נשיאי לשכות המסחר הביעו את עמדתם נגד החרם המסחרי בפני נשיא לשכת המסחר בריטניה: הטלת חרם מסחרי על ישראל היא צעד שערורייתי, המשקף נטייה חד צדדית לתמיכה בפלסטינים, תוך התעלמות מהתמונה הכוללת של הסכסוך במזרח התיכון. כך כתבו אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, עודד פלר, נשיא לשכת המסחר חיפה והצפון ויעקב בן יזרי, נשיא לשכת המסחר באר שבע, לנשיא לשכת המסחר בריטניה, בתגובה להצהרותיהם של ארגונים בבריטניה על כוונתם להטיל חרם מסחרי על ישראל.
לדבריהם, ישראל היא מדינה דמוקרטית ששאיפתה המרכזית היא להשיג שלום אמיתי. עובדה היסטורית היא שקיומה של מדינת ישראל היה נתון למתקפות צבאיות חוזרות ונשנות וכן להתקפות טרור, מה שמחייב אותה להיערך על מנת להגן על עצמה.
זהו פרדוקס משווע שבזמן שמנהיג אירן מצהיר בפומבי שבכוונתו להשמיד את ישראל, הקהילה האקדמית בבריטניה מוצאת לנכון להאשים את מדינת ישראל באמצעות חרם כלכלי. משמעות הצהרת החרם היא שלישראל אין את הזכות להגן על עצמה, הוסיפו.
נשיאי הלשכות הביעו תקווה כי לשכת המסחר בריטניה תביע דעתה נגד כל יוזמה להחרים את העסקים בישראל, במיוחד לאור העובדה שבחמש השנים האחרונות נהנו שתי המדינות מצמיחה בסחר ובהשקעות ביניהן.
מאמרים קשורים
עוד לן יודס, יור לשכת המסחר ישראל-בריטניה מגדיר את הקריאות לחרמות על מוסדות האקדמיה וארגוני העובדים כרעיון אווילי ומביע צער ואכזבה בשם הלשכה.
עם כל הכבוד לדמוקרטיה ולחופש הביטוי בבריטניה, איננו יכולים לקבל את ההחלטות החד צדדיות האלו, הנובעות מבורות ודעות קדומות, ומקווים שהן תבוטלנה במהרה.
גד פרופר, מנכל אסם אינטרנשיונל, יור אסם UK ויור לשכת המסחר ישראל – האיחוד האירופי, הגדיר את ההחלטה לחרמות חסרת הגיון – וקבע שקשרי הסחר, ההשקעות, והכלכלה בין ישראל לבריטניה חזקים ומתחזקים הדדית.
לדבריו, כל ניסיון לפגוע בהם יפגע ראשית בכלכלת בריטניה ובקשריה הכלכליים עם ישראל. זאת מאחר וכל מה שהם קונים מישראל נעשה מתוך רצון והעדפה של מוצרים ישראליים על פני מוצרים ממדינה אחרת. הוא הוסיף ואמר כי באותה מידה עלולים להיפגע גם השקעות בריטיות בישראל. עם זאת הוא משוכנע שהתבונה היא שתנחה את הגופים הבריטיים לחסל את החרם עוד באיבו.
יור ההסתדרות, עופר עיני, הגיב בזעם להצעת ההחלטה של איגוד עובדי השירות הציבורי בבריטניה להטלת חרם על ישראל שתעלה להצבעה בוועידה השנתית של הארגון – שתתקיים בבריטון בין 19 ל-22 ביוני. לדבריו, מדובר בהחלטה משמעותית של אגוד המונה 1.6 מיליון חברים, בעל השפעה כלכלית גדולה ומעורבות עמוקה בחברות בריטיות. ההחלטה מסוכנת, כי בהצעה קורא האיגוד לחרם צרכני כנגד חברות ישראליות או בריטיות שסוחרות עם חברות ישראליות, ולהסרת כל ההשקעות בישראל של חברות הפנסיה הבריטיות – וקורא גם לאיגודים בריטיים מקצועיים אחרים להצטרף לחרם ולסנקציות כנגד ישראל.
עיני שלח מכתב חריף לנשיא האיגוד, דייב פרנטיס, ולגיא ריידר – מזכל קונפדרציות האיגודים המקצועיים העולמיים, וקרא להם לבטל לאלתר את הצעת ההחלטה.
שגריר בריטניה בישראל, תום פיליפס, הביע ספק לגבי מימוש ההחלטה להטלת החרם, ואמר שאין להשליך ממנה על מכלול היחסים המצוינים בין בריטניה לישראל. לדבריו, המועצה הבריטית והמחלקה הכלכלית בשגרירות אינם חוסכים כל מאמץ להידוק הקשרים והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן.הסחר בין שתי המדינות הסתכם ב-2006 ב-2.4 מיליארד לישט.
בבריטניה פועלות כיום 200 חברות הישראליות , ומנגד פועלות בישראל חברות, כמו בריטיות בולטות כמו HSBC, בריטיש איירווייס ובריטיש גז – שלכולן אינטרס לפעול בארץ. זאת ועוד. החודש אמורה להגיע לישראל משלחת של ביולוגים בריטיים בולטים לכנס בינלאומי בנושא תאי גזע.
גולת הכותרת הייתה, לדבריו, משחק הכדורגל בין אנגליה לישראל שנערך במרץ, אליו הגיעו 5000 אוהדי כדורגל בריטיים. שסיפרו כי מעולם לא חוו קבלת פנים חמה שכזו והבטיחו לחזור. הקשרים הם ממשיים ואני מאמין שהקשרים בין שתי המדינות ימשיכו לשגשג, אפילו נוכח הניסיונות להטלת חרם.
