שלום לכל יושבי הגולה. הנה, לכבוד יום העצמאות הממשמש, ספירת מלאי קצרה על הנעשה בישראל בין פסח לחג הכרזת המדינה. אז יש נשיא מטריד, אח של נשיא חשוד בלהטריד, שר משפטים מתפטר מטריד, שר אוצר מועל וגונב לכאורה, יושב ראש וועדת חוץ וביטחון בחקירות, ראש ממשלה תחת שבע חקירות מתפתחות, חברת כנסת בלתי משכילה, חבר כנסת שתוי שהולך מכות – ואני בטוח ששכחתי מישהו. אין לי ספק ששכחתי מישהו. אין דבר, ניזכר בו בחודש הבא, לא בוער. נכון שפתאום לימור לבנת נראית כמו שלגיה בכל הנוף המכוער והמבחיל הזה? האמת שלא, ממש לא.
עכשיו הגיע סיום מושב הכנסת החורפי. הם יוצאים לפגרה, החברים. צריכים לנוח. גם אנחנו נשמח לנוח. אולי תלכו שלא על מנת לחזור? תלכו, תגורו בבית של הירשזון, נורא חמוד שמה. מתי לנו תהיה פגרה? פתאום התברר שהשר לשעבר, רמון, שהיה עסוק כל המושב בלהזים נשיקות וחדירות לשון למיניהן, קיבל על כל התקופה הנחמדה הזו משהו כמו 130 אלף שקל מאיתנו, ולא היה יום אחד במליאה. גם אני רוצה ככה. גם אני רוצה לקבל 20 ומשהו אלף שקל לחודש ולא להגיע יום אחד לעבודה. האמת שאני לא ממש רוצה – אבל בגלובלי, באיזה עוד מקום אפשר לא להגיע לעבודה ולקבל כל כך הרבה כסף ועוד להתנשק פה ושם?
אז, הנה אני אגיד לכם איפה. החודש פורסמה בהרחבה רשימת שיאני השכר. זה משהו שקורה כל שנה, וכל שנה זעקות שבר נשמעות מכל עבר. השנה הזעקות היו קצת חלשות כי כולם מסביב קצת רעבים – אבל בכל זאת מגלים ערנות מסוימת. שישה מהעשירייה הראשונה הם אנשים שעובדים בקופת חולים לאומית (האם זו קופת החולים שהירשזון חיבב מקום ראשון?). בראש הרשימה עצמה מופיע מנהל בכיר באחד מבתי החולים של קופת חולים כללית. עכשיו שיהיה ברור – גם אני חושב שרפואה זה מקצוע טוב וצריך להרוויח בו לפחות כפול מעמיר פרץ, נגיד. אבל למה יותר ממאה אלף לחודש? ולמה בדיוק בתחום שבו מספרים לנו כמה אין כסף לחולי הסרטן, למשל? תרוויחו, אבל תשאירו קצת לתרופות וכל השטויות האלה עבורם אנחנו משלמים כל החיים המון כסף. המון כסף.
כמה קטנות לסיום
עכשיו זה רשמי. הייתה מלחמה בצפון ואפילו יש לה שם. עכשיו ברור לכל אחד למה הוא מת ומתי.
הנה עוד הישג לישראל – מעמד המורה במדינה הוא מהנמוכים בעולם. ואנחנו ממשיכים לשלוח כל בוקר את היקר לנו מכל לנמוך בעולם הזה.
מתברר שהרשות הפלסטינית מכחישה את השואה. וואו, איזה שוק! מתברר שגם ישראל מכחישה את השואה, אחרת לא ברור למה ניצולי שואה חיים בעוני במדינת ישראל.
ארבע שנים למלחמה בעיראק. רק מאה אלף הרוגים או משהו. קטן עלינו, תחי אמריקה!
וסקר אחד לקינוח: מחקר גרמני קובע כי אנשים שמשחקים במשחקי מכוניות במחשב מפתחים תוקפנות על הכביש. המדור לא הסתפק במסקנת הסקר הברורה הזו, ומביא כאן לראשונה את הסקר השלם: ילדים שמשחקים פק-מן יסבלו מהפרעות אכילה, ילדים שמשחקים שמות יגדלו להיות פקידים במשרד הפנים, ילדים שמשחקים חמש אבנים יהיו ברוב המקרים – פלסטינים, ילדים שמשחקים 1,2,3 דג מלוח, יהפכו בעתיד לפולנים, ילדים שמשחקים טניס יגדלו להיות אנשים מאוד משעממים.
