בחודשים אלה (ספ’, אוק’ נוב’ נערכים בתי הספר לקראת ערבי הורים, בהם הם יארחו תלמידים והורים פוטנציאלים שאמורים להתחיל בספטמבר 2007. בחודשים ינואר פברואר הם גם יצטרכו להחליט. זה לא תמיד עומד בקנה אחד עם הגעתן, מעמים שונים, של משפחות ישראליות לבריטניה. רבים יגיעו בקיץ ויצפו למצוא תוך כמה ימים בית-ספר לילד, אבל אז הם יגלו שהרשימות מזמן סגורות. חינוך יהודי בבריטניה בהכרח מקשה, מאחר ולבתיהס הללו יש מערכת קבלת החלטות עצמאית והם אינם חייבים לקבל תלמידים יהודיים. גם לא מהאיזור.
כשהגענו ללונדון, לפני שנתיים, ניסינו לרשום את בתנו אמילי, לתיכון. בפנינו עמדו רק שתי אפשרויות לחינוך תיכוני יהודי ממלכתי, שני בתי-ספר: ‘ג’יי.אף.אס’ ו’קינג סלומון’. אמילי לא התקבלה לאף אחד מהם ונכנסה לרשימות המתנה, מספרת סנדרה בז’רנו (43), המתגוררת עם משפחתה בהנדון. ב’קינג סלומון’ היו הוגנים והסבירו שאנחנו במקום החמישי. ב’ג’יי.אף.אס’, גם זה לא. החלטת ועדת העירעורים של ה’ג’יי.אף.אס’ לדחות אותנו נבעה מכך שבשנה הראשונה שלנו כאן (כיתה 6 ביסודי) רשמנו אותה לביהס ‘ווסקס גארדן’, שאינו יהודי. מבחינתם לא היה לה רקע יהודי. כששאלתי, ‘ומה לגבי עשר השנים בהם אמילי גדלה ולמדה בישראל?’ לא הייתה להם תשובה. במהלך השנים האחרונות שמעתי על ילדים אחרים ברשימת ההמתנה שהתקבלו. שמעתי גם על שליחים שהגיעו לשנתיים-שלוש – ועוד לפני שהגיעו כבר ידעו בוודאות שהילדים שלהם התקבלו. ואנחנו, שהגענו לתקופה ארוכה יותר, לא.
בלית ברירה רשמנו את אמילי לתיכון המקומי בהנדון, ממשיכה סנדרה בית-ספר טוב, אבל החברויות נוצרו דווקא בחוג הריקוד הישראלי שלא במסגרת ביהס, עם בנות גילה ועם רקע דומה לשלה. באמצע השנה שעברה קיבלתי הודעה מ’קינג סלומון’ שהיא התקבלה. מאחר ולא היה לה מקום בהסעות ולא הצלחתי למצוא לה סידור אחר, חוץ מלקחת אותה בעצמי כל יום מהנדון לאילפורד (צפון-מזרח) – השארנו אותה בתיכון בהנדון.
דרור כץ (41), הגיע לפני חודש ללונדון עם אשתו ושתי בנותיו. אשתו נשלחה לנהל את מחלקת העלייה בסוכנות היהודית. המשפחה מתגוררת בגולדרס גרין. אשתי, שהגיעה ללונדון בקיץ במיוחד כדי לרשום את הבת לשנה 3 ביסודי, בדקה בתי-ספר שונים וגילתה שלרובם יש רשימות המתנה עצומות. הוא מספר, כשהגענו ללונדון ימים מועטים לפני תחילת הלימודים, התברר שאין עדיין מקום בביהס עבורה. ביהס היהודי, ‘סיימון מרקס’, היה רחוק מדי עבורנו, ביהס ‘ווסקס גארדן’ בו לומדים ישראלים רבים, קרוב אבל לא יהודי, ואילו ב’סיני’ בקנטון מצאנו שיש הרבה ישראלים, ורובם חילונים כמונו. למזלנו, אחד הילדים שנרשם לא הגיע ולכן קיבלו את הבת.
