בעלי עסקים מרגישים לא פעם שלעסק שלהם יש אישיות, תחושות ורגשות. אין זה פלא, שכן עסק הוא לעיתים קרובות מפעל חיים, שבעליו מושקעים בו במידה עצומה. בעסקים משפחתיים הדבר מתעצם עוד יותר, ופעמים רבות העסק הופך להיות חלק מהמשפחה. קל וחומר כשמדובר בעסק שמתנהל בכמה מדינות, בין תל אביב ללונדון למשל. עסק משפחתי עשוי להשפיע על ההתנהלות המשפחתית. הוא יכול להוות גורם מאחד ומלכד, אך גם גורם מסכסך ומפרק.
למרות התחושות האלה, עסק אינו בשר ודם. אם יתקבלו לגביו החלטות נכונות בתזמון המתאים, הוא יכול להאריך חיים ולשגשג הרבה אחרי מותנו. אין ספק שהחלטות שמתקבלות לגבי עסק משפיעות על עתידו, אך באילו החלטות מדובר ואיך נערכים להעברת עסק משפחתי לדורות הבאים?
ההבדל המהותי בין ישראל לאנגליה
ישראל היא מדינה צעירה בכל הנוגע לעולם העסקי, וכך גם בעניינים הקשורים להעברה בין?דורית. דור המייסדים שבנה את המדינה עיצב גם את מבנה השוק, המסחר והקשרים העסקיים במדינה ומחוצה לה. חשוב להבין את ההשתלשלות ההיסטורית כדי לדעת שבפועל, העברות בין?דוריות מתבצעות בשוק הישראלי בפעם הראשונה בתולדותיו, ואין זו משימה פשוטה.
אנגליה, לעומת זאת, היא מדינה ותיקה. עסקים משפחתיים עברו לעיתים שבעה-שמונה דורות ויותר בצורה חכמה ותוך התנהלות משפחתית ועסקית נכונה בכל הנוגע להעברה בין?דורית. עסקים שצלחו את האתגר, מספרים על חוקים שהכתיבו המייסדים ומכתיבים עד היום את התנהלות הדורות הבאים.

למצוא את נקודת האיזון
חלוקה או העברה של עסק משפחתי מציבה את בעליו בנקודה קריטית, שעלולה לעצב מחדש את עתיד העסק. ברור שחלוקת תפקידים ברורה, נכונה ויעילה בין בעלי ומנהלי החברה היא חשובה ביותר, אך לא ניתן להתחמק מהקושי בקבלת ההחלטות בצורה טובה ובהוצאתן לפועל. לא פשוט למצוא את נקודת המפגש שבה מתקיים איזון בין העובדים, המנהלים, בעלי החברה, בעלי המניות, בני המשפחה ועוד.
כמקרה לדוגמה, זוג נשוי בשם טובה ועמוס (שמות בדויים), הם בעלים של חברת יזמות ובנייה מצליחה בישראל ובלונדון. עמוס, שמשמש גם כמנכל החברה, ירש אותה מאביו כשהאב יצא לגמלאות, לאחר שנים של עבודה משותפת. טובה ועמוס מתכוונים לצאת בעצמם לגמלאות בעוד כמה שנים. למרות שטובה החלה לתכנן מה יעשו לאחר הפרישה, עמוס לא התפנה לטפל בעתיד העסק ולמעשה מתחמק מכך. העברת העסק אל עמוס הייתה פשוטה יחסית, משום שהחברה והמשפחה היו אז קטנות. ההעברה לוותה בהסדר פיצוי לאחיו של עמוס, שלא היה מעורב בחברה, ובזה נגמרה ההעברה. עמוס, שקיבל חברה קטנה בת חמישה עובדים, הפך אותה במו ידיו לחברת ענק המעסיקה עשרות עובדים ומעורבת בפרויקטים גדולים.
לבני הזוג שלושה ילדים, והם נזקקו לייעוץ משפטי כדי שיוכלו לפעול בדרך שתבטיח את עתיד העסק ואת יציבות משפחתם. הם נתקלו בסוגיות רבות: כיצד לחלק את ניהול החברה בין עמית החתן, שמשמש כסמנכל החברה בישראל, לבין עומר, בן הזקונים שלהם, שעובד בסניף החברה באנגליה, אך בשל גילו הצעיר כפוף לעמית ועדיין צובר ניסיון? האם נכון שאחד מהם ישמש כמנהל בעסק וכיצד לחלק את החברה ביניהם? האם עדיף למנות מנכל חיצוני? כיצד להבטיח את עתידו של יריב, הבן האמצעי שעובד בחברה בישראל בתפקיד זוטר? האם רצוי להעביר לו חלק מהשליטה או מניות בחברה? אם לא, כיצד לעשות זאת מבלי לפגוע ברגשותיו? כיצד לנווט בין כל אלו ביעילות ולהבטיח את עתיד החברה? וזה רק קצה הקרחון.
להתחשב גם בפן הרגשי
כמובן שאין תשובה שתהיה תקפה בכל מצב. לכל עסק (ולעסק משפחתי בפרט) מכלול הנסיבות המיוחד לו. רק לעיתים רחוקות מתבצעים מהלכים של העברה בין?דורית בקלות ובצורה חלקה, ללא מחשבה עמוקה וייעוץ מקצועי. במהלכים כאלה, תמיד קיים צורך לנהוג בתבונה ולהתחשב ברגישויות ובאינטריגות בין המעורבים, תוך טיפול יסודי בפן הרגשי ובפן המקצועי?משפטי.
העניינים כמובן מורכבים במיוחד כשהאתגר הוא דו?יבשתי. במקרה של טובה ועמוס, היה נחוץ שהם יפעלו יחד ובתיאום. לכן, הפיתרון עבורם היה לשלב את טובה בבניית תכנית העיזבון וההעברה הבין?דורית של העסק, כחלק בלתי נפרד מהליך קבלת ההחלטות, שכן עמוס מכיר היטב את החברה, בעוד שטובה מכירה את הנפשות המעורבות.
מלבד פנייה לאנשי מקצוע, ניתן היה לקיים דיון פתוח בתוך המשפחה. אבל במקרה הזה, היה צורך בהתערבות של עורכי דין כדי לגבש פיתרון, שיביא לכך שכל הצדדים יהיו מרוצים ממנו. הפיתרון היה הפרדה בין העסק בלונדון לבין העסק בישראל, וכך לא נוצרה כפיפות של החתן לבן או להפך.
העברה בין?דורית הינה תהליך, שמבוסס על מה שנקרא בשפה המקצועית – מעגל הנתינה, המורכב מנותנים (בדרך כלל ההורים) ומקבלים (בדרך כלל הילדים ובני זוגם). לפני שמחליטים לשלב את המקבלים בעסק, חשוב לדון בכל ההשלכות האפשריות בנוגע לעסק המשפחתי, תוך כדי שקיפות וקיום שיח חופשי ואובייקטיבי.
* הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בישראל.
** כל הנכתב בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מקצועית וחוקית. כל מקרה שונה לגופו ויהיה מוערך בהתאם.

































