הצוק הפיסקלי הוא כינוי שניתן בתקשורת לסוגיה כלכלית שמאיימת על העולם כולו (באמצעות ארהב) בחודשים הבאים. העניין הפיסקלי נובע מכך שזו סוגיה שקשורה לרמת ההוצאות והמיסים של הממשלה, בשונה ממדיניות מוניטרית שמתייחסת לכסף ולמחירו. רעיון הצוק בא להזכיר לנו את המשבר הכלכלי שבו אנו נמצאים, שהחל בשנת 2008. בכדי להקטין את מימדי ההאטה בכלכלה – שנגרמו מההתמוטטות של חברות ושל בנקים (להמן ואחרים) וההאטה בשוק הנדלן – הנהיגו הרבה מדינות, ובראשן ארהב, צעדים של הרחבות פיסקליות. זהו בעצם שם יפה להורדת מיסים ולהעלאת ההוצאה התקציבית.
צעדים אלו היו אמורים לסייע לגשר לפרק זמן קצר על ההאטה הכלכלית. צעדים אלו אכן סייעו בהחלשת המיתון שהעולם נקלע אליו. אך לצערנו, העולם עדיין לא יצא מהמיתון ולכן הממשלות, ובמיוחד הממשל האמריקאי, המשיכו לבזבז הרבה יותר כסף ממה שהן הכניסו. איך הם מימנו את הפער הזה? באמצעות פראיירים שמסכימים להלוות כסף לממשל האמריקאי בריבית מאוד נמוכה. הממשל האמריקאי מגייס היום כסף לשנתיים בחינם, דהיינו, מי שקונה איגרת חוב של ארהב לשנתיים מקבל את הכסף שלו בחזרה אחרי שנתיים – בלי ריבית בכלל! מי שנותן להם כסף לעשר שנים מקבל בערך 1.6% לשנה, אפילו פחות מהאינפלציה.
מציאות זו הובילה לכך שבשנה שעברה ארהב חרגה מתקרת הגירעון שהקונגרס הרשה לה ללוות, ולאחר מאבק ממושך בין הנשיא לרפובליקנים, הם קיבעו מנגנון שבמידה והם לא מגיעים לתכנית קיצוצים מוסכמת יחול קיצוץ רוחב חד על כל התקציב.
לכן, במידה והממשל והקונגרס (הרפובליקנים) לא יגיעו להסכמה עד סוף השנה, התקציב של ארהב יקוצץ בכ-600 מיליארד דולר, שהם שווה ערך לנפילה של 5% בתוצר האמריקאי. זה מקביל למיתון חריף, כמעט כמו זה שיש ביוון ויוביל את כל העולם – ובמיוחד את אנגליה (שקשורה לארהב בקשרי מסחר עמוקים) – למיתון. ההשפעה לרעה על אנגליה תהיה גדולה, שכן היא בקושי מתחילה להראות סימני יציאה מהמיתון. מקור שמו של הצוק הפיסקלי נעוץ בעובדה שכולם יודעים מתי הוא יגיע (בסוף דצמבר), אבל לא רוצים ליפול בו.
אז למה הם לא מגיעים להסכמות ביניהם בכדי להימנע מהמשבר? פשוט מאוד; אובמה לא מוכן להמשיך בהטבות המס לעשירים (מס דיבידנדים מופחת והטבות אחרות). מנגד, הרפובליקנים רוצים שהוא יקצץ את התקציב למערכת הבריאות ולקצבאות האבטלה, כי הם מאמינים שממשלה גדולה זה רק נזק לאומה.
יש ניסיונות לפתור את הבעיה. אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הפיתרון לא נראה באופק, בעוד שהצוק כן. שני הצדדים, גם הנשיא וגם הרפובליקנים, לא רוצים להראות שהם הובילו לפיצוץ, ולכן מספרים עד כמה הם מוכנים להתפשר. לדוגמה, חבר קונגרס רפובליקני אמר כי הם מוכנים ששיעור המס יעלה, אבל רק השיעור הממוצע ולא השיעור השולי. המשמעות של צעד זה הינה העברת מדרגת המס לשכר נמוך יותר או בעצם העלאת המס למעמד הבינוני – צעד שאובמה לא יכול לתמוך בו, במיוחד כשהבטיח להעלות את המס לעשירים לקראת הבחירות. בסיכומו של דבר, המצב הוא שאין התקדמות, ובאין התקדמות אנו מתקדמים לצוק.
ברור כבר היום שאי הוודאות שהצוק יוצר לא משפיעה רק על הבורסה לרעה אלא גם מובילה להאטה, שכן מנהלי חברות לא יודעים מהי מדיניות הממשלה בעוד שלושה חודשים, ולכן לא מקבלים החלטות השקעה או גיוס עובדים, שכן הם לא יודעים מה יקרה. אי-ודאות הינה המצב הגרוע ביותר לשווקים הפיננסיים ולחברות, שכן הם צריכים להתכונן לרע מכול, למרות שדי ברור לכולם שבדקה ה-90 יימצא פיתרון. אבל אז ייתכן שזה כבר יהיה מאוחר מדי להצעדת המשק האמריקאי להמשך הצמיחה שרק החלה. בנוסף, פשרה של הדקה ה-90 היא לרוב גם פשרה גרועה יותר כי מיישמים את מה שניתן ולא את מה שצריך. האמריקאים יגיעו לפיתרון והתקווה היא שהוא לא יהיה מעורפל ומאוחר מדי, ובכך ישלח את כל העולם להמשך דשדוש במקום.
*הכותב הינו כלכלן ויועץ פיננסי. ניתן ליצור עמו קשר במייל: moshe@alondon.net
** האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשבים בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
