מרוז פלייס – לונדון

קול הישראלים בבריטניה

הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי האחרון של מגזין עלונדון

(06/09/21- 06:00)

מחפשים אירועים ישראליים בלונדון ובבריטניה? פתחו את יומן הקהילה!

(04/09/19- 10:10)
דעות
20:44 26/11/04

מרוז פלייס – לונדון

לכל היורדים העליזים בלונדון לכל נפולת הנמושות המקסימה שלום פרום איזראל. אתם לא מבינים איזה שבוע עברנו עם ערפאת מת לא מת. אתם בטוח שמעתם על זה פעם ביום אבל אנחנו אכלנו את הפירפורים שלו כל שעה וגרוע מזה.

אז קצת עדכונים מארץ הקודש שניה אחרי התקופה החדשה שעומדת להתפוצץ מעלינו עקב מותו של הראיס.

נכון, כבר משבוע שעבר הוא הפסיק להתלוצץ עם רופאיו ואפילו סוהא הפסיקה לספר איך הוא תקע אותה כל הלילה. הפסיקה- ותקעה אותו לעוד מכונה.

אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל ערפאת כמעט מת לנו בארבעה בנובמבר שהוא כידוע למי ששכח ולמי שנורא רצה לשכוח- יום מותו הפתאומי והבלתי מפוענח של יצחק רבין. כשזה כמעט קרה, מיד הבנתי שני דברים: אחד, שגם לערבושים יהיה את הארבעה בנובמבר בצורת אבל לאומי, ושתיים, שלחלק מהעם, חלק לא משמעותי כמובן של עשבים שוטים ומשוגעים תהיה סיבה כפולה למסיבה. שניים במחיר אחד באותו יום. אבל ערפאת שיטה בכולנו וכולה הסתבר שהאונה השמאלית שלו הפסיקה לתפקד והלחיצה את הרופאים שלא מצאו בכלל אונה שמאלית. וכשאין אונה-אין בעיה. למי שהיה קשה מאוד אם השיפור הקל במצב התנוך הימני של אבו עמאר זה לשר האוצר שלנו, ביבי. זה לא שביבי שמח שערפאת הולך למות. ביבי הוא אוהב אדם באשר הוא ויש לו רגישות מיוחדת ליאסר כי סוהא, בימים מסוימים מזכירה לו דברים שקורים לו בבית. אני ממש לא מתכוון שיש דמיון כלשהו בין סוהא לשרה נתניהו ואפילו השם מאוד לא מזכיר. גם לבלונד המשותף אין קשר שלא לדבר שאחת גרה בפריז והשניה רק מבקרת שם הרבה. לא ממש הרבה, רק כשהיא ממש יכולה. אבל אין ספק שיש צדדים שביבי מרגיש מחובר לערפאת וממש אין כוונה למכשירים שערפאת מחובר אליהם כרגע או היה מחובר אליהם עד שאבו מאזן הוציא את התקע.

ביבי הצליח לעבור איכשהו בשלום את הפרפורים של ערפאת כי התחילו להגיע דיווחים על החמרה נוספת במצבו. עכשיו, אני חייב להבין משהו: איזה החמרה יכולה להיות במצבו של מישהו שנמצא בקומה מספר ארבע כבר שבוע? מה? נזלת? פריחה בגב? מה? והנה הראש הערבי ממציא לנו פטנטים. מסתבר, כך הודיעו אור ליום רביעי שלערפאת יש דימום במוח. אני לא רופא, אבל שמישהו יסביר לי איך מוח שלא מתפקד שבועיים מבחינה רפואית ולצערי יותר מזה מבחינה היסטורית יכול לדמם?

לסיכום, אני מודה שחשבתי שערפאת יגמור אחרת. האמת שמעולם לא האמנתי שערפאת יגמור, גם סוהא לא, אבל בואו נגיד שאם אי פעם דמיינתי את מותו, חשבתי שזה יהיה יותר מכובד. מכובד לפחות כמו המוות הטראגי והפתאומי של שיך יאסין. אבל ככה? אם מוח לא מתפקד ליד פריז? בתרדמת? יאסר שלי? לא נלחם? אין לי ספק אגב שאם היה מדובר במנהיג ישראלי הוא היה עד הרגע האחרון נלחם על חייו באומץ אבל ערבי כמו ערבי, ככה סתם. אפילו באופן סופי הודיעו שזה לא הרעלה. גם לא סרטן. אז מה זה כן? אולי זקנה? אולי ערפאת מת כי הוא היה פשוט זקן מדי? לא הגיוני, הוא יותר צעיר מפרס. אולי איידס בכל זאת? אין דבר שיותר ישמח את הבהמה הישראלית הממוצעת מאשר ידיעה על זה שערפאת מת מאיידס. מצד שני, זה הגרוע שבאויבנו? הומו? אנחנו שניצחנו את סיסרא ודפקנו את עמלק אכלנו חרא חמישים שנה מהומו רועד? אגב, שיהיה ברור-אין לי שום כוונה לזלזל בהומואים, להפך אני מכבד אותם מאוד אני רק לא בטוח שערפאת יוסף כבוד לקהילה וגם לא נראה לי שהוא אהב ורוד. אבל די, אני שוב מתפזר. בואו נזכור את ערפאת ברגעיו היפים, הקסומים, בואו נשלח כולנו פרחים לסוהא כי נראה לי שאם יש מישהי ששמחה במזרח התיכון החדש לאור מותו הסופי של הראיס ואני מתכוון למות כל חלקיו-מוח, ריאות לב, לבלב אפנדציט, משהו סופי באמת- זו סוהא. אז מזל טוב סוהא, מזל טוב לעם הפלשתיני, מזל טוב ביבי, בואו נתחפר כולנו במקלטים כמה ימים ונקווה לטוב.

מצאתם טעות?
תגיות :
יכול לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *