ארגון ויצו נוסד בשנת 1920 בבריטניה, לאחר שרבקה זיו, יחד עם נשים נוספות, ערכו ביקור בפלשתינה ונדהמו מהמצב בו נמצאו נשים וילדיהן. חדורות מוטיבציה לדאוג לרווחת הנשים הללו, הן ייסדו את הארגון, שמאז תומך בצורה משמעותית ביותר בחברה הישראלית עי ייזום פרוייקטים רבים. רק בשנה שעברה הועברו לישראל תרומות של קרוב לשני מיליון פאונד, כולן דרך ויצו-בריטניה.
ברחבי בריטניה ישנן כ-90 קבוצות המארגנות אירועים שונים לגיוס כספים למימוש מטרות הארגון – תמיכה בשיפור החברה בישראל תוך שימת דגש על קידום מעמד האישה, שיוויון בחינוך, רווחת המשפחה ותמיכה באוכלוסיות חלשות. מלבד בריטניה, לארגון ויצו יש כיום פדרציות בכ-50 מדינות ברחבי העולם, והארגון מונה כ-250 אלף חברות, שבעזרתן מופעלים בתי ספר, 173 מעונות, מקלטים לנשים מוכות ועוד כ-800 תכניות ופרוייקטים שונים.
רונית קוליס-מדרי, חברה בפורום המנהלים של ויצו-בריטניה, מספרת על שני פרוייקטים גדולים שהוקמו בארץ על ידם. האחד הוא מעון גדול שנבנה לילדי שדרות לפני כשלוש שנים, בנוסף למרכזים טלפוניים לעיתות מצוקה, המאוישים עי מתנדבים – פסיכולוגים ותרפיסטים. הפרוייקט החשוב השני הוא מרכז עדי בבאר שבע, המיועד לבנות שנוצלו נפשית, פיזית ומינית. הנערות הללו נאספות מדי יום עי מתנדבים, מקבלות ארוחה חמה, שיעורי עזר במתמטיקה, אנגלית, שיעורים מקצועיים שיקנו להם אפשרות להתפתח בעתיד וגם שיעורי חינוך מיני, שיעזרו להן להבין מתי הן מנוצלות, היא מספרת.
רונית הקימה גם את הקבוצה הישראלית של הארגון בלונדון, קבוצת רותם – עשרות נשים דוברות עברית, המקיימות מפגשים אחת לחודש בצפון-מערב לונדון בנושאי תרבות שונים. זו קבוצה המיועדת לנשים אכפתיות, בעלות יוזמה שרוצות לקדם את החברה, היא אומרת, כל ההכנסות מהמפגשים הללו נתרמות לארגון ויצו-בריטניה.
קשת רחבה של פעילויות לכל גיל
לאורך כל השנה, ויצו מארגן פעילויות ואירועים רבים בבריטניה. החודש תיערך, בין היתר, סדנה על תרבות החברות העסקיות, בשם החוקים הלא כתובים של מקום העבודה, במרכז לונדון (ב-17/5). האירוע מאורגן עי ה-JC WIZO net – קבוצה עסקית של ויצו-בריטניה, המקיימת אירועי נטוורקינג ליצירת קשרים עסקיים, ופונה לגברים ונשים כאחד.
ארגון ויצו-בריטניה מקיים קשת רחבה של אירועים המתאימים לכל אדם בכל גיל. קבוצת יאנג ויצו (Young WIZO), למשל, הוקמה עי צעירים וצעירות החיים בלונדון ומקיימת פעילויות, מסיבות וארוחות ערבי שישי לצעירים מתחת לגיל 30. כמו כן, קבוצת אביב (AVIV) מיועדת לנשים בנות 30-45, שהן למעשה דור ההמשך של ויצו. הקבוצה עורכת אירועים שונים, כמו שיעורי ריקוד זומבה וצעדות לגיוס כספים. באחת מהצעדות האחרונות, למשל, גוייסו כספים למימון חגיגות בת-מצווה לנערות אתיופיות בארץ. אירועים נוספים מיועדים לחברות ויצו ועמיתי הארגון מעל גיל 55, והם כוללים ערבי אופרה, ביקורים במוזיאונים, אירועי קזינו ועוד.
