגבול. ולבסוף, רצועה שאורכה כ-70 קילומטר, בה בעיות עם הפלסטינים קיימות ושאותן אפשר לפתור למען האינטרס הכלכלי המשותף.
מזכיר קצת את ה’דאטנאט’, שהוא הליך דיפלומטי שמטרתו התקרבות בין מדינות עוינות, שמשתפות ביניהן פעולה מבלי לפתור את הבעיות המהותיות שביסוד הסכסוך. השיטה החלה להתעצב כמגמה בסוף שנות ה-60 בתקופת ממשלו של ניקסון. בין ארהב ובריהמ זה עבד היטב – אולי יש לזה סיכוי גם בישראל.
לא מזמן השתתפתי בכינוס של ה -NEXT CENTURY FOUNDATION בלונדון, פורום שהוקם על ידי לורדים ב-1990 ומאפשר שיחות אוף דה רקורד בין פלסטינים לישראלים. בכינוס היו שגרירים מכל מדינות ערב ומומחים בריטיים: אנשי עסקים, בטחון, מדיה ופוליטיקאים. דיברו שם על הקונפליקט הישראליפלסטיני מהזויות השונות. הועלו רעיונות דיפלומטיים, אקדמאיים ואינטלקטואלים; גם נרקמו אופציות למיזמים חדשים שיעודדו שיתוף פעולה פלסטיני -ישראלי. דובר רבות על זכות השיבה והפליטים, וגם הועלתה בקורת על היחס לפליטים במחנות הפליטים בארצות ערב. אחד המומחים למזרח התיכון ולגישור בסכסוכים אמר שנדמה שהישראלים והפלשתינים שכחו מה הם ירוויחו מהשלום וצריך להזכיר להם .
והרי את הקונפליקט ניתן להמשיך לנצח נצחים. כל צד עם הצדק האבסולוטי שלו, עם האמת שלו ועם העיוותים שנכנסו והשתרשו עם השנים. אבל הסיכוי לצאת מהסבך וממרחץ הדמים עי יצירת אינטרס משותף – ובעיקר אינטרס כלכלי משותף לשיפור איכות החיים של שני הצדדים – נשמע כמו אלטרנטיבה פרגמטית.
.
פרס אמר שהוא קיבל את ברכתו ואשורו של שרון לפרויקט הזה, ואחר כך גם את זו של אולמרט. גם אבו מאזן והמלך עבדאללה הסכימו, וקלינטון יוביל. נשמע שהפרוייקט של פרס, החזון החדש, יש בו קולות של הגיון. רק שהשבר הסורי אפריקני לא יזיז את היוזמה.
