————————————————————————————————————-
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשרים בין ישראלים מהגרים החיים באנגליה והקהילות היהודיות המקומיות. ניסינו להתחקות אחר מנגנוני המשכיות הקיום היהודי של מהגרים ישראלים בתפוצות בקרב בני דור ראשון, בהשוואה לצעירים בני דור וחצי (בני מהגרים שנולדו בישראל אך מבלים את מרבית חייהם באנגליה), ורווקים ילידי ישראל החיים באנגליה ביוזמתם. במחקר השתתפות כ- 150 ישראלים ממדינות אירופה אשר השיבו לשאלונים או רואיינו פנים אל פנים, כמחציתם מתגוררים באנגליה.
————————————————————————————————————-
בעקבות המעבר לחול ברור להורים בני הדור הראשון, שעליהם לפעול לחיזוק מנגנוני שמירת זהות יהודית ולשלוח את ילדיהם למסגרות יהודיות. אך אלו אינן תואמות את הלך הרוח החילוני המאפיין את רוב המשיבים במחקר (בעיקר אשכנזים), ומתבצעות לרוב בשל שיקולים תועלתניים. הישראלים במחקר העידו באופן בולט כי מנגנוני שמירת הזהות של יהודים מקומיים משוכללים מאלה שלהם. הם תארו קהילה יהודית מאורגנת ותוססת סביב פעילות בבתי כנסת ופעילות קהילתית וחינוכית ענפה, כפי שציין רב ישראלי: יש פה קהילה חזקה עם משאבים רוחניים חזקים מאלה של הישראלים. כמעט כל הישראלים מבחינים בכך אך לוקחים חלק מועט בפעילות זו.
כמה ישראלים ציינו כי תרומת הקהילה הישראלית למקומית בעיקרה הוראת עברית בבתי ספר יהודיים (עי מורות ישראליות) ובהבאת מופעי תרבות ישראל לתפוצות. ברמה החברתית אין כמעט קשרים, והתחושות הן של ניכור הדדי (כפי שמעידים מרבית הישראלים) ושוני רב (בלבוש, בעמדות פוליטיות, במידת הדתיות ועוד). ישראלי החי בלונדון טען כי ישראלים ויהודים זה אהבה-שנאה. זה נפרד. זה לא אותו דבר. ישראלית אחת ציינה כי: אני לא חושבת שהקהילה היהודית שומרת על אופייה בגלל הישראלים. הם אינם פתוחים במיוחד לקלוט ישראלים בתוכם, אלא אם כן הם משתייכים לבית כנסת (רוב הישראלים לא..!). אחרת הוסיפה: …הישראלים כקהילה (אם אפשר לקרוא לה כך) לא מעורבים עם הקהילה היהודית (בודדים כן)…אין מספיק קשר בין ישראלים ויהודים.
לבד מאנשי עסקים המעורים מאוד בחברה האנגלית הלא יהודית באופן מקצועי ועסקי, ישראלים החיים בלונדון אינם מעורבים כמעט בחברה הלא יהודית. מצד שני, ישראלים החיים בפריז חשים דימיון לצרפתים שאינם יהודיים, בעיקר יחסית לשוני שהם חשים כלפי הקהילה היהודית הפריזאית. הדימיון מתבטא בהרגלי התרבות והבילוי (לבוש, תיאטרון, קולנוע), בערכים אוניברסאליים ומערביים (פמיניזם, אינדיבידואליזם) ובתחושת הכפר הגלובלי. ישראלים החיים בלונדון הדגישו את השוני בינם ובין האוכלוסיה הלא יהודית: שוני במבטא, בלבוש, בתרבות, בשפת הגוף ובאגרסיביות. להיות בקשר עם החברה האנגלית זה מאמץ; הקודים שלהם שונים. דיברתי פעם בטלפון והבת של אמרה: ‘זה נורא rude מה שאמרת’… (ישראלית בת 65). רוב הישראלים השוהים בלונדון מציגים עצמם כישראלים ולא כיהודים. הם אינם מבליטים את יהדותם, אך רובם גם אינם מסתירים אותה. אני תמיד אומרת שאני ישראלית כששואלים (ישראלית בת 58). שוני נוסף קשור ביחס של המקומיים לישראל. הישראלים לא מתביישים בישראליותם. הקהילה האנגלית (היהודית) רוצה להיות בריטית (ישראלית בת 56).
אחת ההמלצות היישומיות ממחקר זה מראה על הצורך בהידוק הקשר עם מנהיגי הקהילות היהודיות באנגליה כדי שינסו לקרב את הישראלים בני הדור הראשון, צעירים, בני דור וחצי ורווקים לקהילתם, תוך התחשבות בכך שמרבית הישראלים הם חילוניים ותפיסתם את הקהילות היהודיות המקומיות מעידה על תחושה של שונות וריחוק – בעיקר משום שאלה נתפסות כדתיות. ראוי אולי שהקהילות היהודיות באנגליה יפנו לישראלים וינסו לבחון אפשרויות של שיתוף פעולה, בעיקר לצורך המשכיות יהודית בשתי הקהילות. מאחר וחלק גדול מהישראלים כן מעוניינים להישאר בארץ ההגירה (בעיקר בני הדור הראשון באנגליה), בשימור זהות ילדיהם ובמניעת התבוללותם עליהם להיות מעוניינים בחיזוק הקשר עם הקהילה היהודית המקומית.
מציאת נתיב לליבם של הצעירים ובני הדור וחצי בקרב מנהיגות הקהילות היהודיות באנגליה יכולה לתרום לחיזוק הקשר של צעירים ובני מהגרים ליהדות. חלק מצעירים אלה, שלא כהוריהם, נחשפים – בעיקר דרך מוסדות חינוך יהודים – ליהדות המקומית. יהדות זו צריכה למצוא ערוצים נוספים לחיזוק קשרים הדדים עם הצעירים ובני הדור וחצי כמגשרים בין שתי קהילות יהודיות שככ מנוכרות זו מזו.
הצעירים ובני המהגרים יחושו כי הקשרים עם הקהילה היהודית לא מסתכמים בתקופת לימודיהם בבתי הספר, ושניתן לראות בקהילה היהודית אלטרנטיבה חברתית ותרבותית אותנטית לחייהם כמבוגרים צעירים. באופן כזה הם יוכלו לקבל תשתית וסיוע רוחניים וחומריים מהקהילות היהודיות המקומיות, ואלו ידאגו להרחבת קהלי היעד שלהם תוך התאמה פלורליסטית יותר לצרכי הישראלים. כך יוכלו שני הצדדים לתרום ולהיתרם לחיזוקה של המשכיות יהודית בתפוצות.
הכותבת היא חוקרת במרכז רפפורט, אוניברסיטת בר-אילן. לרכישת חוברת המחקר המלא, או לפרטים נוספים: איריס אהרון, rjcenter@mail.biu.ac.il.
מרכז רפפורט, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 52900 ישראל.