בתערוכה מעצבים מרחבי העולם, שעבודותיהם חולקו לקטגוריות – ריהוט, מוצרים, תחבורה, גרפיקה, אדריכלות, אופנה ואינטראקטיבי – ומתוכן ייבחר זוכה לכל קטגוריה וזוכה השנה
במבחר הרב שבחלל הרחב ניתן למצוא עיצובים, שנראים כזוכים ודאיים בשל תחכומם ותרומתם לסביבה, ביניהם ‘קופסת קיוטו’ – כיריים סולאריות ניידות שמתאימות בעיקר לאקלים חם ומסוגלות להרתיח 10 ליטר מים בשעתיים – פיתרון נבון ונכון. בתחום הריהוט, עבודות ה-Grassworks נראות כתחרות רצינית ל’איקאה’ בשיטת עשה זאת בעצמך והפיתרון היעיל שהמעצב הישראלי, יאיר סטרשנוב, מציע הוא בניית רהיטים עשויים מבמבוק, כמו שולחנות ומדפים, כהרכבה המזכירה משחק לגו, שאינה דורשת הברגה או תבונה כלשהיא.
נציגות ישראלית בתערוכה היא – מיצב האור – ‘סומה’ (גוף ביוונית) הוא עבודתה של המעצבת, אילה צרפתי, המורכב ממארגים עשויי סיבי זכוכית בעובי 2 ממ, שנעטפו במעין קרום פולימרי, וניראים כמקבץ מרהיב של אלמוגים לבנים מוארים.
בתחום האינטראקטיבי נמצא המיצב האהוב של 100 דובי פנדה, שבגלגולם הקודם היו קופסאות צדקה של ‘הקרן העולמית לשימור הטבע’, וכעת עיניהם עוקבות אחר כל אדם ההולך סביבם באמצעות חיישנים מיוחדים, המיצב נקרא – ‘עיני פנדה’. ישנם עיצובים בתערוכה שניתן להכלילם בקטגוריית לא חובה לצאת מהבית כדי לראותם, אחד מהם הוא תצוגת האופנה – ‘אטלנטיס של אפלטון’ של מעצב האופנה הידוע, אלכסנדר מקווין (שתלה את עצמו בפברואר השנה). המוזיאון לא טרח להציג דוגמא חיה והסתפק בהקרנת סרטון של אותה תצוגה, שניתן בקלות למוצאו ברשת – שזהו הרעיון המקורי של התצוגה – שיתופה בזמן אמת ברחבי האינטרנט.
סרטון נוסף שהופץ ברחבי הרשת הוא Story of Stuff – פרוייקט ירוק ומהפכני המעביר ביקורת על תרבות הצריכה המערבית. לא קל לנבא מי יזכה. בשנה הראשונה לתחרות זכה (בצדק) העיצוב של איב בהאר למוצר הפרויקט לפטופ לכל ילד, אך שנה לאחר מכן זכה (לא ברור למה) פוסטר של ברק אובמה, אותו עיצב האמן, שפרד פריילי. לאחר הזכייה הסתבר שככל הנראה לא הייתה לו זכות לעשות שימוש בתצלום המקורי, משום שלכאורה זכויות היוצרים עליו שייכות לסוכנות הידיעות האמריקאית – AP. למרות החלטות האוצרים שהן לא תמיד ברורות, בהחלט מומלץ לצפות בתערוכה.
