טסנו לדבלין שלוש חברות. העיר ידועה כמקום לשם נוסעות צעירות אנגליות לחגוג את מסיבת הרווקות שלהן – ההן נייט. ובאמת, פשוט כיף לעזוב את לונדון לשלושה ימים מבלי לבזבז יומיים על טיסות.
מומלץ בחום לנסוע לסוף שבוע ארוך בעיר הבירה של אירלנד, שהפכה נגישה מאוד לישראלים בלונדון, אחרי שגם חברת התעופה האירית – ‘אייר לינגוס’ שהפכה לחברת לו קוסט – התחילה להציע טיסות במחיר של כ-50 פאונד, הלוך חזור מהית’רו
רצוי לרכוש את ה’דבלין פס’ במשרד התיירות האירי בריג’נט סטריט או בשדה התעופה של דבלין, ואפשר גם להזמין אותו באינטרנט במחיר של כ-20 פאונד. הכרטיס משלב כניסה חופשית לרוב האטרקציות, 72 שעות נסיעה בתחבורה ציבורית ו-24 שעות בסיורי האוטובוס לתיירים – שאיתו כדאי גם להתחיל כדי להתמצא בעיר המרתקת לקבל רושם ראשוני ואוריינטציה של העיר.
אוטובוס התיירים מקיף את כל האתרים החשובים ביותר בעיר בליווי הדרכה מוקלטת, ופועל במתכונת Hop On Hop Off, כלומר אפשר לרדת ולעלות עליו בכל תחנה שרוצים.
לקראת סוף המסלול נמצאים מפעלי הבירה המפורסמת, ה’גינס’ שהיא אולי המוצר האירי הידוע ביותר בעולם. גינס היה אירי פיקח שהתחיל גם את עניין השיאים הידוע בעולם כשיאי גינס. לפני כ- 250 שנה הוא חכר את אדמות האיזור תמורת 99 פאונד וייסד את מבשלת השיכר הראשונה. מאז ועד היום הפך המקום לרובע תעשייתי מסביבו הוקמו בתי מגורים ל-12,000 הפועלים של מבשלת השיכר, שמספקת כל יום 40 מיליון ליטרים של בירה הנמכרת ב-150 ארצות. סיור במרכז המבקרים מלמד אותנו על תהליך ההכנה ומסתיים במבנה עגול עשוי זכוכית בגובה רב הצופה על כל העיר ומשמש כ…פאב, שם גם קיבלנו כוס בירה שחורה לרוויה. היינו כנראה הישראליות היחידות, שכן רק הכוסות שלנו נותרו מלאות…
ארוחת צהריים אכלנו במסעדה מדהימה בשם: The Church ברחוב ג’רביס – ולא סתם היא מכונה כך, היא שימשה בעבר ככנסיה. אחרי שהוציאו ממנה את ארונות הקבורה ויצרו בית קברות עתיק בסמוך, הפכה הכנסייה למסעדה גדולה בעלת אווירה מרתקת, על פני ארבע קומות, הכוללת מועדון לילה במרתף ועל האש בקיץ בחצר. בסכום של כ-45 פאונד לזוג, אפשר לאכול ארוחת גורמה בת ארבע מנות, כולל יין, וליהנות מקונצרט או מופע. באחד המעברים חרוטים שמות מפורסמים של אנשים שביקרו בכנסיה, ביניהם: אלה פיצג’רלד, קליף ריצ’רדס, רונלד רייגן, לואיס ארמסטרונג, ג’וני קש ועוד ידוענים רבים.
דבלין היא אולי אחת הערים היפות בעולם, ובמפתיע – גם שוקקת חיים. בעיר יש כמה אוניברסיטאות, ולכן מצויים בה אלפי סטודנטים שנותנים אותותיהם בחיי הלילה, במיוחד באיזור הבילויים, ‘טמפל בר’ – הסוהו של דבלין עם הפאבים האיריים המפורסמים שמשלבים אלכוהול, מוזיקה, ריקודים ושמחת חיים – ומוסיפים לאווירה התוססת. גשר חצי פני’ Ha’penny Bridge שנפתח למעבר בשנת 1916, ושקרוי כך בגלל שזה היה הסכום שנגבה כדמי שימוש – מהווה מעבר לרובע ה’טמפל בר’.
