כפי שכבר דיווחנו לאחרונה באתר עלונדון, קבוצת המלונות הישראלית פתאל הייתה שותפה לעסקת ענק בשווי של כמיליארד פאונד, כאשר חברת השקעות הנדל”ן הבריטית קווינסגייט (Queensgate) רכשה בחודש מרץ האחרון ארבעה מלונות יוקרתיים בלונדון מקבוצת מלונות גראנג’ (Grange Hotels). פתאל – דרך הזרוע האירופית שלה – חתמה על שכירות של בתי המלון ל־25 שנה, והכריזה על מיתוג מחדש ושיפוץ בתקציב של 35 מיליון פאונד.
בתי המלון ממוקמים באזורים סנט פול (Leonardo Royal Hotel London St Paul’s) סיטי (Leonardo Royal Hotel London City), טאוור ברידג’ (Leonrado Royal Hotel London Tower Bridge) והולבורן, וכוללים אולמות כנסים ומתקני ספא ופנאי, כולל בריכות שחייה. יחד הם מהווים כ־1,340 חדרים במרכז העיר וקרוב ל־87,000 מ”ר של נדל”ן בלונדון. שלושה מהם פועלים תחת המותג “לאונרדו רויאל” והמלון בהולבורן יפעל תחת מותג הלייפסטייל של החברה, “ניקס” (NYX), ואותו הם מתכוונים לשפץ באופן נרחב יותר, שייקח כשנה שלמה.
המלונות כבר פועלים תחת שמם החדש, עוד לפני תקופת השיפוץ. “המלונות הם יפים עם חדרים ומתחמי ספא גדולים, ככה שהם נמצאים כבר במצב מצוין”, מסביר דני (דניאל) רוג’ר, מנכ”ל קבוצת פתאל באירופה ובבריטניה. “המלונות זוכים לתפוסות מאוד גבוהות, גם בסופי שבוע, מכיוון שזה קהל שרוצה ליהנות מהספא. בעיקרון אלה מלונות עסקיים, כמו שאר המלונות במרכז לונדון. יש כמובן גם תיירות, אבל באמצע השבוע זה בעיקר לאנשי עסקים”.
דריסת רגל באיים הבריטיים
עושה רושם שרוג’ר די מצטנע ולא לוקח קרדיט אישי על עסקת הענק הזאת. “עמדו הרבה אנשים מאחורי העסקה. אני בסך הכל אחראי על מלונות פתאל בכלל אירופה. לא בגללי יצאה העסקה לפועל”, הוא אומר. אבל נראה שזוהי רק חלק מדריסת רגל של רשת המלונות הישראלית באיים הבריטיים; “יש 52 מלונות בבריטניה ובאירלנד, כולל חוזים שכבר נחתמו ושהמלונות בבנייה”.
רוג’ר מגלה שיש מלונות שנבנים עבורם – בבריסטול ובמנצ’סטר. במנצ’סטר הם כבר החלו בתפעול המלון המרשים דה מידלנד (The Midland – Manchester); “בניין יפה ובלתי רגיל עם יותר מ־300 חדרים, והוא ישופץ בתקציב של 11 מיליון פאונד”. בנוסף, הם מנהלים מו”מ על מלון שלישי בדבלין, שצפוי להתווסף לשני בתי מלון שהם כבר מפעילים בעיר הבירה של אירלנד.
ההתרחבות האירופאית כוללת גם פתיחת מלונות חדשים באמסטרדם (Leonardo Royal Hotel Amsterdam) ובבילבאו (NYX Hotel Bilbao by Leonardo Hotels) – יעד תיירותי נחשק בצפון ספרד. מעבר למלונות, הקבוצה הודיעה בחודש אפריל כי קיבלה זיכיון להפעלת טרמינל פרטי ראשון מסוגו בישראל למשך עשר שנים, שיקרא “טרמינל פתאל”.
למרות שהבעלות והניהול הראשי הם ישראלים, אין במלונות החברה איזשהם סממנים ישראליים מיוחדים. גם קהל היעד לא נסמך במיוחד על תיירות ישראלית. רוג’ר מספר שמעט מאוד ישראלים שוהים במלונותיהם בבריטניה; “אני מניח ש־98-99% מהלקוחות הם אירופאים”. ואם יש קוראים ישראלים שמתגוררים בארץ וחולמים על מציאת עבודה בבריטניה, לרוג’ר אין בשורות עבורם לגבי קבלת ויזת עבודה מזורזת דרך רשת המלונות הישראלית.
