כמדי שנה, כנראה שגם בקיץ זה יחריד שאון חריקת בלמי מכוניות את מנוחתם של תושבי שכונות נייטסברידג’ ומייפר. נהמות מנוע של למבורגיני, פניות חדות של בוגאטי, תחרויות בין פרארי לבין אסטון מרטין, שוטטויות סרק של רולס רויס פאנטום וחראקות של מקלארנים בצבעים מזעזעים עלולים להפוך את לילותיהם של תושבי המקום לסיוט.
ברוכים הבאים ללונדון – מגרש משחקים של בני תשחורת עשירים הנמלטים מחמסין המדבר ומגיעים לכאן עם מכוניותיהם, לאחר שגמאו מרחק של 5,000 קמ בבטנם של מטוסי תובלה מיוחדים, שהביאו אותן ליעדן הזמני. חלק מכלי הרכב הנוצצים האלה חונים וצוברים קנסות מול חלונות הראווה של הרודס, חנות הכלבו המפורסמת הנמצאת בידיים ערביות מאז 1985.
לפני ארבע שנים, כזכור, החליפה הרודס ידיים כשהמיליארדר המצרי, מוחמד אל פאייד, מכר אותה למשפחת המלוכה הקטארית בסכום של 1.5 מיליארד פאונד, כמעט פי שלושה מהמחיר שבו רכש אותה בשעתו.
די אם יחצו את הכביש, ממש ליד משרדי רשת אל ג’זירה, ותיירי הקיץ ייתקלו בבניין הדירות היקר ביותר בעולם הנושא את הכתובת היוקרתית: הייד פארק מספר 1. בבניין זה הם ימצאו גם את הדירה היקרה בעולם הכוללת חמישה חדרי שינה, ושוויה נאמד בכ-65 מיליון פאונד. מדובר במיזם משותף של חמאד בין ג’אסים אל-תאני, ראש ממשלת קטאר לשעבר, עם האחים קנדי, שמימנו את הפרויקט בכספים מהמפרץ.
נהגי המרוצים יוכלו אף להצטייד במבט של ציפור, אם יעלו לתצפית של השארד, הבניין הגבוה ביותר באירופה (306 מ’). גם המגדל המרשים הזה שייך לשייח’ים של קטאר, כאילו רצו להתחרות בשכניהם מנסיכות דובאי, המחזיקים במגדל ח’ליפה, הנחשב לגבוה בעולם (828 מ’). מהגג הם יוכלו להישיר עיניהם לעבר כמה מהנכסים הנחשקים ביותר בעולם המערבי.
האביר של ברקליס
אם יישאו תפילה מזרחה, לעבר מכה, הם לא יוכלו שלא להבחין באזור העסקים של נמל לונדון הישן. חלקה זו זרועה באינטרסים קטאריים. אחד מהם הוא בנק ברקליס, שלעזרתו חשה האמירות כמו אביר על סוס לבן בשלהי המשבר הבנקאי. אמנם היא מחזיקה היום רק בכמעט שבעה אחוזים ממניות הבנק, אבל היא עדיין המשקיעה הגדולה ביותר בו. קצת צפונה משם ניתן לצפות בנכס לא פחות מרשים הכפר האולימפי, שנרכש על ידי חברת דיאר הקטארית בסכום של 557 מיליון פאונד, עם הבטחה להוסיף לו 1,400 יחידות דיור.
פרויקט ענק נוסף ההולך ונבנה נמצא בצ’לסי, במתחם הישן של מגורי הצבא הבריטי. הוא נרכש במיליארד פאונד, יזכה להשקעה של שלושה מיליארד, ויניב לבעליו רווח גדול לאחר בנייתן של מאות יחידות דיור. אם הנסיך צ’ארלס לא היה מתערב בשעתו, הרי שהקטארים היו הורסים את קו הרקיע של צ’לסי על פי תכנית מגלומנית ומכוערת, שהייתה נחשבת כבכייה לדורות.
הבורסה נפלה (בחיק האמיר)
גם בלב הסיטי של לונדון יש לאמיר נוכחות בולטת, בדמות הבורסה בכבודה ובעצמה, שנפלה בחיקו. אמנם מדובר רק בבעלות של 15.1 אחוז (לדובאי יש 20.6 אחוז), אך תאבונו אינו יודע שובע. לאט-לאט, כמו בתהליך של סיפוח זוחל, השתלטה אמירותו על 25.999 אחוז מרשת המרכולים סיינסבריס. אם נבצר מכם מסיבות כלכליות לערוך קניות בהרודס, הרי שרשת זולה יותר תעמוד לרשותכם וחלק מרווחיה יגיע לקופה הרושמת של תמים בין חאמד אל-תאני (בתמונה הקטנה למעלה). ואל תטעו, לא כל השוק של קמדן נמצא בבעלותם של ישראלים. 20 אחוז ממנו שייכים לבית ההשקעות של דוחה. וכן, כמעט שכחתי, בניין השגרירות האמריקאית במייפר רשום על שמה בטאבו. זו עוברת בקרוב לשכונת ווקסהול הפחות נוצצת. ולא אזכיר מחצית מ-744 בתי האבות של חברת סאות’רן קרוס, משום שהיא פשטה את הרגל. אבל היד, אפילו בתחום זה, מאוד נטויה.
תכניות של מעצמה
מה הלאה? קבוצת הכדורגל של ארסנל על הכוונת. אחרי הכול, הנסיכות רכשה את אלופת צרפת פריז סן ז’רמן, ומעניקה חסות לקבוצת ברצלונה. אל תטעו בשאפתנותה של קטאר, המספקת לבריטניה כמעט את כל תצרוכת הגז הטבעי שלה. מדובר אמנם בשטח מדברי קטן שבו חיים 1.7 מיליון בני אדם (ורק 300,000 מתוכם הם בני המקום), אולם לשליטיו יש תכניות של מעצמה. קטאר תומכת במורדים הסורים, אך גם באחים המוסלמים במצרים. היא חוששת מקיצוניות מוסלמית, אך התירה לטליבאן לפתוח משרדים בתחומה, ואף נטלה כמה ממשוחררי גוואנטאנאמו בעסקת החייל האמריקאי. היא מסייעת לרצועת עזה, אך מימנה את איצטדיון הכדורגל של קבוצת בני סכנין. באמצעות אל ג’זירה, היא בוחשת בכל פינה במזרח התיכון, ומסתכסכת לעיתים קרובות עם שכניה במפרץ. כולם מקטרים על קטאר, והקטר שלה מצפצף על כולם. כך היא נבחרה לארח את אליפות העולם בכדורגל בעוד שמונה שנים.
ומה עוד בלונדון? השמועות עדיין רווחות על רכישה אפשרית של רשת האוס אוף פרייזר. ובסיטי עדיין לא נרגעים מהידיעות שפורסמו אשתקד, שלפיהן מציעה קטאר שמונה מיליארד פאונדים דמיוניים לרשת מרקס אנד ספנסר. היו זמנים, והם אינם רחוקים כל כך, שבהם תיירים ערבים נאלצו לתלוש את שם החברה מהבגדים שאותם רכשו בחנויות הרשת בלונדון, בגלל בעליה היהודים. ולחשוב שעד 1971 קטאר הייתה עדיין בשליטה בריטית, נמל פנינים שכוח אל שלא היה אלא הערת שוליים בתולדות המזרח התיכון.