כדאי לצאת לסיורים רגליים מודרכים, ביניהם סיור ‘דבלין המוזיקלית’ בערב – סיור המודרך על-ידי מוזיקאים מקצועיים. אנחנו לקחנו סיור של ‘דבלין ההיסטורית’ שמתחיל בטיריניטי קולג’. זאת האוניברסיטה הגדולה והוותיקה שיסדה אליזבת’ הראשונה בשנת 1592 ובה שוכן אחד מהאוצרות החשובים בעולם הנוצרי, ‘ספר הקלס’, שנכתב בערך בשנת 800 לספירה בידי אלמוני במנזר של קלס, ובו מאות ציורים צבעוניים המתארים את אירועי הברית החדשה. בספריה העתיקה ישנם כ-2.5 מיליון כותרים, בהם נדירים ועתיקים ביותר. בטריניטי מתקיימת ‘חווית דבלין’ – חזיון אורקולי בן 45 דקות המספר את קורות העיר.
שעתיים של הליכה במרכז העיר חשפו אותנו לעומקי ההיסטוריה האירית. את הסיור העבירה דוקטורנטית מוכשרת ומשעשעת מטריניטי קולג’, שסקרה את התפתחותה של העיר, השפעות המהפכות עליה, הרעב הגדול, מלחמת העצמאות, החלוקה והסכמי השלום המודרניים. במהלך הסיור הגענו גם לטירת דבלין: אחד השרידים העתיקים ביותר בעיר שמאפשר להכיר טוב יותר את ההיסטוריה של השלטון הבריטי בעיר ובאי האירי בכלל. הטירה היא גם מקום מרכזי בעיר. מולה ישנם גם בתי קפה ומסעדות, כאן עצרנו למנוחה קלה ולארוחת צהריים.
שתי השפות הרשמיות באירלנד הן אנגלית וגאלית, והאירים מקפידים לכתוב כל שלט ברחובות ובדרכים בשתי השפות. האירים גאים ברשימה מרשימה של סופרים ואנשי רוח שתרמו לעולם כגון, המשורר וויליאם באטלר ייטס, הסופר ג’יימס ג’ויס, אוסקר וויילד, המחזאים שון או’קייסי, סמואל בקט, ג’ורג’ ברנרד שו, והסטיריקן והפילוסוף ג’ונתן סוויפט (‘מסעי גוליבר’) ששימש ככומר מקומי. מי שמעוניין במידע מורחב בתחום, שייקח את הסיור ‘דבלין הספרותית’. ההדרכה נעשית בידי שחקנים.
ערב אירי תיירותי ומענג מציע מלון ‘ארלינגטון’; ארוחת ערב (שלוש מנות במחיר כ-25 פאונד) ומופע של שירה וריבר דאנס אירי מסורתי. אפשר גם להיכנס למופע חינם ולשבת על הבר רחוק יותר מהבמה. למלון זה כדאי להזמין חדר מראש כי רוב השנה תפוסתו מלאה.
היום השלישי התחיל בגשם. משהו מאוד לא נדיר בדבלין. (אומרים שבאירלנד יורד גשם רק פעמיים בשבוע – מראשון עד רביעי ומחמישי עד שבת) זה זמן מצוין לתרבות ויש כמה מוזיאונים ראויים לביקור. (הביקור במוזיאונים ובגלריות בדרך כלל חינם). אבל באירלנד, כמו בכל אי, מזג האוויר משתנה במהירות וכשהטפטוף פסק הגענו לרובע הקניות ורחוב גרפטון, שבפינתו ניצב פסלה של מולי מאלון – הנערה האירית, בת הדייג, שביום מכרה דגים וצדפות ובלילה עבדה כזונה. הרחוב רוצף במאה ה-19 במרצפות מעץ אורן כדי לעמעם את הרעש שהקימו אופני הכרכרות. כיום הוא מדרחוב בעל שלל חנויות אופנה ובסמטאות המסתעפות ממנו אפשר ליהנות מהמאכלים האיריים המסורתיים.
