עליית מחירי המזון נבעה ממספר גורמים, שחלקם הם עונתיים: המחירים נעים תמיד במחזוריות, שכן אחרי מחירים נמוכים יש פחות ייצור, המוביל למחסור שמעלה את המחיר; ישנה גם השפעה של מזג האוויר, כגון ההצפות באוסטרליה. החלק המטריד ביותר נובע מהריבית הנמוכה במדינות המערב, שלא מתאימה לכל העולם, אבל רבים דבקים בה ובכך הם מובילים לתהליכים אינפלציוניים. אפילו באנגליה, מזה חמישה חודשים רצופים, נגיד הבנק המרכזי צריך להסביר לממשלה מדוע האינפלציה חורגת מהיעד. למי שלא שם לב, האינפלציה באנגליה הינה יותר מכפולה מהיעד הממשלתי, מעל 4%, בעוד שהיעד הוא 2%, וזאת עוד לפני העלאת המעמ, בשיעור של 2.5%. כל אלה צפויים לגרום לעליית מחירים תוך מספר חודשים.
האם למהומות תהיה השפעה על הכלכלה העולמית או שאלה הם רק שינויים חיוביים של מעבר מדיקטטורות לדמוקרטיות? בסוף המאה הקודמת ראינו מעבר מסוג זה שהתרחש בשני חבלי עולם – בשנות ה-80 בדרום אמריקה, בה החליפו מספר מדינות משטר צבאי במשטר דמוקרטי ובשנות ה-90 במזרח אירופה. ברטרוספקטיבה, שינויים אלה – למרות שגרמו לזעזועים ואפילו רעידות קשות במספר מדינות – היו מאוד חיוביים מבחינה כלכלית. מספיק לראות את הפריחה של ברזיל בכדי להבין זאת. השאלה היא – אם ניתן להסיק מכך משהו על השינויים שעומדים להתרחש בצפון אפריקה ובמזהת.
עד למהומות האחרונות בלוב, לא היה נראה כי לאירועים אלו תהיה השפעה משמעותית על התפתחות הכלכלה העולמית. נכון שהבורסה בקהיר הייתה סגורה מספר שבועות, אבל זה לא אירוע שיש בכוחו להשפיע על הכלכלה העולמית, וגם לא חילופי שלטון בקהיר או בתוניסיה. הדאגה החלה בשבועיים האחרונים עם ההשפעה של מהומות אלו על אספקת הנפט בעולם. נכון שייצוא הנפט של לוב הינו רק אחוז בודד מייצור הנפט העולמי, אבל החשש הוא כפול: כבר היום אין עודף ייצור גדול של נפט בעולם ולכן יש רק מעט מאוד מקורות שיכולים להגדיל תפוקה. עדיין לא ברור אם לוב היא האחרונה, או שמספר מדינות נוספות, שהן גם יצואניות נפט וגם בהן יש אבטלה גבוהה של צעירים, ילכו בעקבותיה. כמו כן, כבר כעת מחיר הנפט הינו קרוב ל-100 דולר לחבית ובהמשך צפוי לעלות לרמות של 120-130 דולר. כל אלו יכולים להוביל את העולם למיתון מחודש, שלא ברור אילו כלים עומדים לרשות הממשלות לטפל בו. שכן הריבית כבר נמוכה והממשלות (במיוחד ארהב) זורקות כסף לצרכנים בכדי לבסס את היציאה מהמיתון.
החשש הכלכלי, בשונה מהחשש המדיני, הוא לא מעליית האחים המוסלמים, שכן באיראן ממשיכים לייצא נפט למרות המשטר המוסלמי. החשש הכלכלי נובע מאי הסדר, שעשוי להוביל לעצירת ייצוא הנפט והגז כפי שקורה בלוב – ובכך להוביל לעליית מחירי הנפט, שעשויה בתורה להחזיר אותנו למיתון בתקופה הקרובה. מחירי נפט של מעל 100 דולר לחבית לאורך זמן יובילו לרווחים גדולים של חברות הנפט, אבל להפסדים גדולים לשאר חלקי השוק והמשק, ויכניסו אותנו בבריטניה, ביחד עם כל העולם, לגל האטה חדש. אם זו סכנה ממשית או תיאורטית – את זה ניתן יהיה לדעת בוודאות רק בדיעבד.
* הכותב הינו כלכלן ויועץ פיננסי.
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
