הפרויקטים מפגישים מדענים מ-11 אוניברסיטות בהן שש בבריטניה – קיימברידג’, קרדיף, אדינבורו, מנצ’סטר, נוטינגהם ואוקספורד, ו-4 בישראל: המרכז הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית, מרכז ידע גליל עליון (מיגל), הטכניון ומכון ויצמן – ונועדו במיוחד כדי לפתח טיפולים בתאי גזע לטיפול בסוכרת, מחלות לב, מחלת פרקינסון, מחלת כבד וטרשת נפוצה.
הפרויקטים מייצגים את השלב השני של התכנית של המועצה הבריטית בריטניה ישראל והמחקר האקדמי BIRAX אשר זכו במענקי מחקר לשבעה פרויקטים ראשוניים בשנת 2013 בשווי של עשרה מיליון פאונד.
לאחר שהמועצה הבטיחה 3.2 מיליון לישט ממקורות כולל מקורות רפואיים מובילים בבריטניה. ראש הממשלה, דיוויד קמרון, השיק את הקריאה להצעות מחקר חדשות בביקורו בישראל בחודש מרץ 2014.
קמרון אמר בתגובה להכרזה: בריטניה גאה להיות שותפה של ישראל במדע. המדענים שלנו עובדים יחד בכל כך הרבה תחומים ועוסקים בכמה מהפרויקטים המשמעותיים ביותר של זמננו. מהות התוכנית הזאת היא החוקרים והקרנות המובילים אשר משתפים פעולה על מנת להתמודד עם כמה מהמצבים הבריאותיים המאתגרים הקיימים כיום בעולם, ממחלות לב, לפרקינסון וסכרת. למחקר יש היכולת לשנות את חייהם של מאות מיליוני אנשים.
שלושה צוותי נפרדים יחקרו גישות שונות להקטנת מקרי מוות וסיבוכים הנגרמים על ידי מחלות לב באמצעות שימוש בתאי לב לשחזר שריר לב פגוע, קביעת התאים הטובים ביותר כדי לבנות מחדש את לב שנפגע מהתקפי לב ואפילו פיתוח תאים הנשלטים על ידי אור כדי לתקן פעימות לב חריגות.
שני צוותים בוחנים טיפולים חדשים לסוכרת באמצעות זיהוי גורמים גנטיים והתחדשות תאי מערכת חיסון.
ושלושת הפרויקטים האחרונים יטפלו בתיקון נזק לתאי עצב בטרשת נפוצה, בדיקת נשימה חלוצית לאבחון מחלת פרקינסון והתחדשות כבדים עם תאי הגזע של החולים עצמם.
פריצת דרך טכנולוגית מדי פעם במדע טומנת בחובה הבטחה להתקדמות דרמטית בטיפול במחלה ותרופות, אומר ריימונד דוויק, מנהל מכון Glycobiology באוניברסיטת אוקספורד, שהוא גם יור המועצה למדע ישראל-בריטניה.
והוסיף יוזמת בירקס אשר נתמכה על ידי מדענים מובילים בבריטניה מתמקדת בטיפולים בתאי גזע ומכירה בכך שבסיס המדע בבריטניה בתחום זה מקבל תמיכה משלימה ממחקר מתקדם ביותר בישראל. שילוב שמציע תקווה אמיתית להתקדמות משמעותית בתחומי מחלה רבים.
הידיעה נלקחה מ- timeshighereducation
