ההנחיות המחמירות של בנק ישראל ביחס לתושבי חוץ עלולות לאלץ אתכם להוציא את כספכם מישראל או לפנות לרשות המיסים בבריטניה בהליך של גילוי מרצון. לפי ההנחיות החדשות, אם אתם מוגדרים כתושבי בריטניה ומחזיקים כספים בבנק בישראל, תידרשו לדווח על מקור הכספים ולחתום על מסמך המצהיר כי שילמתם מיסים כדין בבריטניה.
הנחיות אלה באות על רקע מגמה בינלאומית המנסה להבטיח אכיפה יעילה של חוקי מס, שכוללת את הפטקא (Foreign Account Tax Compliance Act) – תקן המחייב מוסדות פיננסיים בעולם לדווח על כספים של אזרחי ארהב לרשויות המס האמריקאיות. הסכם זה נחתם גם עם ישראל.
חילופי מידע אוטומטיים
בדומה לפטקא, קיים גם תקן של ה?OECD לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים לצורכי מס, שמדינות רבות התחייבו ליישמו. משרד האוצר בישראל הודיע לאחרונה כי יאמץ תקן זה עד תום 2018. מדובר ללא ספק בהודעה דרמטית שתשפיע על כל מי שמחזיק בכספים בלתי מדווחים בישראל, ועלולים להיחשף בפני רשויות המס בבריטניה.
התקן של ה?OECD מחייב את המוסדות הפיננסיים, לרבות בנקים וחברות ביטוח, לערוך הליך של זיהוי בעלי החשבונות המוחזקים בהם. לאחר הזיהוי, המוסדות הפיננסיים יעבירו לרשות המיסים מידע הנוגע לבעלי חשבונות שהם תושבי חוץ. המידע יכלול את היתרות בחשבונות הבנק ואת ההכנסות הפיננסיות.
יישום התקן לחילופי מידע יהיה באמצעות הסכם, שייערך בין ישראל לרשויות הרלוונטיות במדינות הפועלות לפי הנוהל, או באמצעות תיקון אמנת המס הרלוונטית. הרשויות בישראל סבורות כי הצטרפות המדינה למהלכים אלה יתרמו באופן משמעותי למאבק בצמצום ההון השחור.
הליכי היישום של חילופי מידע אוטומטיים בישראל כבר החלו, לרבות קידום שינויי חקיקה מהותיים בפקודת מס הכנסה. הדבר מעורר שאלות פרקטיות רבות, בין היתר ביחס לאפשרויות האכיפה הנובעות מאיסוף המידע מחשבונות הבנק בישראל.
מי נמצא בסיכון?
לפי הערכות, תושבי חוץ מחזיקים בבנקים בישראל כספים בהיקף של כ?9 מיליארד לישט, ושליש מהם מסווגים ככספים בסיכון – כספים שמעמידים את הבנק בסיכון גבוה לכך שייחשב כמשתף פעולה עם הלקוח לשם השתמטות מתשלום מיסים במדינה אחרת.
הבנקים בישראל החלו כבר לפני כשנה לערוך בדיקות נאותות (דיו דיליג’נס) של חשבונות המוחזקים על ידי תושבי חוץ. הבדיקות התגברו לאחרונה בעקבות הנחיות בנק ישראל הדורשות מהבנקים לזהות ולאתר את כל הכספים והפיקדונות שהם מנהלים עבור לקוחות תושבי חוץ או בעלי פעילות שוטפת מחוץ לישראל. ההנחיות מאפשרות גם להקפיא את כספיהם.
הבנקים יודעים על לקוחות בסיכון אם הם פתחו את חשבונות הבנק עם דרכונים זרים או סיפקו פרטים מזהים שונים. קשה יותר לאתר את אלה שפתחו חשבון עם תעודת זהות ישראלית וסיפקו כתובות בישראל. לא מעט לקוחות ויתרו מראש על מעמד של חשבון תושב חוץ הנהנה מפטורים שונים ממס, והחזיקו בחשבון כתושבי ישראל.
אך ההנחיות קובעות שיש להגדיר את מודל הסיכון, והבנקים נדרשו להחתים עד סוף 2015 לקוחות בסיכון גבוה שמקיימים פעילות בינלאומית, מנהלים סכומי כסף גדולים, ושקיימות לגביהם אינדיקציות שיכולות להצביע על היעדר דיווח ותשלום מס. אלה שלא נמצאו לגביהם חשדות או אינדיקציות, יסומנו באופן בולט כתושבי חוץ, בתהליך שיסתיים עד סוף 2016. לכן, מומלץ להיערך לכך בהקדם ולקבל ייעוץ משפטי.
*דר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי, ומייצג לקוחות בהליך גילוי מרצון:
