כשחיים ביחד, הרעיון של מתי אני אראה את הילד? לא עולה בדעת אף אחד מההורים. אבל כשמתגרשים, השאלה עולה, כפי שגילה ב? שהגיע אליי כדי לשאול מה לעשות בקשר למצב החדש שנוצר, לאחר שהיחסים בינו ובין אשתו התדרדרו מסיבות שונות והוא עזב את הבית.
לב? יש שני בנים (בני 5 ו?10) שהיו מאוד קשורים אליו כשעוד התגורר בבית והוא תמיד נהג לבלות איתם בסופי שבוע, לאחר שבימי השבוע חזר הביתה בשעות מאוחרות. מאז שעזב, הוא הרגיש שהילדים החלו להתרחק ממנו. כל פעם שניסה לתאם לראות את הילדים, אשתו אמרה לו שהילדים עסוקים בחוגים ושאין להם זמן אפילו לדבר איתו בטלפון. באחת הפעמים שכן הצליח לתאם, אמר לו הגדול שהוא שמע מאימא שאבא עזב כי הוא לא אוהב אותם יותר ושהוא לא משלם לאימא כלום.
ב? הרגיש חסר אונים ושאל מה עושים כדי לראות את הילדים יותר ולחזק איתם את הקשר. בשלב ראשון, המלצתי לו ללכת למטפל (פסיכולוג) משום שאם יש שינוי כל כך דרמטי ביחסו של הילד להורה, כדאי לבדוק מאיפה זה מגיע ולטפל בזה. בית המשפט אינו מציע טיפול בשורש הבעיה. אמרתי לו שאם אישתו תתנגד, אפשר לבקש מבית המשפט Specific Issue Order – זהו צו שבו מבקשים מבית המשפט שיורה על ביצוע של מעשה מסוים. או במילים משפטיות: ?צו עשה?.
הסברתי לו שיש חשיבות עליונה במקרה כזה להסדרת הקשר באופן פורמלי ומהר, מכיוון שככל שהזמן עובר הילד מתקבע בדעותיו ולא לטובתו. הסדרת הקשר יכולה להתבצע בהסכמה או על ידי צו של בית משפט (Child Arrangments Order). הסדר ראייה בין הצדדים מכיל בדרך כלל את הקביעה – מתי ואצל מי יהיה הילד ובאיזה אופן. זאת, כדי לשלול מצבים של בלבול ולמנוע ויכוחים מיותרים. בית המשפט יפסוק לפי עיקרון טובת הילד וככל שהזמן עובר והילד גדל – רצונו נשמע יותר.
עוד סיבה לפעול מהר במיוחד היא אם יש חשש שההורה שאיתו נמצא הילד מכוון את הילד כנגד ההורה השני. ישנה תיאוריה בבתי המשפט בימים אלו שנקראת Parental Alienation, שעל פיה הורה שאיתו חי הילד גורם לו להזדהות עם האינטרסים והמצב שלו והילד מאמץ את דעת ההורה שבהרבה מהמקרים היא נגד ההורה השני. אז הילד לאט?לאט מתחיל להראות התייחסות שלילית להורה. אם מוכח שהורה פועל בצורה כזו, שגורמת לניתוק מכוון מהילד, בית המשפט יתערב עד כדי העברת המשמורת להורה השני.
במקרה של ב?, הגשנו בקשה ולאחר הליכים ניתן צו שבו הוא קיבל הסדרי ראייה שחידשו את הקשר עם הילדים, והצו גרם לאישתו למלא אחר הסדרי הראייה. בדרך כלל ההורים מנסים להגיע להסכמות לטובת הילדים, אבל אם אתם חושדים שמצבכם יהיה שונה – חשוב לפנות לעוד שמתמחה בדיני משפחה בהקדם האפשרי.
* שלומית גלזר היא בעלת רישיון עריכת דין בישראל (החל מ?2003) ובאנגליה (החל מ?2008). היא התמחתה בדיני משפחה ובתיקי גירושים וילדים. משרדה, Glaser Jones Law, הוקם ב?2013 בשיתוף עם בעלה, פרופ? טים ג?ונס, שצבר ניסיון של למעלה מ?30 שנה בתחום המשפט האנגלי. המשרד מורשה ומוסדר על ידי רשות הרגולטורית של עורכי הדין באנגליה ובוויילס (SRA).
Glaser Jones Law
Shlomit Glaser
Pavilion
96 Kensington High Street, W8 4SG
(by the Israeli Embassy)
020-7993-7173
07875-337-350
* אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי.
* כתבה שיווקית
