מגרש הרוסים

המחזה הקלאסי של שייקספיר – שנקרא בין אנשי המקצוע המחזה הסקוטי בשל אמונה תפלה שאם מבטאים את שמו המפורש זה מביא קללה – נכתב לפני יותר מ-400 שנה, אך נראה אקטואלי מתמיד בהפקה החדשה שעולה כעת בווסט אנד לעשרה שבועות בלבד.

מקבת’, גיבור קרבותה, המשוחק בהצגה עי פטריק סטיוארט (קפטן פיקארד ב’מסע בין כוכבים הדור הבא’), חוזר הביתה אחרי המלחמה. בדרכו, שלוש מכשפות מנבאות את עלייתו למלוכה. נבואה זו מתחילה מסכת דמים. מקבת’, בעידודה של אשתו, רוצח את המלך דאנקן ומכאן ועד להיותו עריץ טוטאליטרי הדרך איננה רחוקה.

המחזה נכתב בתחילת המאה ה-17 בתקופה שג’יימס הראשון עלה באופן מפתיע לשלטון (אחרי מותה של אליזבת הראשונה). האווירה הפוליטית באנגליה הייתה מלאה בתככים ומזימות פוליטיות. מקרה מפורסם מהתקופה הוא ניסיונו של גאי פוקס להצית את בתי-הפרלמנט, מזימה שנכשלה ברגע האחרון וגרמה באופן ישיר ועקיף למאסרם ותלייתם של אנשים רבים (את האירוע ממשיכים האנגלים לציין ב-5 בנובמבר כל שנה באופן המזכיר את לג בעומר). שייקספיר בחר להרחיק את דמותו של מקבת’ ולשייכה לדמות היסטורית של מלך סקוטי בשם זהה, בין היתר מחשש לצנזורה (מחזות אחרים באותה תקופה שהיו קרובים מדי לתיאור בית-המלוכה המכהן, צונזרו).

במאי ההצגה, רופרט גולד, החליט לעגן את ההפקה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה ברוסיה. המחזה נראה מאוד קולנועי, כמו סרט משנות הארבעים, עם שילוב מרשים של טכנולוגיה וקטעי וידאו מהמלחמה ואחריה. הדמות של מקבת’ מזכירה במידה רבה את דמותו של סטלין בשילוב עריצים מודרניים אחרים. המכשפות בלבוש של אחיות רחמניות / נזירות / משרתות אוחזות מאחורי גבן סכין ובכך משדרות מסר כפול. התאורה מלאת הצללים עוזרת אף היא ליצור אווירת אימה.

המשחק מצויין, בעיקר של פטריק סטיוארט, שלא בכדי נחשב לאחד השחקנים השייקספיריים המשובחים כיום. לצידו מככבת קייט פליטווד, שבמקרה או לא, היא גם אשתו של הבמאי. אמנם היא צעירה בהרבה מסטיוארט, אך למרות זאת היא מצליחה לגלם באופן אמין ומרגש את האישה שמדרבנת את בעלה לרצוח ובסופו של דבר מאבדת את שפיות דעתה. מעבר לכך, הפקה זו תיזכר באופן מובהק בשל הבימוי והבחירות האפקטיביות של הבמאי. מסתבר שרוסיה לא רחוקה עד כדי כך מסקוטלנד. ואולי גם אנחנו לא.