ישראלים רבים, הרואים בבריטניה את מקום מושבם הקבוע, בוחרים במהלך השנים שלא לחדש את רישיון הנהיגה הישראלי. עפ החוק הבריטי הם ניגשו כאן לטסט וקיבלו רישיון מקומי, בר תוקף לכל מקום בעולם… אבל רק בישראל עושים להם צרות.
תקנה מספר 567א’ לתקנות התעבורה בארץ מאפשרת לאזרח ישראלי לנהוג כשברשותו רישיון זר במשך תקופה של שנה אחת בלבד מיום כניסתו לישראל. כלומר, ניתן לנהוג עם רישיון בריטי תקף, אולם בשביל לנהוג פעם נוספת, על פי חוק, יש להמתין שנה שלמה עד לביקור הבא. אם לא עברה שנה – תיאלצו להסתפק במוניות, אוטובוסים ורכבות או נהג פרטי צמוד…
לשם ההשוואה, על פי תקנה 567 לתקנות התעבורה, אדם שאינו תושב ישראל, קרי תייר, רשאי לנהוג כשבידו רישיון נהיגה זר, אך הוא רשאי לעשות זאת בארבעה ביקורים בלבד בשנה – פעם ברבעון.
דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, מסביר את הרציונאל: הכלל שעומד מאחורי התקנה הוא שנהיגה בישראל צריכה להיות עם רישיון ישראלי, שכן רק בדרך זו יש למשרד התחבורה ולגורמי האכיפה פיקוח מלא ואמיתי על הנהגים, כמו הכשרתם, עבירות תנועה שהם מבצעים, בריאותם וכו’.
פיקוח מלא? לא בטוח – יתכן שדווקא בחול נפסל הרישיון שלי בשל תאונה חמורה שעשיתי (חס וחלילה), ובארץ, בהסתמך על רישיון הנהיגה שהקפדתי להמשיך לחדש (ולשלם!!!), אני בעצם נהגת מסוכנת אבל עם רישיון! על זה עובדיה לא ענה…
ההבדל בין שתי התקנות הוא שהאחת (567) מתייחסת לאדם שאינו תושב ישראל או איזור יהודה ושומרון (על פי הגדרתו בחוק), ואילו השניה (567א’) מתייחסת לעולה חדש, אזרח ישראל או תושב חוזר. משום כך, השוטר הפועל על פי החוק, יחיל את הסעיף המתייחס לאזרחי ישראל (567א’), בבואו לבדוק את חוקיות הנהיגה של אזרח ישראלי שגר באנגליה ונוהג עם רישיון זר.
והנה בעיה נוספת – הרשויות השונות (המשטרה, משרד התחבורה, משרד הרישוי ובתי המשפט) מפרשות את התקנות באופן שונה, ולמעשה – גורלו של אדם נקבע בעיקר לפי הצד שבו התעורר השופט בבוקר, כשהשאלה העומדת בפניו היא האם הנאשם הוא אינו תושב או אזרח ישראלי.
כשמדובר בפרשנות שופטים – טווח ההחלטה רחב. מבדיקת מספר פסקי דין עולה כי נטיית השופטים היא לראות בסעיף 567א’ כסעיף המתייחס לתושבים חוזרים או לאנשים שהגיעו לארץ במטרה להשתקע, ולא להחיל אותו על אזרח ישראלי המגיע לביקור. הם מכירים בזכותו של האזרח הישראלי היושב בחול לנהוג מספר פעמים בשנה, כמו תייר.
בנוסף, גם בקרב השופטים רווחת הדעה כי התקנות עמומות. שופטת התעבורה, השופטת שדמי, כותבת בפסק דין משנת 2005: גם אני סבורה שלא יהיה זה צודק לדרוש מאזרח ישראלי, השוהה במשך כמה שנים בחול ומבקר בארץ מידי פעם, שיתרוצץ בעת שהותו בארץ במשרד הרישוי כדי לחדש את רישיונו לתקופת שהותו בארץ. אם בידו רישיון נהיגה בר תוקף מהארץ בה הוא חי רוב הזמן באותה תקופה, יש לאפשר לו לנהוג בארץ עם רישיון זה.
