70 סטודנטים מהלונדון ביזנס סקול ובנות זוגם שמוצאם מ-17 מדינות שונות, ביקרו בארץ במשך שבוע ימים בטיול שארגנו חברי המועדון הישראלי בבית הספר: רן קרני, מיקה רווה וגיא ישראלי. מלבד סטודנט אחד והמארגנים הישראלים, לכולם זו הייתה הפעם הראשונה בישראל. המטרה הייתה לתת לסטודנטים הזדמנות להכיר את ישראל ואת הייחודיות שבה, מתוך הנחה שיום אחד הם יהיו ממובילי עולם העסקים ואנשים בעלי השפעה, וסביר להניח שייתקלו בהחלטה עסקית כזו או אחרת, שיכולה לכלול את ישראל בתוכה, אומר גיא ישראלי, שסיים השנה את לימודי התואר השני במנהל עסקים (MBA) בבית הספר, התקווה היא כי בזכות הטיול הזה, תיווצר אצלם פינה חמה בלב לישראל והם יחליטו לטובתה.
מהכבד אל הקל
את הטיול התחילו חברי המשלחת בביקור בעיר העתיקה בירושלים, לגמרי במקרה, ביום הנכבה. הם ביקרו בכותל, בכנסיית הקבר ומנהרות הכותל. ירושלים היא עיר מדהימה דווקא מכיוון שעל פניו, נראה כי הכול שקט, שליו וקדוש, במקום שהוא למעשה כל כך מתוח וגועש, מספר פיטר לי, אמריקאי-סיני מניו-יורק. אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה אנשים עם נשק במקום כל כך רוחני, ממש מראה סוריאליסטי שמשנה תפיסות עולם.
פיריל קוקאגלו מטורקיה היא המוסלמית היחידה שהייתה במשלחת, ורק לה מותר היה להיכנס להר הבית. זו הייתה חוויה מאוד מרגשת עבורי. אני אמנם לא דתייה, אבל אמי אישה מאמינה ושמעתי על הר הבית בילדותי, היא אומרת. היה קצת מוזר לראות שאנשים גרים כל כך קרוב אחד לשני, אבל כדי להגיע לצד השני של הרחוב צריך לעבור בדיקות ביטחוניות ולהראות את הדרכון. אחרי הביקור במוזיאון יד ושם, סטודנטית מפולין סיפרה לישראלי, כי הביקור השאיר עליה רושם חזק במיוחד, כיוון שכשלמדה בילדותה על השואה זה היה בצורה עובדתית, טכנית ופחות רגשית. הביקור במוזיאון, שם ראתה תמונות וחפצים של נספים, הוסיף לה חלק מרכזי בפאזל.
הביקור ב’יד ושם’ היה עבורי חווייה שגרמה לשינוי מחשבתי בחיי, אומר לי, המוזיאון עצמו הוא אחד מהמוזיאונים הטובים ביותר שבהם ביקרתי. אני לא אדם דתי וההיכרות שלי עם מלחמת העולם השנייה הייתה בעיקר עם הזווית של אסיה, אבל רושם מיוחד השאיר עליי החלק בו הוצגו חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים תוך סיכון חייהם וחיי משפחתם. הם ממש גיבורים הירואיים ואני מאוד מקווה שדרכי העולם לא יעמידו אותי במבחן הזה.

שכנים קרובים רחוקים
פוליטיקה לא הייתה המרכיב העיקרי, מסביר ישראלי. בבית הספר לא נכנסת הפוליטיקה למסדרונות, וניסינו לשמור על זה גם בטיול. רצינו להראות את מדינת ישראל מזווית אחרת – היסטורית, תרבותית וחברתית. אולם, כשהגענו לביקור בצפון הארץ ועלינו לתצפית מהר בנטל, הבינו המשתתפים כמה האויבים שלנו, סוריה ולבנון, יושבים קילומטרים ספורים מהגבול. פתאום הדברים קיבלו מימדים של המצב בשטח וכמובן גם משמעות. יחד עם זאת, התגובה העיקרית שקיבלנו הייתה שהם לא מבינים למה החדשות שמגיעות מישראל מקבלות מקום כל כך גדול בחדשות הבינלאומיות, דבר שיוצא מכלל פרופורציה ביחס לדברים אחרים שמתרחשים בעולם.
נראה כאילו סוכנויות החדשות בוחרות לפרסם רק את הכותרות שתמכורנה עיתונים, אך לא מתעסקות בחיי היום-יום, אומר לי וממשיך: התחושה של מטוס F-16 שחג מעליך בשמיים או טיול ילדי בית ספר, המלווה על ידי מאבטח עם נשק – אלו דברים שבישראל הפכו לדברים שבשגרה, ולכאורה לכם, הישראלים, זה נראה נורמלי, למרות שאין בזה שום דבר נורמלי ואני ממש לא הייתי מודע לעובדה שכך מתנהלים החיים בישראל. אני חושב שכמשתתפים בטיול, פתאום הבנו שהתהליך להסכם השלום הוא כל כך מורכב וקשה, אם בכלל בר-השגה, הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה.
הסטודנטים חתמו את הביקור בשלושה ימים קלילים בתל אביב, במסגרתם ביקרו בנווה צדק, ביפו ועשו סיור בעיר הלבנה, בנוסף לבילויים בפאבים, מסיבות, חוף הים ומרכזי קניות. חברי המשלחת גם קיבלו תעודות שגרירים של רצון טוב, ממשרד התיירות.
אנחנו, הישראלים, חושבים שכל מי ששומע את המילה ‘ישראל’ באופן אוטומטי רוצה לדבר על פוליטיקה, אבל זה לא המצב, אומר ישראלי. אנשים לא באמת מודעים למה שקורה במדינה ולמען האמת זה גם לא כל כך מעניין אותם. חשוב להראות לאנשים כאלה שהמדינה היא לא רק סכסוך בין יהודים וערבים, אלא מקום שנהדר לחיות בו, הוא מסכם.

































