בריטניה עשויה להיות עדה, לקראת סוף השנה ומעבר לה, לביקורים תכופים של פוליטיקאים ואנשי צבא ישראלים שעד כה נמנעו מלבקר בה בשל חוק המעצרים האוניברסאליים. חוק זה אפשר עד כה לאירגונים ולבודדים להביא למעצרם של אנשי ציבור במהלך ביקורם במדינה. הוא כוון בעיקר נגד ישראלים שנמנעו מלבקר בלונדון בגלל יוזמות פרו-ערביות, אולם מנע גם ביקורים של פוליטיקאים וקצינים ממדינות אחרות.
שר המשפטים החדש קן קלארק הודיע אתמול (חמישי) כי בכוונתו להגיש את החוק המתוקן לאישור הפרלמנט. במרכזו של התיקון תעמוד הדרישה כי רק התובע הכללי יוכל לאפשר מעצרם של חשודים ולא כל שופט או שופט תורן, שבפניו תעמוד בקשת המאסר. בכך, תקיים המפלגה השמרנית את הבטחתה לשנות את החוק בניגוד למפלגת הלייבור שהתחייבה לעשות זאת כמה פעמים.
שר החוץ דאז, דיוויד מיליבנד, וראש הממשלה לשעבר, גורדון בראון, הבטיחו לעשות זאת לאחר הניסיון לעצור בינואר האחרון את ציפי לבני, שרת החוץ בדימוס, על חלקה במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה. לבני החליטה להישאר בארץ ברגע האחרון לאחר שנודע לה על הכוונה להוציא נגדה צו מעצר. גם במהלך מערכת הבחירות הבטיח בראון להביא לשינוי החוק, כמו קודמו טוני בלייר, אולם העדיף שלא לעשות זאת. אחת הסיבות הייתה התנגדות של כמאתיים מחברי הפרלמנט של הלייבור.
כוונתו של קלארק נתקלת, כצפוי, בהשמעת גינויים מצידם של גופים פרו-פלסטינים שניסו, עד כה ללא הצלחה, להביא למעצרם של שרים וקצינים. גם אירגון אמנסטי אינטרנשיונל פרסם הודעה לפיה אין צורך לשנות את החוק משום שהוא אפשר לנפגעים להגיש באופן מיידי תלונה נגד חשודים. אולם שר המשפטים טוען כי החוק הקיים נוצל לרעה על ידי גופים בעלי מניעים פוליטיים. בשנה החולפת היה חשש כי אפילו אהוד ברק, שר הביטחון המכהן, יועמד בפני מבוכה משפטית, כאשר ביקר בוועידה השנתית של מפלגת הלייבור.
יצוין כי בעבר היו ניסיונות להביא אפילו למעצרו של הנרי קיסינג’ר, מזכיר המדינה האמריקאי במהלך מלחמת ויאטנם וגם הוא נמנע מלהגיע ללונדון. אולם המקרה הפחות מפורסם נוגע למעצרו של נשיא בוסניה לשעבר, איופ גאניץ’, המבוקש על ידי שלטונות סרביה בחשד כי נתן הוראה להרוג חיילים במהלך מלחמת האזרחים במדינה. הוא עדיין שוהה בלונדון בניגוד לרצונו ונאבק בבית המשפט נגד הצו שהביא למעצרו.