החנויות פתוחות עד שעה מאוחרת ואנחנו, שלוש נשים בלי הבעלים, איך נוותר על שופינג?!!! בסוף הרחוב נמצא קניון ג’רביס, מרכז הקניות הגדול ביותר במרכז העיר ובו שלוש קומות של חנויות ולמעלה מסעדות. ואם מדובר בשוופינג – גם בגדה הצפונית של נהר הליפי ברחוב אוקונול – הרחוב הראשי של דבלין וברחובות שיוצאים ממנו (בעיקר רחובות הנרי וטלבוט) תמצאו פחות או יותר הכול – מחנויות יוקרה מפוארות ועד חנויות פשוטות עם שלל מציאות.
שני מלונות מומלצים
‘מלון מוריסון’, מלון בוטיק טרנדי מהמם – מעוצב ומסוגנן, שנמצא בסמוך למרכז העיר על גדות נהר הליפי. המלון נבחר לאחד מתוך עשרת המלונות הכי סטייליסטים באתר ‘טריפ-אדווייזר’ ב-2006. תכנן אותו המעצב, ג’ון רושה, תחת הנושא ‘כשמזרח פוגש מערב’. הוא אינו זול, אבל לפעמים יש לו מבצעים אטרקטיביים (100 פאונד ללילה, או 150 פאונד לשני לילות). זהו מלון 4 כוכבים שמגיע לו יותר. בחדרי הסטודיו תמצאו בנוסף למסך הטלוויזייה LCD גם מסך גדול המחובר למחשב אפל וגם מחליק שיער GHD. בפנטהאוז יש גם ג’קוזי והרבה פינוקים.
במרחק של 20 דקות בחשמלית ממרכז העיר נמצא המלון ‘לואיס פיצ’ג’ראלד’ (4 כוכבים) בדרך לשדה התעופה. המלון שנפתח לפני תשעה חודשים, הינו מודרני ומתאים לכנסים ולאנשי עסקים, כמו גם למשפחות שמגיעות ברכב (חניה חינם) כחלק מטיול באירלנד, עם חדרים זולים (בסוף שבוע אפשר למצוא גם במחיר של 50 פאונד ללילה). המלון, וגם המסעדה ‘ג’ואל’ שבקרבתו (נחשבת לגדולה ביותר באירלנד עם מאכלים איריים ובינלאומיים) יחד עם 14 פאבים בטמפל בר ושני מלונות ‘ארלינגטון’ בעיר – נמצאים בבעלות פרטית. גם מלון ‘מוריסון’ בבעלות פרטית ולא חלק מרשת – מה שעושה אותם למיוחדים יותר והשירות בהם אדיב ואישי.
הנקודה היהודית / ישראלית
באירלנד יש מעט מאוד יהודים וכמעט כולם מתגוררים בדבלין. מתוך הקהילה הזו הגיע הנשיא חיים הרצוג. עובדי השגרירות דואגים להסברה דרך הרצאות באוניברסיטה וזאת כדי לתקן משהו מהרושם שמשאירה התקשורת שהיא בדרך כלל עויינת (האירים מזדהים עם הפלסטינים, בדכ) למרות שהתושבים ברובם קתולים. בין אירלנד לישראל יש קשרי מסחר (4 מיליון אירו בשנה, הרוב יצוא אירי). 70% מחברות ההיי-טק הן רב לאומיות (בשל המיסים המופחתים) וכתוצאה מכך, גם קרוב למאה ישראלים עובדים שם. אולם המשבר הכלכלי הגיע גם לאירלנד והאירים חוששים שמא יקרה להם מה שקרה באיסלנד. בצחוק הם אומרים שההבדל בין אירלנד לאיסלנד הוא אות אחת ושישה חדשים. (כלומר שבתוך שישה חודשים יגיעו לפשיטת רגל כמו איסלנד).
מידע רלוונטי
מידע על דבלין
סיורים היסטוריים
מלון ארלינגטון
מידע על מוזיאונים
מלון מוריסון
מלון לואיס פיצ’ג’רלד
מסעדת הכנסייה
מסעדת ג’ואל
אייר לינגוס
