בחודש שעבר קיים הבונדס, בשיתוף עם הפדרציה הציונית, אירוע הוקרה לתורמים הנוצרים, בביתו של שגריר ישראל, רון פרושאור. יש למעלה מאלף משקיעים נוצרים, אשר פועלים בעיקר מתוך אמונה ורצון לעזור למדינת ישראל להתפתח. חלקם נותנים סכומים מאוד גדולים, אומר בסר, ומשום כך הרגשתי שמדינת ישראל בכלל והבונדס בפרט חייבים להודות להם.
גם השגריר פרושאור הודה להם. זה לא תמיד קל להיות חבר נוצרי של ישראל, אך עם האמונה והאהבה שלנו לארץ הקודש, ועם השאיפה המשותפת של כולנו לשלום אנחנו יכולים לנוע קדימה, לעתיד טוב יותר, הוא ציין בנאומו.
אחד הנואמים באירוע, ג’ון סטון, מנכל ארגון ‘נוצרים ויהודים ביחד’, אמר כי גם אם לא כולנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות בונדס של מדינת ישראל – אנחנו יכולים לעזור ולו במעט עי קניית מוצרים מתוצרת ישראלית – אבוקדו, עגבניות וגם אבקת מרק עוף. בתום נאומו פצחו הנוכחים, אשר הגיעו מכל רחבי בריטניה וגם מאירלנד, בשירה ספונטנית ומרגשת בעברית של הפסוק לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
בין האורחים שהיו באירוע היו גם רוברט צז’נבסקי, נספח העיתונות בשגרירות פולין ופיליפ סליפצ’ק, איש עסקים ותומך נלהב של ישראל.
אחד התורמים הכבדים, האנס ראוזינג, הוא שוודי עשיר ותומך נלהב של ישראל. שתי בנותיו נישאו ליהודים ואחת אף התגיירה. לראוזינג יש עמדות מוצקות לגבי בעיותיה הקיומיות של מדינת ישראל, אותן הוא לא מהסס להשמיע. כשהתארחנו, אשתי ואני, באחוזתו של ראוזינג הנמצאת במרחק שעתיים מלונדון, הופתענו לגלות כמה מדינת ישראל יקרה לליבו, מספר בסר.
מפעל הבונדס נוסד בשנת 1951. מטרתו העיקרית היא גיוס השקעות עבור מדינת ישראל, עי מכירת אגרות חוב, בהשקעה שנחשבת לבטוחה.
על תשלומי הריבית והקרן של אגרות החוב אחראית מדינת ישראל. מדי שנה, קובע החשב הכללי במשרד האוצר את מדיניות הגיוס השנתית של הבונדס, בהתאם לצורכי המטח של הממשלה לעלויות הגיוס האלטרנטיבות של הממשלה, ובהתאם ליעדים אסטרטגים נוספים בניהול החוב החיצוני של הממשלה, ואת הכסף משקיעה המדינה בפיתוח תשתיות. עוד לא קרה שלא עמדנו בזמני תשלום הפרמייה למשקיעים, אומר בסר.
ממוצע ההכנסה להשקעה בתשתיות הוא בין מיליארד למיליארד וחצי דולר בשנה. אך חיזוק הקשר של היהודים ואחרים למדינת ישראל הינו מטרה חשובה באותה מידה, הוא אומר.
הקשר בין הפדרציה הציונית לבונדס נוצר כששני הארגונים אירחו בלונדון את שר האוצר לשעבר, רוני בראון. האירגונים לא מתחרים ביניהם – האחד הוא ארגון עסקי והשני ארגון צדקה, ולא מתחרים על אותו הקהל ואותן המטרות מסביר בסר. לפדרציה יש הרבה תורמים נוצרים והחיבור בינינו הוא טבעי, מהנה ונושא תוצאות.
