סיפור עלייתה האיטית ונפילתה המהירה של ראש ממשלת בריטניה ליז טראס ללא ספק ירשם בספרי ההיסטוריה כאחד מרגעי המשבר הגרועים והמביכים ביותר בתולדות הממלכה המאוחדת. הקריסה הפוליטית המהירה של ליז טראס הסתיימה אחרי שהודיעה על התפטרותה, קצת יותר משישה שבועות לאחר שהפכה למנהיגת בריטניה. האג’נדה שלה דעכה, המפלגה שלה עצמה זרקה אותה לכלבים ופרשנים התווכחו ביניהם אם היא יכולה לגבור על ראש חסה. היא לא יכלה.
מי את ליז טראס ואיך בכלל נהפכת לראש ממשלה?
ב 6 לספטמבר נבחרה טראס על ידי חברי המרכז של מפלגתה כדי להחליף את בוריס ג’ונסון, שנבחר על ידי הבוחרים ב-2019 אך התפטר לאחר סדרה של שערוריות שקצרה היריעה מלהכיל. חשוב לציין שהציבור הרחב לא בחר בטראס – במקום זאת, היא זכתה בתחרות מנהיגות בקרב חברי מפלגתה השמרנית. כדי להחליף את ג’ונסון, צמצמו חברי הפרלמנט של המפלגה את התחרות לשני מועמדים, שהועלו לאחר מכן להצבעה על ידי כ-160,000 חברי מפלגה המשלמים דמי חבר (קבוצה מאד לא מייצגת של 67 מיליון תושבי המדינה, רובם גברים מבוגרים, בני המעמד הבינוני ולבנים כמובן).
אז מי היא טראס? ליז טראס, בת 47, הייתה שרת החוץ הניצית של ג’ונסון, אבירת השוק החופשי ונעשתה בסופו של דבר תומכת ברקזיט (לאחר ששינתה את דעתה והחליפה צד), וחברה לאגף הימני קיצוני של המפלגה למרות עברה המתון יותר. (לפני שהצטרפה למפלגה השמרנית היא בכלל הייתה חברה במפלגה הליברל-דמוקרטית הצנטרליסטית כשהייתה סטודנטית באוניברסיטת אוקספורד).
אז איך הכל קרס?
טראס מעולם לא התכוונה שיהיה לה קל. עם כניסתה לתפקיד, האומה הבריטית עמדה בפני מצב כלכלי עגום ביותר עם דגש על חשבונות אנרגיה שעלו בשמונים אחוז ואמורים לקפוץ שוב בינואר. המשבר הזה מאיים לשלוח מיליוני בריטים, שכבר נפגעו מאינפלציה ומאתגרים אחרים, והידרדרו לעוני, ללא יכולת לחמם את בתיהם.
תוכניותיה הכלכליות של טראס מיד החמירו את המצב. כוונותיה לקצץ במסים, לבטל את הרגולציה וההלוואות הבהילו כל כך את המשקיעים הבינלאומיים, עד שערך הלירה סטרלינג צנח לשפל שלא היה כדוגמתו מול הדולר האמריקאי והאירו.
תגובת השווקים העולמייפ לא הותירה ספק ששאיפות השוק החופשי התאצ’ריסטי של טראס היו בלתי נסבלות ובסיבוב פרסה מדהים היא נאלצה השבוע את כל קיצוצי המס שתיכננה, שממילא אמור היה להיטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה. אז היא את קווסי קווראטג, שר האוצר שלה שהיה אדריכל התוכנית ובעל ברית קרוב, ואימצה מדיניות כלכלית שמזכירה בעיקר את מפלגת הלייבור האופוזיציונית.
“אתה לא יכול לעשות פניית פרסה כמו שהיא עשתה ולשמור על האמינות הפוליטית שלך”, אמר השבוע ג’ון טונגה, פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת ליברפול.
כיצד הגיעה כהונתה לסופה?
הוויתורים שלה לא עזכו לדכא מרד הולך וגובר מתוך מפלגתה שלה, שהיה לה הכוח להפיל אותה באותו אופן שבו היא הפילה את מר ג’ונסון. להבדיל מישראל, כשהבריטים רוצים להיפטר ממישהו הם עושים את זה מיד. השמרנים – הידועים גם בשם טוריס – ראו את הפופולריות שלהם יורדת בסקרי דעת הקהל לאחר השערוריות של ג’ונסון, ומספרם זינק לשפל חדש ומזעזע כשגברת טראס מעדה. סקר של Redfield & Wilton Strategies שנערך השבוע חשף את הדירוג הנמוך ביותר שנרשם אי פעם לראש ממשלה, כאשר 70 אחוזים מסתייגים מגברת טראס, כולל 67 אחוזים מהשמרנים. אם הבחירות הכלליות היו נערכות היום, 56 אחוזים היו מצביעים ללייבור בעוד 20 אחוזים היו מצביעים לשמרנים, כך לפי הסקר. ביום רביעי האחרון, אחרי מאבק קדחתני על הישרדותה היא אמרה ש”אני לוחמת ולא מתפטרת”.
ואז פרץ עוד בלגן. סואלה ברוורמן, שרת הפנים של בריטניה, פרשה מתפקידה ופנתה לטראס במכתב ההתפטרות שלה, ואמרה שיש לה “חששות לגבי הכיוון של הממשלה הזו”. מכאן הכל קרה במהירות. חברי פרלמנט שמרנים קראו בגלוי לטראס להתפטר. שמועות התרוצצו על התפטרויות בפרופיל גבוה עד שהיה קשה לעמוד בקצב. ביום חמישי, פחות מעשרים וארבע שעות אחרי שאמרה שהיא לוחמת, טראס הפסיקה להלחם והגישה את התפטרותה למלך ובתוך שבוע מתוכננות בחירות חדשות להנהגה השמרנית.
אז מה עכשיו?
טראס תישאר ראש ממשלה עד לבחירת מחליפה. בנאום ההתפטרות שלה אמרה טראס כי הבחירות להנהגה יושלמו בשבוע הבא, ויביאו לבריטניה את המנהיג השני ברציפות שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות.
הבחירות הכלליות הבאות – שבהן הציבור כולו יוכל להשתתף, וההזדמנות של הלייבור לתפוס את השלטון – לא מתוכננות עד ינואר 2025 לכל המאוחר. ראש ממשלה שמרני יכול להקדים אותן אבל לא תהיה להם שום סיבה לעשות זאת בקרוב שכן סקרים מצביעים על כך שהמפלגה תימחק על ידי הלייבור.
כישלונה של טראס היה כרוניקה ידועה מראש. האמביציה שלה הייתה הרבה יותר גדולה מהיכולת אבל כך או כך היא תיכנס לספרי ההיסטוריה כראש הממשלה שכיהן הכי מעט זמן בתולדות הממלכה.
