כיצד מצא עצמו ריגולטו נאבק במאפיה הסיציליאנית שהטילה את פחדה על ניו-יורק בשנות החמישים? ובכן, הסיפור שהיה למקור ההשראה של הבמאי-הגאון ג’ונתן מילר התרחש בעיר בשנת 1959. שוטרים הגיעו לביתו של דון אטורה רונאלדו, מאפיוזו סיציליאני מצוי, הניחו על ידיו את האזיקים שהמתינו לו שנים רבות.
אמו של רונאלדו הייתה מוטרפת. השוטרים הארורים האלה אסרו את בני, היא צעקה בהיסטריה והחלה להמטיר עליהם מטר של קללות איטלקיות שהעלו סומק אפילו בלחיי אנשי החוק. בעוד בנה נגרר אל הניידת הממתינה ברחוב, עשתה האם עין רעה על עבר לובשי המדים והניחה עליהם קללה, תוך שהיא מבטיחה שזו תחזיק מעמד לפחות 200 שנה. נשותיכם יבגדו בכם. גם בניכם יהיו מקורננים וגם בני בניהם. רגליכם ינשרו מגופיכם, גם זרועותיכם וגם של בניכם ובני בניכם…. אחד מהשוטרים, בעצמו ממוצא סיציליאני, לא יכול היה להסתיר את תדהמתו. איפה אנחנו נמצאים, לכל הרוחות, בברוקלין או בפלרמו?.
קללה גם עומדת במרכזה של הדרמה אותה כתב ורדי לפני למעלה ממאה שנה. היא רבצה מעל ריגולטו שהרהיב עוז והעליב את הדון של העיר בה הוא חי. זה הניח על כתפו כמה איחולים ומאז הפכו חייו לגיהינום והסתיימו בטרגדיה. מילר מוצא הקבלה בין שתי התקופות למרות שכמעט חצי מילניום מפריד ביניהן. כאשר הוא העלה את העיבוד לאופרה לפני כמעט שלושים שנה רעשה לונדון והלהיט הפך את מילר, רופא במקצועו, לבמאי מבוקש.
בהפקה הנוכחית הוא ערך שינויים קלים, אך לא שינה את מהלך העלילה, נאמן לורדי ולעצמו. אולם מי שעושה הפעם את ההבדל הוא הבריטון האנגלי אנתוני מייקל מור שכיכב בבתי אופרה רבים באירופה וזו הפעם הראשונה שהוא מזמר בקולוסאום. הוא מגלם את ריגולטו ולידו קתרין ווייט, המשחקת את בתו גילדה. גם היא עורכת הופעת בכורה באולם המרהיב ליד כיכר טרפאלגר. משלים את הנבחרת, לצד זמרים מעולים אחרים, הוא המנצח האמריקאי סטפן לורד, המנהל המוסיקאלי של בית האופרה בסנט לואיס.
‘ריגולטו’ יערוך שש הופעות נוספות במהלך אוקטובר: ב-7, ב-10, ב-15, ב-17, ב-20 וב-23.
לא כדאי להחמיץ וכרטיסים זולים עבור היציעים היותר מרוחקים מוצעים למכירה אפילו לפני הרמת המסך.


