________________________________________________
נציגות ויצו גם באום
חנה דרורי קשי
ארגון ויצו בישראל פעיל במיוחד בתחום רווחת המשפחה, העצמת נשים וקידום ילדים ונוער, ולוקח גם חלק לא מבוטל במאבק ההסברתי של מדינת ישראל בעולם. אדישות ושתיקה – סכנה גדולה לישראל, טוענת סליה מיצ’וניק, המייצגת את ויצו כארגון לא ממשלתי (NGO) באום בשנים האחרונות. חובה שכולנו נפעל למען ההסברה. להראות ולהסביר את הצדק של מדינת ישראל בסכסוך. שמה הטוב של ישראל לא רק מחזק אותה, אלא עוזר לכל יהודי ללכת בעולם זקוף ראש.
מיצ’וניק, שעלתה לפני כ-30 שנה מקולומביה, מתגוררת כיום בישראל ומשתתפת בכנסים של האום יחד עם חברותיה, ועושות כל שביכולתן לשפר את תדמיתה של ישראל. טיפה בים, היא אומרת, אבל חייבים לעשות. לפני כחודש למשל, היה כנס על מעמד האישה באום וארגון ויצו היה חלק מהמשלחת הממשלתית. במסגרת הכנס ערכנו פאנל והזמנתי שתי מרצות אורח, פרופ’ חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה בישראל וגב’ נוספת שהייתה היועצת לנשיאת צ’ילה לשעבר, גב’ מישל בשלט. תפקידנו היה להראות את הפנים החיוביות של ישראל. למשל, מה ויצו עושה למען קידום החינוך ומעמד האישה בארץ.
אל כנס נוסף של האום, שעסק בנושא פירוק נשק, במקסיקו, בפאנל שערך ויצו, הזמינה מיצ’וניק שני מרצים – פיזיקאים שהסבירו כיצד ישראל משתמשת בטכנולוגיה צבאית למטרות מדע, למשל באופטיקה וברפואה. הפיזיקאים הצליחו להבהיר שישראל מציעה יישומים לטובת האנושות בידע הצבאי, אבל לדבריה, יש פלסטינים שרוצים להראות את הצד האחר. השתתפנו בפאנלים המאורגנים עי ארגונים פלסטיניים, אולם הניסיון ליצור דו-שיח חיובי לא הצליח, מספרת מיצ’וניק, הם באים מתוך רצון להראות לעולם שאנחנו הכובשים וכמה סבל אנחנו גורמים להם.
זכור לה גם שבאחד הכנסים נערך פאנל אנטי-ישראלי של ארגון נשים ירדני: באחד הפאנלים ניסינו להסביר לקהל מה האמת של ישראל ומה אנחנו רוצים שיהיה בעתיד. כשאמרתי שבישראל רוצים שתי מדינות לשני עמים, תיכף קפצו ואמרו – ‘אנחנו רוצים את פלסטינה!’ כלומר, מהים התיכון ועד לירדן. מה שהפריע לי יותר הוא שהייתה אישה מצרפת, שדיברה על חוסר הרצון של ישראל להגיע לפיתרון. היא אמרה – The Jewish Problem, כמו ב-1939. רצינו להתחיל דיאלוג איתה והיא השיבה: ‘לא רוצה לשמוע אתכם. זה לא מעניין אותי. אתם אשמים’. הרגשה נוראית. יש שילוב של אנטי-ישראליות ואנטישמיות.
הנוכחות שלנו חשובה מאוד, מדגישה מיצ’וניק, אני כותבת מאמרים שקשורים לאנטישמיות והשמצה נגד ישראל, מתייחסת גם להחלטות שמגנות את ישראל ושולחת מאמרים לדרום-אמריקה. יש לי כיום גם כ-6000 קוראים באינטרנט. אני חושבת שהישראלים בארץ משלמים את המחיר הכי יקר, מחיר של חיים. ליהודים בחול יש חובה מוסרית להשתתף באופן פעיל בתמיכה של מדינת ישראל. אסור להיות אדישים.