ג’ון רוז (52), מפינצ’לי – ילידת אנגליה שהתגוררה שנים רבות בארץ, שם נולדה הבת, מאיה – ניסתה כמה פעמים לרשום אותה לכיתה 9 ב’ג’יי.אף.אס’. נמסר לה שבתה ברשימת ההמתנה. היא הגישה ערעור והוזמנה לוועדת קבלה, אבל נדחתה. לבסוף רשמה את הבת ל’קינג סלומון’. התעקשתי על ה’ג’יי אף אס’ כי זה בית-ספר טוב וקרוב אלינו. גם שמעתי שרמת הלימודים בו גבוהה יותר מ’קינג סלומון’. מאיה עדיין ברשימת ההמתנה, במקום ה- 53. אם תתקבל זו היא שתחליט אם להמשיך ב’קינג סלומון’ או לעבור.
מאיה, דווקא מרוצה: בהתחלה הילדים הישראלים התייחסו אלי יותר מאשר הילדים היהודיים. ציפיתי שיקבלו אותי כמו בישראל, שם הילדים בדכ באים לחדשים, שואלים שאלות ומזמינים אותם אליהם הביתה. אבל זה לא קרה. עכשיו זה בסדר ויש לי גם חברים אנגלים. אולי בגלל שהגעתי עם אנגלית יחסית טובה. בינתיים התרגלתי ל’קינג סלומון’ וטוב לי. יהיה קשה לעבור שוב בית-ספר. כאן יש לי כבר חברות, היא מסכמת.
שם ביהס קודם לשם היילוד
רשימות ההמתנה שבמקרים רבים כוללת מאות שמות – לפעמים רק שמות משפחה, כיוון שההורים רשמו את יוצאי חלציהם עוד כשהיו ברחם – הם נושא חם בכל מה שקשור לחינוך טוב, יהודי ולא יהודי באנגליה. החל מגיל הגן (שנתיים) ועד התיכון. מסתבר שצריך מזל ואף יותר כדי להתקבל לבתיהס היהודיים. בשנים הקרובות עשויים להיפתח עוד שני בתי-ספר תיכוניים יהודיים בלונדון. אחד ביס ייחודי פלורליסטי, ראשון מסוגו ייקרא ‘ג’קוס’ (Jewish Community Secondary School), ימוקם בבארנט וייפתח לקראת שנת הלימודים 2009. הוא אמור לקלוט 1,200 תלמידים בגילאים שבין 11-18 כשמעל 300 הורים כבר הביעו עניין לרשום את בבת עינם לבית-ספר זה.
דר רונה הארט – שאת התיזה שלה כתבה על הקשר בין חינוך וזהות ישראלית בלונדון – סבורה שכשיפתחו בתיהס החדשים, עלול להיווצר מצב בו גם לג’יי.אף.אס יתקבלו תלמידים שאינם בהכרח בעלי שני הורים יהודיים, מצב שנכון לגבי ‘קינג סלומון’ כיום.
בבריטניה מוגדרים כ- 7,000 בתי-ספר כדתיים. 600 תיכונים ו- 6,400 יסודיים, כשרובם הגדול נוצרי. מתוכם יש 36 בתי-ספר יהודיים, 5 מוסלמיים ושניים המיועדים לסיקיים. לאחרונה נשמעים בבריטניה יותר ויותר קולות המתנגדים להמשך המימון הממשלתי של בתיהס הדתיים. על-פי סקרים שהתפרסמו בעיתונות הבריטית בשנה האחרונה – 64 אחוז מהנשאלים סבורים שהממשלה צריכה להפסיק לממן בתי-ספר דתיים, בעיקר בשל החשש מאי שילובן של קבוצות מיעוטים בחברה הבריטית, ומפריחה אפשרית של בתי-ספר מוסלמיים שיהוו חממה לחיזוק השנאה לחברה המערבית.
