המופע החדש של להקת יסמין ורדימון, כמו מופעיה קודמים, משובץ בקטעים-קטעים, התפורים ביניהם באופן רעיוני ואסוציאטיבי. הרקדנים (הנקראים פרפורמרים, כי הם מבצעים דברים שהם מעבר לתנועות בלבד) מתפרצים לכל עבר – הם הולכים מצד לצד בצורה סרטנית, מפנים את ראשם לאחור בגמישות, קופצים ומזנקים באופן מעגלי ונופלים באלגנטיות ולפעמים באלימות על הרצפה, בסגנון המוכר של הלהקה.
שם המופע הוא חופש – מושג שניתן לפרש אותו בדרכים רבות, ולדברי ורדימון, קל להגדיר אותו על דרך השלילה, על ידי מה שהוא לא. הרעיון משתקף בפנים שונות ומגוונות, אך חלקן מתרכזות בנושא של יחסים בין גבר לאישה, החל מקטע שבו אישה מגלמת גלשן וגבר עומד עליה ורוכב על הגלים (מאוד הומוריסטי) ועד לסצנה שמזכירה יחסי שליטה בין בני זוג ובה היחסים מתנהלים דרך קשירות של צינורות פלסטיק. כל זה דרך תנועות רפטטיביות שבהן נראה כי המבצעים נכנסים לטראנס ומותירים גם את הקהל בבהייה מהופנטת.
קטעים נוספים במופע לקוחים ממדיה אחרת, כמו הקראת סיפור דרמטי לילדים המוצג על הבמה בצורה של תיאטרון צלליות ומספר על בתולת ים שהולכת שבי אחר ארנב ביער, או בקטע משעשע יותר – לטאה דיגיטלית ירוקה זוחלת על גופו של אחד הרקדנים והוא משחק עמה. יש גם לא מעט אינטראקציה עם התפאורה, שכוללת בעיקר צינורות פלסטיק לבנים וארוכים, התלויים על מתלים מסתובבים. קטע זכור במיוחד הוא כשאחת הרקדניות מהלכת על קצות אצבעותיה עם נעלי בלט כשהיא אוחזת באותם צינורות ומנסה לעוף איתם.
בשל טבעו, קשה לפרש מופע מחול במילים. גם בשיחה שלאחר המופע, הקהל הפנה לוורדימון שאלות בנוסח, למה התכוונת?, ותשובתה המיידית היא תמיד בשאלה, מה אתם חשבתם על זה?. בין אם זו תשובה מתחמקת כדי לא לכפות פרשנות אחת ובין אם אין באמת תשובה אחת מספקת, המופע מעורר תחושות ורגשות, שאולי קשה להבין אותם, אבל בהחלט מותירים חותם עמוק.
היום (13/11) מתקיים המופע האחרון של חופש בלונדון. פרטים נוספים בלוח האירועים.
