מרד הצרכנים החרדי

הציבור החרדי אינו צרכן עיתונים, כמו "ידיעות אחרונות" או "מעריב" או כל כתב עת אחר בו ניתן למצוא תמונות נשים או כתבות לא צנועות. עיתונים ייעודיים לקהילה זו קיימים בישראל ובתפוצות, ומכילים כתבות שעברו פיקוח רבני. אחד מהשבועונים הבולטים האלה הוא - "בקהילה", מתחרה רציני לעיתון "משפחה"

בקהילה הוא עיתון מעניין שיש מה לקרוא בו, אולי אף יותר מעיתונים חרדים אחרים. הוא אינו שייך לשום מפלגה, והוא מסקר את כל הפלגים ללא הבדלים. לפני כעשר שנים החל העיתון להימכר תמורת שקל אחד בלבד, לאחר שהיה מחולק חינם בריכוזים חרדיים ברחבי הארץ, וכעבור תקופה עלה מחירו עד שהיום הוא מגיע ל-13 שקלים, ובאנגליה ניתן לרוכשו תמורת ארבעה פאונד טבין ותקילין.

המלחמה על הכסף החרדי לא פסקה לרגע. כמעט בכל תקופה קם לו עיתון חדש שמנסה להוציא עוד את מה שלא נשאר בכיס, או עיתונים ותיקים שמנסים להרבות מנויים וקונים.

לעיתון בקהילה מצורפים כמה סוגי מגזינים שונים, בין היתר גם מדור כלכלי המתפרש על פני כמה עמודים בשם מקרו – ניסיון, אולי, לחקות את דה מרקר או גלובוס וכדומה. לאחרונה התחלפה הנהלת העיתון ומאז החלו לצרף לעיתון גם מגזין תמונות בשם העולם החרדי, שבו ניתן לראות תמונות מחתונות, שמחות וכדומה של רבנים ואדמורים שנערכו בשבוע החולף.

מגזין התמונות, העולם החרדי, היה ועדיין נמכר באנגליה תמורת שלושה פאונד, וכשהחלו לצרף את המגזין לעיתון, שמחנו כולנו על חיסכון של כמה פאונדים בשבוע, כי הרי מעתה לא צריך יותר לקנות את המגזין. אך השמחה הייתה מוקדמת מדי; החליט מי שהחליט להפריד את העיתון מן המגזין, ולמכור את בקהילה לחוד (ארבעה פאונד) ואת העולם החרדי לחוד (שלושה פאונד נוספים). ורק בחול (בריטניה וארהב) הוציאו את המגזין מהעיתון, כשבארץ ממשיכים למכור את העיתון יחד עם המגזין. לטענת הנהלת בקהילה מדובר בהחלטה של מפיץ העיתון בארץ, השולח את העיתונים לאנגליה ולארהב.

עלונדון אצלכם במייל ובדואר
הרשמו עכשיו

לפני כחודש וחצי החליטה קבוצת אנשים בסטמפורד היל, וביניהם כותב שורות אלו, כי יותר לא שותקים. עשרות מהלקוחות באנגליה שפנו אל המערכת בישראל, הן טלפונית והן באימייל, נתקלו בהתעלמות, למעט כמה תשובות לא הגיוניות.

לאחר כשבועיים של התעלמויות מצד הנהלת העיתון הוחלט בקהילה החרדית על חרם נגד העיתון, ומאות ישראלים באנגליה העבירו את הודעות החרם במסרונים לחבריהם. בשבוע הראשון החרם הצליח חלקית (לא לכולם יש פלאפונים עם הודעות טקסט. על 'פלאפון כשר' שמעתם?), והתייחסותו של המפיץ בארץ נראתה מזלזלת כלפי הקהל האנגלי. בשיחה עמו הוא אמר: בוא נראה אתכם עם החרמות שלכם והמאבק שלכם, בוא נראה את הכוח שלכם, נראה כמה זה ישפיע. לאחר מכן, בשיתוף בעלי חנויות בסטמפורד היל ובגולדרס גרין, על אף הפסדם, הוחלט כי לא יכניסו את העיתון לחנות שלהם. כמו כן, הודפסו מודעות שנתלו בכל בתי הכנסת, הקוראות לקהל שלא לקנות את העיתון בקהילה.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, המאבק עדיין בעיצומו. כעת אנו פועלים להביא לבד מהארץ את העיתון – גם יותר זול וגם מגיע עם המגזין המצורף.

* הכותב הוא עסקן ציבור ועיתונאי.

<div dir="auto"><span class="il">בני</span> רוזן הוא עיתונאי ואיש עסקים, וגם אב לילדים בזמנו הלא פנוי.</div>

למאמרים נוספים מאת בני רוזן

קרא עוד