לפני כשלוש שנים החלו ארגונים בריטיים פרו פלסטינים להפגין מחוץ למחסני החברה הישראלית אגרקסקו הממוקמים ליד שדה התעופה, הית’רו. אגרקסקו מספקת סחורות חקלאיות מהארץ לרשתות השיווק הגדולות באנגליה, דוגמת וויטרוז, סיינסברי’ז וטסקו, וכן לשווקים סיטונאיים רבים. המפגינים, ברובם בהירים תכולי עיניים (הכוונה למקומיים), נושאים דגלי אשפ וכרזות הקוראות לחרם על מדינת ישראל בטענה של מסחר בלתי חוקי בתוצרת מהארץ הגנובה (The Stolen Land).
אגרקסקו, שמחציתה בבעלות ממשלת ישראל, מהווה מטרה נוחה לניגוח המדינה. עמוס אור, המנכל הפורש, חווה כבר שמונה אירועים כאלה בשלוש השנים האחרונות. בכל פעם הם משתקים את פעילות המפעל לחצי יום ולעיתים אף יותר. המפגינים קושרים את עצמם לגדרות ולמשאיות החברה באמצעות שרשראות, הקשורות סביב צווארם, והמשטרה נאלצת להתיר את השרשראות הללו באמצעות מכשירים מיוחדים, מספר אור ומוסיף כי מרבית העובדים באגרקסקו הם בריטים אשר מבולבלים מאוד מהמצב ולא מבינים מדוע עליהם להתעמת עם בריטים אחרים.
טענות המפגינים לעניין אי חוקיות המסחר של אגרקסקו נוגעות בעיקר לסחורה שמייצאת החברה מחקלאים בחבל עזה, טרם הפינוי, וחקלאים מהגדה. כלל התוצרת כיום הוא שני אחוז מסך הסחורה שמוכרת אגרקסקו באנגליה, חלק זניח, אך מספיק כדי להוות עילה ליצירת רעש והפגנות סביב החברה ומה שהיא מייצגת את מדינת ישראל. לדברי אור מהומה רבה על לא מאומה, וזאת כדי להציק ולגדף את ישראל.
פעילות הארגונים איננה מסתכמת רק בהפגנות, המתרחשות לרוב סמוך לחגים בהם זמני אספקת הסחורה ללקוחות הם קריטיים, אלא אף מתבטאת בהפעלת לחץ מסיבי באמצעות עשרות מכתבים ליום לרשתות השיווק השונות, בקריאה שלא לקנות תוצרת ממדינת ישראל בשל אי חוקיות המסחר.
הטענות מגוחכות וחסרות בסיס אומר אור. ישנן תקנות של הקהילה האירופית המתירות לייצא סחורה מהשטחים ובנוסף, כל הסחורות מסומנות ובכל מסמך ייצוא מופיע שם המגדל וכתובתו, כחלק מהדרישות הבריטיות לענייני מיסוי הוא מוסיף.
נציגים מכל רשתות השיווק מגיעים לישראל ומבקרים אצל המגדלים. בין היתר, הם בודקים את תנאי הגידול, הריסוסים והמיקום אומר אור. טענות נוספות של הארגונים הן שהסימון על הסחורות איננו אמין וכי אגרקסקו איננה מתגמלת כיאות את המגדלים מהם היא קונה את הסחורה. הטענות שונות ומשונות ואם נפסול טענה אחת תבוא אחרת במקומה. הארגונים לא בודקים ולא מבדילים בין הסחורות, אומר אור, ונותן כדוגמה סחורה שאגרקסקו קונה ממגדלים בעזה (פרחים ותות) אולם בפרסומים הקוראים לחרם מוזכרים כל המותגים, כולל הסחורה הזו שמקורה בעזה אומר אור.
בהפגנות האמורות – היורדות לעיתים לפסים אלימים – קורא אור למשטרה, אשר איננה יכולה לעשות דבר פרט לפיזור ההפגנה, צילום המשתתפים באירוע ורישומו. במקרה הראשון התקיים משפט שנגמר בלא כלום, ובו ניתן לאגרקסקו סיוע מממשלת ישראל, אך למעשה החברה עומדת לבד מול המשטרה ומול התקשורת.
כחלק מהמלחמה בתופעה מקיים עמוס אור מאמץ הסברתי באוניברסיטאות בפני צעירים אשר שומעים על פעילותה הלא חוקית, לכאורה, של החברה ומבקשים הסברים. צריך להשקיע הרבה מאמץ הסברתי בנושא כי הבריטים המקבלים את פניות הארגונים אינם מבינים באמת את מהות הסכסוך ואת הדברים העומדים מאחורי העובדות השגויות הכתובות במכתבים, ולפיכך קל מאוד לשכנע אותם שלא לקנות סחורה מישראל, טוען אור ומוסיף כי השגריר החדש, רון פרושאור, מסייע לנו במאמץ ההסברתי.
אין זו הבעיה היחידה העומדת השנה בפני עמוס אור, המסיים את תפקידו לאחר 5 שנים בלונדון. הקרה שהייתה השנה בארץ פגעה קשה מאוד ביבולים באופן שמשפיע מאוד על היצוא, ועלול אף להשפיע על הייצוא של השנה הבאה. ענף האבוקדו נפגע קשה מאוד והושמדו כמה אלפי טונות, דבר שיצר מחסור עד לרמה של 50 אחוז בכמות ולעלייה במחירו. בנוסף נפגעו פגיעה קשה גם פלפלים, עגבניות, הדרים, תבלינים, תפוחי אדמה ופרחים -נזק של עשרות מליוני שקלים. הנזק הגדול הוא בעיקר לחקלאים אך נגרם גם נזק עקיף לכל מי שעוסק בתחום יצואנים, מובילים ויצרני קרטונים מסביר אור.
לסיכום תקופתו בלונדון, אומר אור כי הוא מסיים את תפקידו בהרגשה מאוד טובה, ומשאיר את אגרקסקו במעמד חזק בשוק האנגלי. המסחר באנגליה מאתגר מאוד בגלל הדרישות הגבוהות של רשתות השיווק רמת מוצר גבוהה, איכות המוצר, דרישה ויזואלית של התוצרת, נקיונה מחומרי הדברה וזמן מדף ארוך. הדרישות שאנו מעבירים למגדלים בארץ הן גבוהות וישראל עומדת בהן בכבוד. לאגרקסקו יש קשרים טובים עם כל רשתות השיווק, השוק המוסדי (בתי מלון, חברות תעופה וכד’) והשוק הסיטונאי ברחבי אנגליה, למרות שהכנסייה האנגליקנית מערימה קשיים על עבודת אגרקסקו – מנסה לשכנע את רשתות השיווק לא לקנות מישראל. גם היא מדברת על תוצרת הארץ הגנובה ומביעה התנגדות למדיניותה של ישראל ולפעולותיה בכל הקשור לסחר בתוצרת ממגדלים בשטחי עזה והגדה וייחוסה של הסחורה למדינת ישראל. למרות זאת, ישראל עומדת בכבוד בתחרות מול ארצות בהן שכר העבודה זול יותר או שהן קרובות יותר לשוק מבחינה פיסית, מסכם אור.