השופט עמית, היושב בביהמש המחוזי בחיפה, כותב בפסק דין, שניתן שנה קודם: תקנה 567 קובעת את הכלל כי מי שאינו תושב ישראל רשאי לנהוג בישראל בהחזיקו ברישיון זר. תקנה זו תחול על כל מי שמגיע לישראל לתקופה ארעית, תייר ותושב חוץ, גם אם הוא מחזיק באזרחות ישראלית. תקנה 567 תוקנה בשעתו, ונקבע בה במפורש מבחן התושבות…, תקנה 567א’ עניינה בסוג מיוחד של מקרים. היא חלה על מי שהגיע לישראל מתוך מטרה להפוך את ישראל למרכז חייו ולהשתקע בה, וניתן להסיק זאת גם מכותרתו של הסעיף ‘רישיון נהיגה לעולה ולתושב חוזר’.
אבל לשוטרים אין את הפריווילגיה להפעיל שיקול דעת. לפחות לא לשוטר שתפס את רוני גולוגורסקי לפני כשלושה חודשים, על דיבור בטלפון נייד תוך כדי נהיגה. גולוגורסקי (שמתגורר בבריטניה עם משפחתו למעלה מעשר שנים ונוהג לבקר מספר פעמים בשנה בארץ) עצר בצד, לפי הוראת השוטר, והכיר בעבירה שעשה, אולם עד מהירה גילה לתדהמתו שהוא עבר עבירה חמורה יותר – נהיגה ללא רישיון בר תוקף, עליה קיבל זימון לדיון בבית משפט. לגולוגורסקי זה עלה 1,200 שח ובית המשפט רצה להטיל עליו גם שישה חודשים של עבודות שירות.
עורך דינו, בני חיון, מדגיש: חשוב שאתם היושבים בלונדון תהיו מודעים למצב האבסורדי שנוצר בחוק ולפרשנויות שמעניקות לו הרשויות השונות. יתרה מכך, כשאתם נוהגים בישראל במהלך הביקור השני, כשברשותכם רישיון נהיגה אנגלי בלבד, אתם למעשה נוהגים ללא כיסוי ביטוחי ועוברים עבירה נוספת עפ סעיף 2א’ לפקודת הביטוח, הקובע כי נהג חייב להיות מבוטח. זוהי עבירה רצינית שיכולה לעלות לנהג הרבה כסף.
מיותר לציין שחברות השכרת הרכב, גם הן לא מודעות לסעיפי החוק ולהשלכותיו – ומשכירות רכב לכל דורש. הדברים מתבררים רק אם וכאשר קורה משהו וקיים ויכוח לגבי הכיסוי הביטוחי; חברות הביטוח יקפידו לטעון שהנהג לא היה מבוטח, שכן הוא אזרח ישראל ותקנה 567א’ חלה עליו. קרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), האמורה לשלם את הנזק במקרה של היעדר כיסוי ביטוחי, תטען שאתם לא תושבים ולפיכך יש להחיל את תקנה 567. ואתם? תשבו באמצע מבולבלים ותמתינו לחסדי השופט.
מה הפיתרון?
ראשית, אם הרישיון הישראלי שלכם עדיין בתוקף – שימרו עליו ככה. דאגו לשלם את אגרת הרישיון גם אם אתם מרגישים פראיירים. האלטרנטיבה לא שווה את זה. אם הרישיון הישראלי שלכם לא בתוקף – המוצא היחיד הוא להיזהר ולהיות מודע למסגרת המשפטית. המרת רישיון בריטי ברישיון ישראלי תשאיר אתכם ללא רישיון בר תוקף בבריטניה. תהליך ההמרה יצטרך כנראה, לחכות ליום שתחזרו לארץ.
הפיתרון הוא לנסות לשנות את החוק. מערכת עלונדון מתכוונת לפנות לחברי כנסת ולהציע פיתרון שיביא לאיזון בין שני הסעיפים, ושיפתור את מעמדם המיוחד של אזרחי ישראל שאינם תושביה, ואשר מעוניינים לבוא ולבקר בה יותר מפעם אחת. אנחנו נמשיך לפעול ולעדכן.
המעוניינים לקחת חלק במהלך לשינוי החוק – יכולים לפנות לרונה זינמן
