הרולד פינטר כתב בשנת 1958 את המחזה, The Hothouse, כתגובה לשימוש בעינויים במוסדות פסיכיאטריים במוסקווה בשנות ה-50′. לאחר שפינטר גנז את המחזה לכמעט 30 שנה, הועלתה ההצגה לראשונה בשנות ה-80′, אז הוא ציין באחד מראיונותיו לתקשורת שהמחזה לצערו הרבה יותר רלוונטי בתקופה זו מאשר כשהוא נכתב לראשונה. ההפקה השנייה הייתה ב-2007 והתחייה הנוכחית עולה כעת בתיאטרון טרפלגר ונראה כי כיום היא רלוונטית אף יותר.
העלילה מתרחשת בחג המולד, במוסד אשפוז דמיוני שהוא מעין שילוב בין מוסד לחולי נפש ובית מאסר פוליטי. החולים בו, הקרויים במספרים, מקבלים טיפולים בהלם חשמלי, אולי גם לשם תיקון הדעות הפוליטיות שלהם. שני אירועים קורים בקרב המאושפזים – אחד מהם, מס’ 6547, נמצא מת ומאושפזת אחרת, 6549, יולדת בן. לאורך כל המחזה, לא ברור לגמרי מי אחראי לשני המקרים, וכמו בכל מחזה פינטר טיפוסי, התעלומה בעצם אינה נפתרת.
ההפקה היא בבימויו המצוין של ג’יימי לויד, אחד הבמאים הצעירים והמצליחים כרגע בבריטניה, ומהווה חלק מעונה של הפקות אותן הוא ביים בתיאטרון זה (הקודמת הייתה מקבת עם ג’יימס מק’אבוי). בכולן קיים איזשהו היבט פוליטי וכולן אמורות להיות מוצגות במקומות שונים בעולם.
ההצגה מצליחה ליצור אווירת אנסמבל ולטשטש את הגבולות בין הקומי לטרגי ובין המחריד לשגרתי באופן אפקטיבי. צוות השחקנים מעולה, ביניהם ראויים לציון, ג’ון סים, אחד השחקנים הבריטיים המוכשרים ביותר כיום, בתפקיד גיבס; סיימון ראסל ביל, בתפקיד המנהל, רות; ואינדירה וארמה, שחקנית שכבר הופיעה בעבר במספר מחזות של פינטר, בתפקיד הנשי היחידי של מיס כץ. יחד עם שאר השחקנים, הם מצליחים להעביר את הזוועה שבסיטואציה באופן מבדר ואבסורדי. ישנם רגעים שבנויים על טיימינג קומי משובח, לדוגמה, כששני העובדים התמימים לכאורה שולפים לפתע ביחד בבת-אחת סכינים – רגע שמצליח להפתיע וגם להצחיק במקביל.
הבמה, בעיצובה של סוטרה גילמור, מראה את המוסד כמקום מיושן וכמעט לא אנושי. חלק מהקהל יושב על כיסאות רעועים למדי על הבמה עצמה, כך שהם נראים כחולים במוסד או כצופים קרובים העדים למתרחש. זו החלטה מוצלחת כי היא גורמת לקהל לראות את ההצגה מנקודות מבט שונות.
ההצגה מצליחה להפתיע ולרתק עד סופה. בכל פעם שאנחנו חושבים שהבנו משהו, דבר אחר קורה שמערער את הבנתנו. ההפתעות שזורות גם בעלילה וגם בתזמון המשתנה באופן פתאומי. ההתייחסות הפוליטית של המחזה חשובה ונוגעת גם לחיינו בימים אלו. בהחלט מומלץ!