מיי שמכהנת כשש שנים שנים כשרת הפנים בממשלתו של קמרון מופקדת על עינייני הבטחון וההגירה ונחשבת ידידת אמת של הקהילה היהודית.
התגובה של הקהילה היהודית ובישראל למינוי הגברת החדשה לא איחרה לבוא, ונראתה חיובית מאוד. לתרזה הייתה מערכת יחסים טובה עם הקהילה היהודית לאורך כל הקריירה שלה, כתב חבר הפרלמנט, סר אריק פיקלס בטיימס אוף ישראל, וציטט את נאומה באירוע יום העצמאות בשנה שעברה שבו אמרה, ללא היהודים, בריטניה לא תהיה בריטניה.
במהלך אותו הנאום הבטיחה מיי המשך המימון של 11 מיליון פאונד בשמירה על בתי ספר יהודיים, בתי כנסת ומרכזי תרבות בבריטניה והצהירה: כולנו חייבים להכפיל את מאמצינו כדי לחסל את האנטישמיות כאן. כמו כן וקיימה פגישות רבות עם גורמים יהודים בנוגע ללחימה בטרור ובאנטישמיות.
לגבי המדינה היהודית, נכתב בג’ואיש כרוניקל כי, בעוד המבקרים טוענים כי למיי אין הישגים משמעותיים במדיניות החוץ, על ישראל היא העירה מספר הערות חשובות אחת ההצהרות בעקבות ביקורה הראשון של מאי בישראל בשנת 2014. לאחר למידת הפרטים על שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, קראה מיי בנאום: לנוכח סכנה זו, אף ממשלה דמוקרטית, לא תוכל לעשות דבר מלבד לשמור על הגנה חזקה ויכולת אבטחה ולהיות מוכנה לפרוס אותם במידת הצורך. לכן אני וכל הממשלה הבריטית נגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה.
ב-30 ביוני 2016, מיי הודיעה על מועמדותה לראשות המפלגה השמרנית להחליף דיוויד קמרון, שהתפטר לאחר הפסדו במשאל העם על האיחוד האירופאי. היא נשארה לבדה במירוץ על ראשות המפלגה לאחר פרישתה של שרת האנרגיה אנדריאה לנדסום שגם עוררה ביקורת כשאמרה כי תרזה פחות מתאימה ממנה כי אין לה ילדים.
מיי הדגיש את הצורך באחדות בתוך המפלגה ללא קשר לעמדות על עזיבת האיחוד האירופי והצהירה שהיא יכולה להביא מנהיגות חזקה וחזון חיובי לעתיד של המדינה. היא התעקשה כי לא יהיה שום משאל שני על האיחוד: הציבור נתן פסק הדין ואסור שיהיו ניסיונות להישאר בתוך האיחוד האירופי, עוד אמרה כי סעיף 50 (ההודעה הפורמלית של היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי) לא צריך להיות מוגש עד סוף 2016. על סוגיית ההגירה, היא מסכימה כי יש צורך להחזיר לבריטניה את השליטה על מספר האנשים שבאים לבריטניה מאירופה.