הקהילה היהודית בבריטניה דווקא נתפסת כמיעוט שהשתלב בחברה הבריטית, ובתיהס היהודיים ממוקמים במקומות גבוהים בדירוג הארצי. 60 אחוז מהם פרטיים ו-40 אחוז ממשלתיים שבהם מתבקשים ההורים לשלם תשלום וולונטרי למימון השמירה ושיעורי העברית תשלום שיכול להגיע בנקל גם ל-300 פאונד לשליש (Term). כל בתיהס היהודיים בלונדון ממוקמים מצפון לתמזה. בעבר היו ניסיונות להקים בתי-ספר יהודיים בדרום העיר, בריצ’מונד ובקינגסטון, אך סקרים דמוגראפיים הצביעו על העדר ביקוש.
הנתונים מראים שמחצית מיהודי בריטניה (כ- 300,000 נפש) שולחים את ילדיהם לבתי-ספר יהודיים/דתיים. תחת הקטגוריה של בתי-ספר דתיים מצויים בלונדון בתי-ספר תיכוניים השייכים לזרם האורתודוקסי, כגון ‘חשמונאים’, ‘מנורה’, ‘פרדס’ וגם ה’ג’יי.אף.אס’ ו’קינג סלומון’ – אף על פי שבשני האחרונים רוב הילדים חילוניים.
ב’ג’יי.אף.אס’, שנחשב לביהס היהודי הגדול באירופה, לומדים 1,700 תלמידים (בנים ובנות), וכ-300 נוספים נמצאים ברשימת ההמתנה. ביהס נוסד ב- 1732 בספיטאפילד, מזרח לונדון, עבר ב-1822 ל’בל ליין’ (גם כן באיסט-אנד), ואז החלו ללמוד בו גם בנו. ב-1900 נכחו בו למעלה מ-4000 תלמידים! שם נשאר עד שהופצץ במלחמת העולם השנייה. ב-1958 נבנה ביהס מחדש בקמדן, ולאחרונה עבר למבנה מודרני ומשוכלל בקנטון (מערבית להנדון), ונפתח במעמד ראש הממשלה, טוני בלייר.
בביהס התיכון ‘קינג סולומון’ בבארקינגסייד, אילפורד (צפון-מזרח לונדון), לומדים 1,100 תלמידים, מתוכם לפחות 300 מגיעים מצפון-מערב העיר, כולל בושי ובורמווד. ילדים אלה נאלצים לבלות בהסעות, הממומנות עי ההורים כשעתיים כל יום.
יהודי, או לא יהודי, זאת השאלה!
בפני הישראלים עומדות שלוש אופציות: בתי-ספר מקומיים, פרטיים (הגובים בין 10,000 6,000 פאונד לשנה) או יהודיים. הורים אתם שוחחתי מעדיפים חינוך יהודי, בעיקר בשל הרמה הנמוכה של בתי-ספר ממשלתיים מקומיים. בתי-ספר יהודיים נחשבים סלקטיביים, ורובם יקבלו ילדים ששני ההורים יהודים ועמדו במבחן הקבלה.’קינג סלומון – שהחל לקבל גם ילדים עם הורה אחד יהודי בשל נשירה טבעית של יהודים מהאזור ספג ביקורת קשה בקהילה, ויש הסוברים שהחלטה זו גרמה למנהל ביהס להודיע על התפטרותו. ל’גי’קוס’ יהיה ציביון ליברלי בנושאי קבלת יהודים ונושאי הלימוד שבו.
