מיום הקמת מדינת ישראל נהנו תושבי חוץ מפטור ממס הכנסה על רווחים מפיקדונות שהחזיקו בבנקים בארץ. גם הרפורמה במס לא פגעה במעמד תושבי חוץ, ולכאורה נשמר הכלל של עידוד תושבי חוץ להחזיק כספים בישראל. אולם כעת מרחפת עננה על עתיד השקעות תושבי החוץ בישראל בשל החלטת נציבות מס הכנסה לחייבם לחתום על טפסים, בעזרתם יבחנו שלטונות מס ההכנסה אם אכן אותו תושב חוץ עומד במבחן החוק לגבי זכאותו לפטור ממס.
תקופת החירום בשנים האחרונות ערערה את ביטחונם של תושבי החוץ במערכת הבנקאות הישראלית. בנוסף, התפרסמו כמה אמרות שפר של מנהיגי המדינה ובכירים בבנק ישראל, אשר הביעו ספק לגבי איתנות הבנקים הישראלים. הרגיעה האחרונה במצב הביטחוני החזירה את הצבע ללחיי המשקיעים הזרים, וניצני חזרה החלו לצוץ. בעיתוי רגיש זה הופצו בבנקים בישראל טפסי דווח, עליהם נדרשים תושבי חוץ לחתום. בין היתר נדרש תושב החוץ להזדהות ולאשר, כי איננו תושב ישראל (במובן תקופת שהייה או מרכז חיים), אין לו דרכון ישראלי (למרות שיש תושבי חוץ בעלי אזרחות כפולה), הוא אינו מבוטח בביטוח הלאומי, עליו לציין את כתובתו בחול, מספר דרכונו ואזרחותו, ונתונים נוספים שיש בהם להצביע על הקשר שלו לישראל – פגיעה בסודיות הבנקאות ובחסיון המידע.
בעיה דומה התעוררה לאחרונה בארהב. שר האוצר האמריקאי יזם הליך בו יידרשו בנקים לדווח על תשלומי ריבית המשולמים לתושבי חוץ (הפטורים ממס בארהב). כמה סנטורים בקונגרס פנו לשר בדרישה לבטל את התקנות, שלדבריהם אינן דרושות לצורך גביית מסים, וביצועם יגרום הוצאות מרובות.
ביצוע התקנות עלול לגרום למשיכת כספים מארהב. מערכת הבנקאות בארהב מחזיקה כיום 1.75 טריליון דולר של תושבי חוץ. כסף זה דרוש לכלכלה האמריקאית ליצירת מקומות עבודה ועידוד עסקים.
מאמרים קשורים
חששם של הסנטורים לבריחת הון זר מארהב ישים גם לגבי ישראל, במיוחד משום שמדינת ישראל חתומה על למעלה מ35- אמנות כפל מס, שברובן קיים סעיף החלפת מידע בין רשויות המס של שתי המדינות. תושב חוץ המתגורר באחת ממדינות אלה, יכול, בצדק, לשאול את עצמו אם הוא מעוניין לקחת סיכון שמידע על החזקת כספו בבנק בישראל, יגיע לרשויות המס במקום מגוריו.
לאחרונה פורסם בעיתונות כי ישראל חתמה על אמנת מס עם שוויץ ופורסם, בטעות, כאילו יוכלו רשויות המס בישראל לקבל מידע על חשבונות ישראלים בבנקים בשוויץ.
ראוי לציין כי החלפת המידע עם שוויץ תהיה מוגבלת. רק צו של בית משפט יכול לחייב בנק שוויצרי למסור מידע על לקוחותיו, ובית המשפט לא ייתן צו כזה אם לא הוכח כי מדובר בעבירת מס הקשורה להונאה ומרמה. לגבי העלמת מס פשוטה בית המשפט יימנע מלתת צו, מאחר
היא איננה נחשבת עבירה פלילית בשוויץ. לאור העובדה שבישראל אין חוקי סודיות דומים לאלה שבשוויץ, נראה שמתכנני מבצע הטפסים היו צריכים לחשוב על נושא הסודיות הבנקאית וחסיון המידע.
דוגמאות לשמירת חסיון הלקוח קיימות בחוק איסור הלבנת הון שבו נקבע כי המידע הנצבר מהבנקים אינו חשוף (בינתיים עד להודעה חדשה) לרשויות המס וישמר חסוי, פרט לעבירה פלילית וחשד לעבירה על החוק.
עדיין לא מאוחר לתקן את המעוות, למצוא דרך להבטחת הסודיות וחסיון המידע, ולתת לתושבי החוץ את הרגשת הביטחון לה הם זקוקים, דבר שיבטיח המשך החזקת הון בחשבונותיהם בישראל תוך שמירת צנעת הפרט – ויבטיח את איתנות הרזרבות במטבע חוץ של המדינה.
אלון קפלן, עוד
הכותב הוא יור אגודת ‘סטפ’ בישראל העוסקת בנושאי נאמנות, ירושה ומיסוי בינלאומי.
