בחודש שעבר הצענו לכם לבוא ולעודד אותה, וזה כנראה קצת עזר. הסטנדאפיסטית הישראלית נועם שוסטר-אליאסי עשתה את כל הדרך מישראל, הצחיקה את הקהל, לא דפקה חשבון וגברה על שאר המתמודדים המקומיים בתחרות הגמר שהתקיימה במרכז היהודי בלונדון – JW3. הכירו את הזוכה:
5 שעות טיסה בשביל 7 דקות הופעה // נועם שוסטר-אליאסי
מה, אני אטוס עכשיו עד ללונדון רק בשביל 10 דקות הופעה? בשביל תחרות שאולי אזכה בה? ומה אם אעלה לגמר, אצטרך לחזור שוב?! אז זהו, מסתבר שכן. שלשום בערב זכיתי בתואר “הקומיקאית היהודייה החדשה בבריטניה”. לא ממש יודעת מה זה אומר, אבל אני ממש שמחה!
ביום שלישי האחרון התקיימה תחרות הגמר והיו לי שבע דקות בלבד להפציץ ולהיות גם יהודייה וגם מצחיקה באותו הזמן. היהודים, כמו שאתם בטח יודעים, המציאו את הקומדיה ואפילו את החמצן שאתם נושמים. אז זה הלך די טוב…
התחלתי לעשות סטנד-אפ לפני שנה וקצת. כבר מהתחלה, אהבתי לעשות גם סטנד-אפ באנגלית. יש משהו מדהים ביכולת להעביר בדיחות וסיפורים על הבית באנגלית לקהל חדש ואחר, ובהצלחה. יש כמובן את המתח והחרדה של “האם יבינו?”. בקושי בארץ מבינים אותי, אז כשמבינים אותך באנגלית זה מדהים וכיף!
מאמרים קשורים
בכלל, יש לי משיכה לא ברורה לקהלים מגוונים. עד היום הופעתי כבר ברואנדה, במזרח ירושלים, בברלין וכמובן גם בישראל. ומה שעוד יותר מעניין אותי מאשר אם אני מצחיקה או לא, זו הסקרנות להבין מה משותף לקהלים שם בחוץ. מה עובד ולא עובד. לפעמים אני לא מצחיקה בבית, ואז במקום רחוק מהבית אני דווקא כן מצחיקה. אין חוקיות בקומדיה, צריך לצאת מהבית ומהמיטה ולגלות.
הקהל האנגלי בלונדון היה אוהד, מחבק וכיפי. הרגשתי שהם אוהבים את זה שאני אישה. אישה עם נוכחות. היה צימאון לזה בקהל ושמחתי כל כך עשיתי את כל הדרך הארוכה הזו לכאן. פעמיים. היה לי כיף שלא הייתי צריכה להתבייש ויכולתי לדבר על הכל, להיות פוליטית, פמיניסטית, לא מתחשבת ופשוט להוציא את מה שבאתי להגיד בלי שום מסננות.
תמונות מתחרות הגמר:
