ריקוד אישי
קרם תות ואבקת שריפה, מתמקד בכאב ובחורבן הנגרמים במלחמה באמצעות תיאורים של אלימות, שכול, יאוש וכמיהה לביטחון. העבודה מתעסקת באופן בו אנחנו מגיבים לאסתטיקה המוכרת והשחוקה של ייצוג המוות בתקשורת, ומנסה ליצור מציאות אלטרנטיבית, בה מקבלים הדימויים הללו משמעות חדשה.…
