גרים בבריטניה ומחזיקים בחשבון בנק בישראל? הבנקים בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, החלו בתקופה האחרונה לתחקר את לקוחותיהם בנוגע לתשלומי המסים שלהם. כך, לדוגמה, תושב בריטניה המחזיק בחשבון בישראל יידרש מעתה על ידי הבנק להצהיר על תשלומי מסים בבריטניה, ואף להוכיח זאת. עד היום, פעולות אלה של הבנקים בישראל נעשו באופן יזום ללא כל הנחייה ברורה מצד הרשויות. כעת, בנק ישראל פרסם הנחייה לבנקים לדרוש מהלקוחות הצהרה כי דיווחו על הכנסתם בהתאם לדין, ואף לבקש מהם להציג חוות דעת משפטית בנושא מסים. כך למעשה נעשים הבנקים לשליחים של רשויות המס, אף שהם אינם מקבלים כל תמורה מהמדינה על שירות אכיפה בענייני מסים.
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם לאחרונה דרישה למערכת הבנקאית בנושא אכיפת דיני המס. בדרישה נאמר, בין היתר, כי הסיכונים לבנקים גדלו משמעותית בשנים האחרונות, על רקע המאמצים המוגברים של רשויות המס, ובכלל זה של רשות המסים בישראל, להיאבק בהון השחור שמקורו בעבירות מס. הובהר גם כי הסברים סתמיים של לקוחות שמדובר בתכנון מס לא מהווים כשלעצמם הסבר מניח את הדעת, ועל הבנק לבחון, בהתאם לגישה מבוססת סיכון, את הצורך לדרוש מהלקוח הצהרה כי דיווח על הכנסתו בהתאם לדין ואף לדרוש ממנו להציג חוות דעת משפטית בנושא מסים.
החשש מפני הלבנת הון
הרקע לדרישות החדשות הוא בתיקון לחוק איסור הלבנת הון שנכנס לאחרונה לתוקף בישראל, ושבמסגרתו נכנסו לחוק גם עבירות מס חמורות. בתיקון זה נקבע כי כל עבירת מס חמורה וכל פעילות בכספים שמקורם בעבירות מס ייחשבו כעבירה פלילית. המשמעות היא שמי שמעלים מס במכוון ייחשב כמי שביצע עברה של הלבנת הון, שהעונש עליה חמור יותר. כמו כן, נקבע כי ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים, שיאפשר לה גם לחלט את רכוש העבריינים.
בהתאם לתיקון החדש, עבריין מס ייחשב כמלבין הון במקרים של העלמת הכנסה של מיליון שקל בשנה ויותר, או 2.5 מיליון שח בארבע שנים רצופות. בנוסף, נקבע כי עבירה תיחשב הלבנת הון אם מדובר בהעלמת מעמ בסך 170,000 שח בשנה (מס שלא שולם), או 480,000 שח בארבע שנים רצופות.
בעקבות התיקון, קבע הפיקוח על הבנקים כי הבנקים נדרשים לערוך שינויים בנהלי הבנק וכי בהמשך ייבחן שילוב הוראת ניהול בנקאי תקין מס? 411, שנועדה למנוע הלבנת הון ומימון טרור. הפיקוח על הבנקים מתריע מפני דגלים אדומים – דפוסי פעולה שעשויים להצביע על ביצוע עבירות מס של לקוחות ושאותם הבנק נדרש לזהות ולבקש הסברים מהלקוחות. מבין הדפוסים הנכללים ברשימה: הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת, העברות מרובות של סכומים מהותיים למקלטי מס, תנועות סיבוביות של כספים המושקעים מחדש במדינות לאחר שהופקדו במקלט מס, חשבונות ממוספרים ללא שם, הסתרת אזרחות כפולה, שימוש בשירותי דואר שמור, מקרים שבהם הלקוח מתעקש שהבנק לא ייצור עמו קשר ישירות, לקוח שמגלה עניין רב מהרגיל בנושא מס או שלא מסוגל/מעוניין לגלות מה מקור הכסף.
אמנם הפרקטיקה שלפיה הבנקים אוכפים את דיני המס החלה לפני כשנתיים, אך כעת הבנקים יאלצו לבחון את השינויים הנדרשים במדיניות איסור הלבנת הון בדגש על סוגיות הכר את הלקוח, לפיכך, מומלץ להיערך בהקדם, בין היתר, באמצעות קבלת חוות דעת משפטית מעורך דין המומחה בדיני המס.
* דר אבי נוב הוא עורך דין מומחה בדיני מיסים – www.israeltaxlaw.com.
* אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי.