עידית ספוזניקוב (32), תושבת מיל היל, רשמה את בנה, אורי, לכיתה 2 בבית-ספר יסודי פרטי לא יהודי: היה לי חשוב שהוא יהיה בכיתה קטנה ושיקבל יחס אישי. הסתבר לי שכשליש מהילדים בביהס ממילא יהודים, כולל המנהלת. אנו ברשימת ההמתנה חסרת הסיכוי ל’מתילדה מרקס’. ברגע שיתפנה שם מקום הוא יעבור. אם לא, אז נדאג שילך לפחות לתיכון יהודי. לנו זה חשוב . דרור כץ, מסכים עם הקביעה: הגענו ללונדון לשלוש שנים בלבד והיה לנו חשוב שהילדה לא תשכח את העברית שתלמד ערכים ומסורת. ג’ון רוז, חושבת שמאחר ומאיה יהודיה וישראלית – לא מתאימה לה מסגרת של בית-ספר אנגלי-שכונתי.
אבל רונה הארט טוענת שגם ילד שהולך לבית-ספר יהודי לא בהכרח יישאר עם זהותו הישראלית או היהודית. בגלל שרוב הישראלים כאן חילונים, היכולת של ההורים להעניק מטען בנושאים יהודיים ומסורת קטנה. לא תמיד זה מתממש, בניגוד לציפיות ההורים שאת זה הם יקבלו בביהס היהודי. ידע וזהות יהודית אינם נרכשים בבתיהס, גם לא ביהודיים. מצאתי הרבה הורים שהתעוררו מאוחר מדי.
לדעתה, חשוב הקשר עם ילדים ישראלים אחרים לא רק בגיל יסודי אלא גם בתיכון. המחקר שלי הראה על עשרות ישראלים שחזרו לארץ בגלל שילדם הפך אנגלי מדי, שכח את העברית ולא הרגיש שייכות לישראל. רצוי היה להקים בלונדון מתנס כמו זה הקיים בארהב או בישראל. מדובר במקום מפגש חילוני עם חוגים, ספורט, תרבות, תיאטרון, מוזיקה ועוד, מקום מפגש לצעירים ישראלים בגילאי 12, 13 ואילך.
ילדים והורים ישראלים עימם שוחחתי חזרו והדגישו, שלדעתם בבתיהס היהודיים ישנן קבוצות נפרדות של ישראלים ושל יהודים-אנגלים. בראשית מתחברים ישראלים בינם ובין עצמם בשל מנטליות ושפה ורק אחכ נוצרות חברויות עם יהודים מקומיים. ואל תצפו שביהס ידאג לשמור על השפה העברית הורים רבים טוענים שרמת הספרדית בבתיהס היהודיים טובה יותר, ויש השולחים את הילדים לקבל ההעשרה בביהס של משרד החינוך הישראלי שמנהלת תלמה קינן, במיוחד אם הם אמורים לחזור ארצה ולעמוד בבחינות הבגרות בישראל.
רשימת בתי הספר היהודיים בלונדון והסביבה
בתי ספר יסודיים
– Akiva, The Manor House
80 East End Road, London, N3 2SY
020-8349-4980
(Reform)
– Avigdor Hirsch Torah Temimah
Parkside, Dollis Hill, London, NW2 6RJ
020-8450-4377
(Charedi)
– Beis Soroh Schneirer
Arbiter House, Wilberforce Road, London, NW9 6AX
020-8201-7771
(Charedi)
– Beis Yaakov
373 Edgware Road, London, NW9 6NQ
020-8905-9590
(Charedi)
– Clore Shalom
Hugo Gryn Way, Shenley, Hertfordshire, WD7 9BL
01923-855-631
(Reform)
– Clore Tikva
Fullwell Avenue, Barkingside, Ilford, Essex, IG6 2JN
020-8551-1097
(Reform)
– Hasmonean Primary school
8-10 Shirehall Lane, London, NW4 2PD
020-8202-7704
(Orthodox-Mainstream)
– Hertsmere, Watling Street
Radlett, Hertfordshire, WD7 7LQ
01923-855-857
(Mainstream)
– Ilford Jewish Primary School
Carlton Drive, Barkingside, Ilford, Essex, IG6 1LZ
020-8551-4294
(Mainstream)
– Independent Jewish Day School
46 Green Lane, London, NW4 2AH
020-8203-2299
