מקרה שקרה: אלי ויוסי (כל השמות בדויים) התעוררו בוקר אחד וגילו ששירה, בתו בת ה?15 של אלי, הפכה לבעלת מניות בעסק שלהם. תכנון נכון ומראש עלול למנוע מצבים מורכבים כאלו.
אלי ואדווה היו נשואים 20 שנה ולהם שני ילדים: שירה בתם המשותפת (15) וגיל (27) מנישואיה הראשונים של אדווה. בוקר אחד, לתדהמתו של אלי ושל ילדיהם, אדווה נפטרה. אך מה שקרה אחרי מותה הכה אותם בהלם נוסף.
לזוג היו השקעות פיננסיות, בית מגורים, שתי דירות להשקעה (אחת בישראל ואחת בלונדון) וחברה גדולה בתחום התקשורת בשותפות עם החבר הוותיק יוסי. בחברה עבדו אלי וגיל, ששימש כמנכל משותף.
אדווה לא השאירה צוואה. כדי לחשב ולהעריך את עיזבונה, נדרש תהליך בן שני שלבים. בשלב הראשון, הגדרת היקף העיזבון לפי הלכות השיתוף בין בני זוג: כל הרכוש שרשום על שמם מתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם רשום על שם אחד מהם, ולכן רכושה של אדווה יחולק בשני חלקים שווים.
השלב השני הוא חלוקת העיזבון לפי חוק הירושה הישראלי, מאחר שאדווה לא ערכה צוואה. 50% מחלקה (שהוא עצמו מחצית מהרכוש המשותף) מגיע לבעלה, ואת ה?50% האחרים מקבלים הילדים. אי לכך, כל הנכסים הפרטיים והעסקיים של בני הזוג נרשמים באופן הבא: 75% על שם בעלה ו?25% על שם הילדים בחלקים שווים.
כאן כדאי להזכיר, כי אלי היה שותף של יוסי בעסק וכל אחד מהם החזיק 50% ממניות העסק. למרות שאלי לא נפטר, רק מכוח פטירתה של אדווה שלא השאירה צוואה, מניותיו של אלי (50%) התחלקו כך: 37.5% נשארו על שמו של אלי, 6.25% על שם הבת שירה ו?6.25% על שם הבן גיל.
התוצאה היא שלאלי וליוסי יש שני שותפים חדשים בעל כורחם, הכשרים על פי חוק, כשאחת מהם היא קטינה בת 15. כעת, כל הרכוש של בני הזוג נרשם 75% על שם אלי, 12.5% על שם הבת ו?12.5% על שם הבן. מאחר שהילדים אוחזים כעת ב?12.5% מהנכסים והבת היא קטינה, כל פעולה בנכסי הנדלן תדרוש אישור בית משפט (!). איך עסק יכול לתפקד כך? ומעבר לחשש מכישלון העסק, האם זאת הייתה כוונת בני הזוג? ממש לא!
העלילה רק ממשיכה להסתבך…
הסרבול הקשה הזה הוא רק תחילת הסיפור. לימים, הבן גיל הסתכסך עם אשתו מירי והם החלו בהליך גירושין מורכב, ואילו אלי פגש את שרה והם עברו לאחרונה להתגורר יחד. לאור המצב החדש עולות שאלות רבות:
מה המשמעות לכך שהבן, שהינו בעל מניות בחברה, נמצא בהליך גירושין? האם המגורים של שרה ואלי מסכנים את רכושם של הילדים? האם אפשר לחייב אותם לערוך הסכם ממון ביניהם? ומה היה קורה אילו אלי היה הולך לבית עולמו ולא אדווה?
מירי הגישה כנגד גיל צווי מניעה ועיקול לכל הנכסים שנרשמו על שמו, לרבות הנכסים שקיבל בירושה מאמו. מירי זכאית לעשות זאת מכוח התביעות שהגישה, שבהן טענה כי לגיל, כמנכל משותף, זכויות בעסק.
התוצאה היא שהעסק, שלפני מספר חודשים נוהל על מי מנוחות על ידי שני בעלי מניותיו, נכנס לסחרור משפטי מורכב מאוד: מחד נוספו לו בעלי מניות קטינים, ומאידך הוטלו צווי מניעה ועיקול על מניות העסק. מירי אף ביקשה שימונה מנהל מיוחד.
ברור כי עסק אינו יכול לעבוד בשעה שיש סכסוך בין בעלי מניותיו, כשהמניות מעוקלות והפעילות בו מעוקלת. הקשיים לא איחרו לבוא – מול עובדים, ספקים ועסקאות חדשות שעמדו בפתח ושלא נחתמו, לאור המצב המשפטי החדש והמורכב.
בנוסף, עלו השאלות כיצד מערכת היחסים החדשה של אלי משליכה על הרכוש שירש מאדווה? אם חס וחלילה ילך לעולמו ראשון ולא יערוך צוואה, אזי בת זוגו, שנחשבת ידועה בציבור, תירש את מחצית הרכוש והזכויות שירש? כמובן שהשאלות הטרידו גם את גיל ושירה.
מה הפיתרון?
הדרך להימנע מלגזור על המשפחה מאבקים משפטיים אינסופיים היא לתכנן באופן מושכל ונכון, באמצעות אנשי מקצוע מתאימים, תהליך אסטרטגי של ניהול סיכונים במשפחה והעברה בינדורית של הרכוש המשפחתי – הן בישראל והן מחוץ לישראל.
ברגע שלילדים שלנו יש חלק ברכושנו (ולא חשוב בכמה אחוזים), הרכוש יהיה בסכנה! במיוחד אם הילדים קטינים. לכן, רצוי להסדיר זאת מראש, אחרת הבעיות המשפטיות כתוצאה מכך עלולות להשפיע עלינו ו/או על השותפים שלנו ולגרור אותנו לבתי משפט בהליכים מיותרים.
כדי למנוע סכסוכים מיותרים, ניתן לערוך צוואה הדדית שתסייע לבני הזוג לדאוג אחד לשנייה לאחר אריכות ימיהם, להעניק האחד לשנייה זכות מגורים מבלי להישען על הילדים, לחייב הדדית לערוך הסכם ממון עם בני זוג חדשים ובכך להבטיח את עתיד ילדיהם ושרכושם יישאר בתוך העץ המשפחתי ולא בידיים זרות.
זכרו – למרות שהתפישה הרווחת היא לנו זה לא יקרה, האמת היא שזה יקרה ועוד איך. אבל האופן שבו זה יקרה תלוי רק בכם.
* הכותבת היא בעלת משרד עוד שירי מלכה, הממוקם במגדל ב.ס.ר 3 קומה 16, בני ברק.
Tel: +972-(3)6477383
** כל הנאמר במאמר זה אינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ מקצועי ו/או משפטי.
*** כתבה שיווקית
