האופציה להמיר איגרת חוב למניות נמצאת בדכ, בידי המשקיע המחליט לבצע המרה בהתאם למחירי השוק. קיימים גם תנאים אחרים קבועים באיגרות החוב להמרה, למשל: יכולתו של המעסיק לקרוא לאיגרת לפני מועד פקיעתה הסופי, ו/או לשלם את ההלוואה לפני מועד פקיעתה.
בתוספת לתנאים אלו, תמחור איגרות החוב להמרה אינו משימה פשוטה. מחירי איגרות חוב להמרה יבטאו שינויים בשני מרכיבים: האחד, מחיר המנייה עליה מבוססת האיגרת – והשני התנועה בריביות השוק בו נסחר האגח.
יתרונות וחסרונות למנפיק ולמשקיע
להנפקת אגח להמרה – שני יתרונות ברורים עפ אגח רגיל. הראשון, אחוז הריבית הנמוך יחסית. המשקיע משלם עבור הפריווילגיה של אפשרות רכישת המנייה. המשקיע מוותר על תשלומי ריבית בהווה, כדי לקנות מנייה במחיר זול יותר בעתיד. יתרון השני: המנפיק יוכל למכור את המנייה במחיר יקר יותר ממחיר השוק.
הנפקה חדשה של מניות מורידה בדכ, את מחיר המנייה בשוק. במקרה כזה, של הנפקת אגח להמרה, נדחה מועד הנפקת המניות החדשות, ומחירן נגבה מראש. המנפיק זוכה להון זול בהווה, ונהנה ממחיר מנייה קבוע במועד עתידי. זה גם החיסרון הברור של אגח להמרה. במידה ומחיר המנייה עלה מאוד לאורך תקופת האיגרת – בעת פקיעתה מוכרת החברה מניות במחיר נמוך מהמחיר בו הייתה יכולה למכור את המנייה בשוק.
לעומת זאת, בעת ירידה חדשה של מחיר המנייה, ימירו המשקיעים את האגח במנייה וייכשל ניסיונה של החברה לגייס הון מניות חדש.
המשקיע נהנה מרכישת מיכשור פיננסי בטוח יחסית – אגח. אגח תבטיח לו תשלום לפני תשלום לבעלי חוב אחרים של החברה. בנוסף, מבטיח האגח זרם תשלומים קבוע וידוע מראש. במידה ויעלה מחיר המנייה לאורך תקופת האגח, יעלה גם מחיר האגח, ולמשקיע תהיה אפשרות למכור אותו ברווח. במידה ומחיר המניות יורד – מחיר האגח ירד לרמה שתבטא את מחירי הריבית בשוק, ולא יותר, כמו באגח רגיל.
איגרות החוב להמרה מציעות השתתפות בשוק המניות כשהמגמה חיובית וההגנה דומה לאגח בזמנים קשים. אם נמדוד את היתרונות במושגי תשואה – אגח להמרה של חברה מסויימת יציע, בדכ, תשואה גבוהה יותר ממניותיה של אותה חברה.
איגרות חוב להמרה הן מוצר מבוקש עי בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, המתקשים לעיתים מבחינה חוקית, לרכוש מניות של חברות בודדות, אך היו רוצים להשתתף ביתרונות של שוק זה. איגרות חוב להמרה מהוות שוק בעל נזילות גבוהה, יחסית לכך שמחירן קרוב למחיר השוק האמיתי. החיסרון הברור, לעומת זאת, היא הריבית הנמוכה אותה מקבל המשקיע. ריבית הנמוכה מזו שתשלם איגרת חוב דומה של אותה חברה (בעל תאריך פידיון דומה, ובאותה רמת סיכון).
אם לא יעלה מחיר המנייה לאורך תקופת אחזקת האגח, יפסיד המשקיע הן את הריבית לאותה תקופה, והן את האפשרות לרכוש את המנייה במחיר נמוך ממחיר השוק. לייה במחיר המנייה חשובה כדי לפצות את המשקיע על הריבית הנמוכה לאורך תקופת האחזקה.
את ההשקעה באגח חוב להמרה, יש לבחון תחת שלושה תנאים: איכות המנייה של החברה המנפיקה – האם תעמוד החברה בתשלומי הריבית על האגח?
פוטנציאל הצמיחה של החברה – האם תעלה המנייה במחיר מספיק כדי לפצות על אובדן ההכנסה מריבית?
השוואה פנימית מול אגח להמרה של חברות דומות ומחירן.
על המשקיע לסכם את התשלומים מאגח להמרה, רווחיו מעלות מחיר האגח, ודיווידנדים שיתקבלו, כדי להחליט האם ההשקעה באגח להמרה כדאית.
*הכותב משמש כיועץ השקעות לבנק אדמונד דה רוטשילד.