סוד ההצלחה? בזכות האירים
המלונות בבריטניה מנוהלים למעשה על ידי צוות הניהול של Jury’s Inn – רשת מלונות אירית, שאותה רכשה קבוצת פתאל ב־2017, יחד עם חברת הנדל”ן השוודית Pandox. לדברי רוג’ר, חלק מההצלחה הגדולה של פתאל נזקפת לאותה הנהלה. “הם מאוד השתלבו בעשייה הזאת”, הוא אומר. “ההנהלה ערכה סיור במלונות שלנו בישראל כדי להכיר אותנו ולראות את האופי של המלונות שלנו בארץ. הם בעד התרחבות ועובדים קשה כדי להוכיח את עצמם ולהצליח איתנו”.
האם הסאבלטים ו־Airbnb משפיעים על מצב המלונות? “זה לא שוק פרוע באירופה”, הוא משיב. “יש הרבה הגבלות, במיוחד בברצלונה, בברלין… בבריטניה שמתי לב שהרבה בניינים אוסרים על הדיירים להשכיר את הדירות שלהם. זה לא הגיע למצב כמו בארץ, שלמשרד התיירות יש עניין שיהיו כמה שיותר דירוניות… מעצם העובדה שיש כל כך הרבה טיסות לואו־קוסט התיירות מתרחבת, ככה שכולם נהנים: המלונות, בעלי הדירות, המסעדות”, הוא מוסיף. “החבר’ה הצעירים טסים הרבה יותר מאשר קודם ולוקחים חופשות קצרות, וכל אחד משתלב במלונות, הוסטלים או דירוניות. צריכים לחיות עם העובדה ש־Airbnb הוא גורם רציני בתיירות, אבל זה עוזר לתיירות לגדול עוד יותר. זה יכול להשפיע בערים מסוימות אולי, אבל בסך הכל זה הופך את התיירות להרבה יותר קלה להשגה ומדרבן אנשים לנסוע יותר”.
והאם הברקסיט ישפיע? “לא יודע. מי כן יודע?”, שואל רוג’ר בצחוק מתוסכל על מצב הביניים המגוחך. “בינתיים זה לא משפיע”.
“אני צעיר בן 73”
דני רוג’ר חי בלונדון יחד עם אשתו, יפה, מאז מרץ 2018, אחרי 12 שנות מגורים בברלין. מתוקף תפקידו, הוא טס מדי שבוע למשרד הראשי של החברה בברלין ולמלונות השונים ולפיתוחים עתידיים באירופה. במלונאות הוא נמצא כל חייו הבוגרים; נולד בצ’ילה, עזב בגיל 18 כדי ללמוד את התחום בגרמניה ובשווייץ, ועבד שבע שנים באירופה. בשנת 1971, הוא הגיע לארץ לביקור והחליט להישאר.
“למרות שלא ידעתי עברית, קיבלתי עבודה מיד, במלון דן אכדיה בהרצליה”, הוא נזכר. “לבסוף הייתי 14 שנה בחברת ישרוטל עד 1998. פתחתי חברת ייעוץ ובגלל האינתיפאדה (השנייה, בשנת 2000), ראיתי שכל הפרויקטים התיירותיים נפלו, ואז ב־2002 הוצע לי להיות מנכ”ל של רשת קטנה של מלונות בפראג”.
ב־2006 הוא עבר לגרמניה כדי להתחיל את עבודתו עם קבוצת פתאל. הם התחילו עם מלון אחד בברלין וכיום יש לקבוצה כ־160 מלונות ב־15 מדינות באירופה. לאחר ששימש כמה שנים כמנכ”ל רשת מלונות לאונרדו באירופה, הוא מונה לפני כשנה לתפקידו הנוכחי.
תוכניות לעתיד? “אני בגיל כזה שאני נהנה מכל יום שאני עובד. כל בוקר יש לי אתגרים חדשים. אבל אני צעיר בן 73 (צוחק). כשאפרוש, אגור בתל אביב”.