(Orthodox-Mainstream)
– Kerem
Norrice Lea, London, N2 0RE
020-8455-0909
(Orthodox-Mainstream)
– Mathilda Marks Kennedy
68 Hale Lane, London, NW7 3RT
020-8959-6089
(Mainstream)
– Menorah Foundation School
Abbotts Road, Edgware, Middlesex, HA8 0QS
020-8906-9992
(Orthodox-Mainstream)
– Menorah Primary School
36 Woodstock Avenue, London, NW11 9SP
020-8458-1276
(Charedi)
– Michael Sobell Sinai School
Shakespeare Drive, Kenton, Middlesex, HA3 9UD
020-8204-1550
(Mainstream)
– Moriah
Cannon Lane, Pinner, Middlesex, HA5 1JF
020-8868-2001
(Mainstream)
– NAIMA JPS
21 Andover Place, London, NW6 5ED
020-7328-2802
(Shephardi-Mainstream)
– North West London Jewish Day School
180 Willesden Lane, London, NW6 7PP
020-8459-3378
(Orthodox-Mainstream)
– Pardes House
Hendon Lane, London, N3 1SA
020-8343-3568
(Charedi)
– Rosh Pinah
Glengall Road, Edgware, Middlesex, HA8 8TE
020-8958-8599
(Mainstream)
– Simon Marks
75 Cazenove Road, London, N16 6PD
020-8806-6048
(Mainstream)
– Talmud Torah Tiferes Shloime
37 Elmcroft Crescent, London, NW11 9TB
020-8458-1074
(Charedi)
– Talmud Torah Torat Emet
27 Green Lane, London, NW4 2DG
020-8201-7770
(Charedi)
– The Noam
Wiseman Linden Hall, Wembley synagogue, 8-20 Forty Lane, HA9 8JW
020-8904-6565
(Charedi)
– Wolfson Hillel
154 Chase Road, London, N14 4LG
020-8882-6487
(Mainstream)
בתי ספר תיכוניים
– Beis Rochel D’Satmar Girls School
51-57 Amhurst Park, London, N16 5DL
020-8800-9060
(Charedi)
– Beis Yaakov Grammar School
Stratford Road, off Bell Lane, London, NW4 2AT
020-8203-4322
(Orthodox-Charedi)
– Hasmonean High School
Holders Hill Road, London, NW4 1NA
020-8203-4294
(Orthodox-Mainstream)
– Immanuel College
87-91 Elstree Road, Bushey, Hertfordshire, WD2 3RJ
020-8950-0604
(Mainstream)
– JFS
The Mall, Kenton, Middlesex, HA3 9TE
020-8206-3100
(Mainstream)
– King Solomon
Forest Road, Barkingside, Iford, Essex, IG6 3HB
020-8501-2083
(Mainstream)
– London Jewish Girls
The Community Centre, 18 Raleigh Close, London, NW4 2TA
020-8203-8618
(Charedi)
– Lubavitch House Senior Boys School
133 Clapton Common, London, E5 9AE
020-8809-7476
(Charedi)
– Lubavitch House Senior Girls School
107 Stamford Hill, London, N16 5RP
020-8800-0022
(Charedi)
– Menorah Grammar School
Abbots Road, Edgware, Middlesex, HA8 0QS
020-8906-9756
(Orthodox-Charedi)
– Menorah High School for Girls
105 Brook Road, London, NW2 7BZ
020-8438-4747
(Orthodox)
– Pardes House (Boys)
Hendon Lane, London, N3 1SA
020-8343-3568
(Orthodox-Charedi)
– Yavneh College
Hillside Avenue, Borehamwood, Hertfordshire, WD6 1HN
020-8953-4997
(Orthodox)
– Yesodey Hatorah (Girls)
Egerton Road, London, N16 6RB
020-8826-5500
(Charedi)
